"לעצור את הדרום הפרוע": הממשלה אישרה הקמת חמישה ישובים יהודיים בנגב
עלות התוכנית להקמת היישובים בין באר שבע לדימונה היא 2.2 מיליארד שקל. בהחלטה נכתב כי "בעתיד תתקיים עדיפות מוחלטת של היישובים הבדואיים... יש להקים את היישובים כל עוד ניתן". המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב: "התוכנית נועדה ליצור טריז בין הכפרים הבדואיים"
הממשלה אישרה היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, ושרת ההתיישבות, אורית סטרוק, להקמת חמישה ישובים יהודיים קהילתיים חדשים לאורך ציר כביש 80, הדרך מב"ש לדימונה. מתוך נוסח הודעת ההחלטה: "הקמת היישובים החדשים מהווה נדבך מרכזי במדיניות שמוביל ראש הממשלה, המבקשת לתרגם חזון לאומי לביצוע בשטח: חיזוק הנגב כמרחב אסטרטגי, הרחבת היצע הדיור, פיזור אוכלוסין, העמקת האחיזה האזרחית והביטחונית ויצירת רצף התיישבותי משמעותי בין באר שבע לדימונה".
שרת ההתיישבות, אורית סטרוק מסרה: "מהפכת ההתיישבות מגיעה גם לנגב: הקמת ישובים חדשים בצפון הנגב, היא יעד אסטרטגי שלאורך שנים התקדם מעט ולאט מדי, כשהתוצאה העגומה, מרחבי דרום פרוע, מבישה ומסוכנת". שר הבינוי והשיכון, חיים כץ הוסיף: "ההתיישבות לאורך ציר 25 היא משימה לאומית ואסטרטגית. לאחר עבודת מטה יסודית והשלמת ההליכים במוסדות התכנון, אנו מקדמים החלטה שמתרגמת מדיניות לפעולה בשטח. הרחבת היצע הדיור, חיזוק הנגב ויצירת רצף התיישבותי בין באר שבע לדימונה הם נדבך מרכזי בפיתוח ארוך טווח של האזור".
עלותה של התוכנית ליישובים החדשים, שנדונה בוועדה המחוזית דרום בחודש מאי האחרון, מוערכת ב-2.2 מיליארד שקל, והיא מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. לפי התוכנית, בשלב הראשון יוקמו 300 מגרשים בכל יישוב (סך הכל 1,500 מגרשים) בעלות מוערכת של כ-170 מיליון שקל – ובסופו של דבר יוקמו 4,800 מגרשים. שמותיהם הזמניים של 5 הישובים הם נבטים דרום, גבעות עדרים, טלם-תלמה, טליה והרחבה לנבטים.
על פי תזכיר התכנון שהוצג בחודש מאי לוועדה המחוזית דרום, שהוכן על ידי משרד דונסקי אדריכלים ומתכננים, יש דחיפות לקדם תכנון יישוב יהודי לאורך הכביש לדימונה: "אם נבדוק את קיבולת תוכניות המתאר של היישובים הבדואיים לאורך ציר 25, הנאמדת בכ-80 אלף נפש, בעתיד תתקיים, יחסית וכמותית, עדיפות מוחלטת של היישובים הבדואיים לאורך ציר כביש 25 באוכלוסייה ובתפיסת שטח, בעוד האוכלוסייה היהודית תהווה מיעוט. היישובים הבדואיים תופסים חזית של כ-19 קילומטר כביש, לעומת קילומטר אחד בלבד בחזית כביש 25 מול מושב נבטים. לאור האמור לעיל, וכדי לתת מענה למטרות התוכנית שבהחלטת הממשלה, צריך להוסיף יישובים יהודיים בציר באר שבע-דימונה באתרים שעדיין ניתן לעשות זאת".
על פי התזכיר, המתבסס על נתונים שמגיעים מ"תנועת אור", בשלוש השנים האחרונות היו כ-4,100 פניות של ראשי משפחה שהתעניינו בהתיישבות כפרית וקהילתית בנגב, מתוכן 720 פניות בשנה האחרונה. רוב הפונים להתיישבות כפרית בנגב ובגליל מתגוררים ביישובים במרכז הארץ במרחב שבין חיפה, אשקלון, ירושלים וביהודה ושומרון. כמחצית מהמשפחות הפונות להתיישבות כפרית הן דתיות, וגם חרדיות.
תגובת המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב: "התוכנית הכלכלית-חברתית של הנהגת הנגב להסדרת הכפרים, שתרומתה לתוצר מוערכת בכ-30 מיליארד שקל בשנה, מחייבת את הגדלת שטח המועצות האזוריות הבדואיות מ-71 אלף דונם כיום לכ-650 אלף דונם. היישובים החדשים ליהודים נועדו להוות טריז בין הכפרים ולמנוע מהמועצות האזוריות הבדואיות רצף מוניציפלי. החלטת ממשלת ישראל מהיום שקולה להחלטה המכריזה על ישראל כאתנוקרטיה במקום דמוקרטיה".
תגובת החברה להגנת הטבע: "החברה להגנת הטבע סבורה כי את המשאבים של המדינה יש להפנות לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים ולהימנע מהקמה של יישובים חדשים. מכל הבחינות - סביבתית, נופית, אקולוגית, חברתית וכלכלית, יש עדיפות ברורה וחד משמעית, לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים, על פני הקמת יישובים חדשים. על המדינה לחזק את היישובים הקיימים במרחב ולא להשקיע מאמצים בתכניות, שלא רק שאין בהן תרומה לחיזוק המרחב, הן רק יגרמו לפגיעה בשטחים הפתוחים, בטבע, בנוף ויעמיסו על התשתיות הקיימות".
