בג"ץ דחה את עתירת המועצה האזורית יואב נגד הקמת עיר חרדית חדשה בשטחה
בית המשפט דחה את העתירה בשל היעדר החלטה רשמית של הממשלה, אך קבע כי הפעולות שבוצעו חורגות מבדיקת היתכנות פשוטה. העיר החדשה "מלאכית" מתוכננת ל-150 אלף תושבים ותהיה חלק משרשרת ערים חרדיות בדרום הארץ - ליד הקיבוצים רבדים, כפר מנחם ומושב כפר הרי"ף
בג"ץ פרסם שלשום (ג') את החלטתו בעניין עתירה של המועצה האזורית יואב נגד הממשלה, ושרי הפנים, בינוי ושיכון והאוצר, וגם נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בעניין הקמת עיר חרדית חדשה, ל-150 אלף תושבים, בשטח של 5,000 דונם בתחומי המועצה - ליד הקיבוצים רבדים, כפר מנחם ומושב כפר הרי"ף.
בית המשפט החליט לדחות את העתירה כי למרות שרמ"י החלה בבדיקות ההיתכנות להקמת עיר, הרי שאין עדיין הכרזה רשמית עליה. מתוך החלטת בג"ץ, עליה חתומים השופטים יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ, וחאלד כבוב: "באין החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטה אינו בנמצא".
מצגת שהכינו ברמ"י, ועליה חתום משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין, מסבירה את יתרונות המיקום המוצע לעיר החרדית החדשה: "שטח העיר נמצא באזור בעל נגישות גבוהה למרכזי אוכלוסיה חרדיים; השטח כלוא בין דרך מס' 6 , דרך מס' 3 ודרך 383 וצמוד למסילת הרכבת לדרום הארץ וכולל תחנת רכבת קיימת; השטח שאותר אינו פוגע בשטחים בעלי ערכיות סביבתית או נופית גבוהה; הקרקע בשלמותה היא בבעלות מדינה ללא צורך בהפקעת שטחים בבעלות פרטית; השטח אינו סמוך לשימושים רגישים העלולים להוות מטרד או מפגע לאזורי המגורים בעיר; השטח כולו בעיבוד חקלאי ואינו כולל מבנים קשיחים המחייבים הריסה, פינוי ותשלום פיצויים".
השתלשלות העניינים מלמדת בעיקר על חולשתה של המועצה האזורית, שנודע על הקמת העיר החדשה בתחומה, במקרה. מתוך עתירת המועצה, עליה חתומים פרופ' אריאל בנדור וד"ר ישגב קדמון: "על פי הידוע לעותרת, הוחל בהליך להקמת עיר חדשה בת 150 אלף תושבים בשטח של כ-5,000 דונם בתחומה ליד מושב כפר הרי"ף וקיבוץ רבדים. העיר החדשה עתידה להיות בעלת צביון חרדי ולהיקרא "מלאכית". העיר החדשה מתוכננת לקום על גבי שטחים חקלאיים פוריים, אשר מעובדים באופן פעיל ומהווים חלק מאסם התבואה של ישראל. למיטב ידיעתה של העותרת, התכנון כולל הקמה של 35 אלף יחידות דיור ו-מיליון מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמוסדות ציבור. הגורמים הממשלתיים הנוספים העוסקים בנושא לא יידעו את העותרת על אודות הליך הקמה זה. מרבית החומר הרשמי המצוי כעת בידי העותרת בנושא הושג לאחרונה בעקבות עתירה שהעותרת הגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לפי חוק חופש המידע".
הטיעון המשפטי, שעליו חוזרים עורכי העתירה כמה פעמים הוא שהממשלה בלבד, לרבות במקרים המתאימים, ממנה ועדת שרים מטעמה המוסמכת להחליט על קיום הליך להקמת יישוב חדש בישראל. חוות הדעת שעורכי ההתנגדות מביאים כנספח, של חברת הייעוץ התכנוני-כלכלי אורבניקס, מדגישה את הבעייתיות של יוזמת הקמת העיר החדשה. בין הטיעונים שהמסמך שחיברו מעלה, ניתן לציין חריגה מהעיקרון של בנייה על שטחי חקלאות לטובת עיבוי וחיזוק הערים הקיימות, פגיעה בחקלאות ובביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, ופגיעה בפיתוח העיר קריית מלאכי, כעיר מרכזית במרחב.
יש לציין כי בג"ץ דחה אמנם את עתירת המועצה האזורית יואב, כי אין עדיין החלטת ממשלה על הקמת עיר חדשה, אך קבע כי המדינה חרגה בפעולותיה מבדיקת היתכנות פשוטה: "המשיבים (הממשלה ורמ"י, ג.נ) נמנעים בתגובתם מלחוות דעתם בשאלה האם הפעולות שנעשו עד כה חורגות מאותה בחינה ראשונית הנדרשת לשם מתן החלטת הממשלה הראשונה. מבלי לנטוע מסמרות, לנוכח היקף הפעולות שבוצעו עד כה, כמו גם היקף המשאבים שהוקצו לשם הוצאתן אל הפועל, דומה שיש ממש בטענת העותרת (המועצה האזורית יואב, ג.נ) שהפעולות הרבות שנעשו בענייננו, חורגות מגדר אותה בדיקה ראשונית בלבד".
את הקמת העיר מלאכית יש לראות כחלק ממהלך רחב יותר שמינהל התכנון מוביל, לייצר שרשרת ערים חרדיות בדרום המדינה" כסיף, תילה, קריית גת מערב וגם הערים שפיר ומלאכית - שעדיין לא אושרו, שיהיו חלק משרשרת ערים חרדיות שתתחבר בצפון עם אשדוד. הרעיון, כך על פי פרופ' שי שטרן, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר־אילן ומומחה תכנון בחברה החרדית, שהתראיין לכלכליסט, הוא כפול: ייצור מקומות דיור באמצעות הקמת ערים חדשות וגם תמיכה של הערים, האחת בשנייה, מבחינה כלכלית ובעיקר חברתית.
