תקוצץ בחצי כמות הדירות בשכונת עטרות שתיבנה בירושלים - יתווספו שטחי תעסוקה
כך החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים; השכונה תהיה ממוקמת בין השכונות קלנדיה, א-ראם וביר נבאלה בצפון ירושלים ועל גבול רמאללה; במקור תוכננו 9,000 יח"ד, אך החלופה העדכנית היא בין 3,400 יח"ד לאוכלוסייה חרדית, או 4,500 לאוכלוסייה כללית
הוועדה המחוזית ירושלים הודיעה היום כי החליטה לקדם את הליך הפקדתה של תוכנית השכונה החדשה עטרות. השכונה תהיה ממוקמת בין השכונות הערביות קלנדיה, א-ראם וביר נבאלה, בצפון ירושלים ועל גבול רמאללה. גרסת התוכנית שהגיעה לדיון בוועדה כללה אמנם 9,000 יח"ד, אך המלצת הוועדה המחוזית היתה לקצץ את כמות הדירות. כלומר, החלופה העדכנית כוללת 3,400 יח"ד לאוכלוסייה חרדית, או 4,500 לאוכלוסייה כללית. על פניו, תכלית המהלך נועדה לאפשר תוספת שטחי תעסוקה. ע"פ התכנון, השכונה תוקם בשטח של כ-1,263 דונם, שבו קיים כיום אזור התעשיה ומנחת המטוסים בעטרות.
יזם התוכנית הוא משרד הבינוי והשיכון, והמתכנן הוא האדריכל יובל קדמון. התוכנית, שהיא עצומה בהיקפה ברמה עירונית וגם ארצית, הומלצה להפקדה ע"י הוועדה המקומית ירושלים כבר לפני 4 שנים. הודעת הוועדה המחוזית מהיום מייצרת אמנם אפשרות שהשכונה תשווק גם לציבור הכללי, אך הדוח החברתי כלכלי של התוכנית, שהוכן ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה, קובע כי בהתבסס על ניסיון שנלמד משכונות מנותקות אחרות בירושלים, כמו רמות, רמות שלמה, ונוה יעקב, יש סיכוי ניכר שהשכונה תהיה חרדית.
גיאוקרטוגרפיה קובעים כי בירושלים מצוי מלאי תכנוני רב של שטחי תעסוקה. קיימים ומתוכננים, שיספיק לה לעוד 20 שנה. עם זאת, מאחר שנקודת המוצא היא ששכונת עטרות אכן תהיה חרדית, ממליצים בגיאוקרטוגרפיה להקים בה אזור תעסוקה: "בהנחה שהגידול בהיקף התעסוקה של חרדים ימשך בעתיד, ושחלק ניכר מתושבי השכונה יעבדו בה, ניתן לתכנן היקפים של עד 300 אלף מ"ר. המשמעות היא שיהיה צורך בפיתוח שטחי תעסוקה ייעודיים לאוכלוסייה זו. היקף תעסוקה זה מאפשר לעירייה להגדיל את מקורות ההכנסה שלה לטובת השירות הניתן לתושב. היקפי התעסוקה המוצעים בתוכנית עומדים על כ- 10 מ"ר לתושב. מלבד שטח תעסוקה שישרת את תושבי השכונה, חלק מהשטחים יכול לשמש לטובת שימושים כלל עירוניים ואזוריים כגון שטחי לוגיסטיקה ואחסנה לשימוש עירוני, וכד'".
פארק התעשייה בעטרות נבנה אחרי 1967, מדרום לשדה התעופה. המרחק בין אזור התעשייה לבין מרכז העיר ירושלים, ובעיות ביטחוניות שנבעו ממיקומו, היקשו על התפתחותו, בעיקר בזמנים של מתיחות ביטחונית. המצב השתנה לאחר הקמת חומת ההפרדה, ב-2002, אז התייצב עטרות כאזור תעשייה בטוח יחסית, שנהנה מקרבה גיאוגרפית למחסום קלנדיה, דבר שהקל על כניסת עובדים פלסטינים תושבי השטחים מהצד הפלסטיני גם בעתות משברים ביטחוניים ולאחר מכן בתקופת הסגרים שנכפו עקב מגפת הקורונה. ע"פ דוח ארגון מען, הפועל לזכויות הפועלים הפלסטינאים, במקום פעלו, נכון לכתיבת הדוח בשנת 2022, כ-160 מפעלים, ועבדו בו כ-3,000 איש, ברובם פלסטינאים.
יש להזכיר כי בחודש דצמבר האחרון החליטה הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) על החלת סעיפים 77-78 לחוק התכנון והבנייה המאפשרים להקפיא את התכנון באתר מגרש החניה ומוסך אגד באזור התעשייה עטרות, לטובת הכנת תוכנית תחנת כוח. במגרש, ששטחו כ-36 דונם, מקדמת חברת "אגד פרופרטיז" תוכנית לתחנת כוח מוסקת בגז טבעי עם גיבוי בסולר בהספק כולל של כ-900 מגה-ואט. מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים נמסר כי: "הוועדה המחוזית קיבלה את בקשת יזם התוכנית, משרד הבינוי והשיכון, בדבר השלמת תסקיר ההשפעה על הסביבה לחלופה המעודכנת שהוצגה בפניה. ההחלטה התקבלה לאחר שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים ובחינה מקצועית ומעמיקה של כלל העמדות, תוך ביצוע האיזונים הנדרשים בין השיקולים התכנוניים, הסביבתיים והאינטרסים הציבוריים. החלופה שהוצגה כוללת איזונים ראויים בין שטחי הפיתוח למגורים לבין שטחי הפיתוח לתעשייה ולמתקני תשתית, להם העיר זקוקה".
