משרד השיכון מקדם: שכונה חרדית במקום אזור התעשייה עטרות בי-ם
מדובר בשכונה שתכלול כ-9,000 יחידות דיור ליותר מ-30 אלף תושבים ותוקם במקום אזור התעשייה ומנחת המטוסים בצפון מערב הבירה; לפני ארבע שנים קבע מהנדס העיר כי התוכנית מנותקת מהרצף העירוני ו" יש להתייחס אליה כמעין עיר קטנה ועצמאית"; האדריכלית שרי קרוניש: "משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית"
הוועדה המחוזית ירושלים תדון בישיבתה בחודש דצמבר בתוכנית משרד השיכון להקמת שכונת מגורים חרדית ובה כ-9,000 יח"ד ליותר מ-30 אלף תושבים. זאת במקום אזור התעשייה ומנחת המטוסים בעטרות שבצפון מערב העיר.
השכונה תוקם בשטח של כ-1,263 דונם, והמתכנן הוא האדריכל יובל קדמון. התוכנית, שהיא עצומה בהיקפה ברמה העירונית וגם הארצית, הומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית ירושלים לפני ארבע שנים. גרסת התוכנית שבה תדון הוועדה המחוזית כוללת, בין היתר, נספחי בינוי ופיתוח, ונספח חברתי כלכלי, שלא היו קיימים קודם, ויאפשרו לקדם את אישורה.
חוות הדעת של משרד מהנדס העיר ירושלים, שנכתבה ב-2021, מלמדת על ייחודיותה של השכונה החדשה: "מכיוון שהשכונה עתידה להיות מנותקת במידת מה מהרצף הבנוי של העיר ירושלים, בשל גדר ההפרדה והמרחק הגיאוגרפי מליבת העיר, ועל אף שהיא חלק משטח השיפוט של ירושלים, יש להתייחס אליה תכנונית כמעין עיר קטנה ועצמאית במרבית ההיבטים האדריכליים והעירוניים, כאשר העיר ירושלים משמשת כעיר הראשית והמרכזית במטרופולין, ועטרות תהיה אחת מ'הערים' הקטנות בהיקף המטרופולין".
שדה התעופה הבריטי שננטש
מהנדס העיר מתייחס אמנם לניתוקה של התוכנית, אך לא מציין כי אתר התוכנית הוא שדה תעופה נטוש ואזור תעסוקה. המנחת ליד עטרות הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, בגלל הקרבה לירושלים והטופוגרפיה הנוחה. אחרי 1967 החליטה ממשלת ישראל לכלול את שדה התעופה בתחומה המונציפלי של ירושלים כדי שלבירה יהיה שדה תעופה משלה, ושמו של השדה שונה ל"נמל התעופה ירושלים". ניהול השדה נמסר לידי רשות שדות התעופה. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בשנת 2000, הוחלט לסגור אותו, כיוון שהוא מוקף בהתיישבות ערבית צפופה.
פארק התעשייה בעטרות נבנה אחרי 1967, מדרום לשדה התעופה. המרחק בין אזור התעשייה לבין מרכז העיר ירושלים, ובעיות ביטחוניות שנבעו ממיקומו, הקשו על התפתחותו, בעיקר בזמנים של מתיחות ביטחונית. המצב השתנה לאחר הקמת חומת ההפרדה, ב-2002, אז התייצב עטרות כאזור תעשייה בטוח יחסית, שנהנה מקרבה גאוגרפית למחסום קלנדיה, דבר שהקל על כניסת עובדים פלסטינים תושבי השטחים מהצד הפלסטיני גם בעתות משברים ביטחוניים ולאחר מכן בתקופת הסגרים שנכפו עקב מגפת הקורונה. לפי דוח ארגון מען, הפועל לזכויות הפועלים הפלסטינים, במקום פעלו, נכון לשנת 2022, 160 מפעלים ועבדו בו כ-3,000 איש, ברובם פלסטינים.
נקודת המוצא של מכון גיאוקרטוגרפיה, שערכו את הנספח החברתי כלכלי של התוכנית לקראת הדיון במחוזית, היא שבהתבסס על ניסיון שנלמד משכונות מנותקות אחרות בירושלים, כמו רמות, רמות שלמה, ונוה יעקב, יש סיכוי ניכר שהשכונה תהיה חרדית. לנתון זה יש משמעות בעת תכנון הקצאת מוסדות ושטחי הציבור, אך גם לתכנון המרחבי.
2 צפייה בגלריה


הדמיית התוכנית לשכונה חרדית באזור התעשייה עטרות, מזרח ירושלים
(הדמיה: יובל קדמון אדריכלים)
בגיאוקרטוגרפיה קובעים כי בירושלים מצוי מלאי תכנוני רב של שטחי תעסוקה. קיימים ומתוכננים, שיספיק לה לעוד 20 שנה. עם זאת, מאחר שנקודת המוצא היא ששכונת עטרות אכן תהיה חרדית, ממליצים שם להקים בה אזור תעסוקה: "בהנחה שהגידול בהיקף התעסוקה של חרדים יימשך בעתיד, ושחלק ניכר מתושבי השכונה יעבדו בה, ניתן לתכנן היקפים של עד 300 אלף מ"ר. המשמעות היא שיהיה צורך בפיתוח שטחי תעסוקה ייעודיים לאוכלוסייה זו. היקף תעסוקה זה מאפשר לעירייה להגדיל את מקורות ההכנסה שלה לטובת השירות הניתן לתושב. היקפי התעסוקה המוצעים בתוכנית עומדים על כ-10 מ"ר לתושב. מלבד שטח תעסוקה שישרת את תושבי השכונה, חלק מהשטחים יכול לשמש לטובת שימושים כלל עירוניים ואזוריים כגון שטחי לוגיסטיקה ואחסנה לשימוש עירוני, וכדומה".
האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום - תכנון וזכויות אדם" מותחת ביקורת על התוכנית החדשה. לדבריה, "מדובר בתוכנית שנועדה לקדם בנייה ליהודים בלבד, בשטח המנותק ומרוחק מכל שכונה ישראלית אחרת. מן הראוי שתכנון של שטח פנוי יקר בלב המרחב הפלסטיני של מזרח ירושלים, ובצמידות לשכונה הפלסטינית הצפופה ונטולת התשתיות כפר עקב, ייתן מענה למצוקת הדיור החריפה של האוכלוסייה הפלסטינית".
עוד היא מוסיפה כי "משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית: במקום לנצל את הקרקע הציבורית הנדירה הזו לטובת שיפור תנאי החיים לפלסטינים בעיר וליצירת חיבור בין שכונות, המשרד מבקש לבנות התנחלות חדשה ומבודדת, הנצמדת למכשול ההפרדה ומתעלמת מבעיות סביבה חמורות וקרקע מזוהמת - הכל רק כדי למהר לקבוע עובדות בשטח. התוצאה תהיה העמקת ההפרדה והאפליה בירושלים במקום לצמצם אותן".
































