בגלל סכסוכי בעלות: המדינה מבקשת לבטל תוכניות פיתוח שיזמה לישובים בדואים בנגב
משפחות בדואיות טוענות לבעלות על 70% מהקרקע בלקיה וכסייפה מאז שנות ה-70, מצב המונע בנייה ופיתוח. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים מבקשת לבטל את התוכניות להרחבת הישובים ולריכוז האוכלוסייה. התוכנית החדשה של המדינה: הסדרת הבעלות תחילה - ומי שיסרב יפסיד את הקרקע
הוועדה המחוזית דרום אמורה לדון בישיבתה מחר (ב') בתוכניות המתאר הכוללניות לישובים הבדואים לקיה וכסייפה, שנמצאים לצד כביש 31, בין צומת שוקת לערד. התוכניות הן יוזמה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, הפועלת תחת משרד התפוצות, ואלה הוגשו ע"י הוועדה המחוזית דרום. התוכניות נדונו בוועדה המחוזית ב-2021 וב-2022, אך מאז לא קודמו. לכלכליסט נודע כי יזמית התוכנית, שאינה מתואמת עם מינהל התכנון, מבקשת עתה לבטל את התוכנית.
הישוב לקיה מתפרס כיום על שטח של כ-7,000 דונם, אך התוכנית המקודמת מבקשת להגדיל את שטחו ל-12 אלף דונם. הישוב כסייפה מתפרס כיום על שטח של כ-15 אלף דונם, אך תוכנית המתאר מציעה התרחבות ל-25 אלף דונם. בשני הישובים מתגוררים מעט מאד תושבים, כ-20 אלף, בעשרות ריכוזי התיישבות. מחוץ לגבולות הישובים קיימים עשרות ריכוזי תושבים נוספים. אחת ממטרות התוכניות הכוללניות, ואולי החשובה מכולן, היתה לרכז את כל ריכוזי התושבים בישוב אחד שגבולותיו ברורים.
בינואר 2018 שלח ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב דאז, יאיר מעיין-כיום ראש העיר ערד, מכתב למי שהיתה מנכ"לית מנהל התכנון הארצי, דלית זילבר, שבו ביקש שלא לקדם את תוכניות המתאר ללקיה ולכסייפה. כאמור, הרשות היא היזמית של שתי התוכניות. מתוך המכתב: "תכנון על תביעות הבעלות משבש ופוגע במאמצי ההסדרה המתבצעים בימים אלו וגורם נזק ממשי בקידום הפתרונות בישובים אלו. נושא תביעות הבעלות נמצא בסכסוך כבר יותר מ-50 שנה ולכן אין שום הגיון לתכנן על תביעות בעלות שלא ניתן לממשן. הרשות מתנגדת לכל הרחבה של הישובים על תביעות הבעלות ופועלת בהתאם למדיניות הממשלה לתכנן את פתרונות ההסדרה בתוך הקווים הכחולים של הישובים. כל תכנון על תביעות בעלות לא יוביל להסדרת התיישבות אלא להשבחת שטחי התביעה והעלאת המחיר של תובע הבעלות במו"מ עתידי".
בשיחה עם כלכליסט, יובל תורג'מן, ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים הנוכחי, מחזק את דברי קודמו: "יש פה פיל בחדר, וכולם מתנהלים כאילו השטח פנוי. תוכניות המתאר התחילו ב-2017, אז פעל מנהל התכנון במתכונת של "הסדרה במקום". כלומר, לסדר את הריכוזים בתחומי הישוב הקיים, כל אחד לפי הפיזור שלו. כך נוצרו ישובי ענק, כשבפועל, השטח המנוצל הוא קטן. בכסיפה למשל יש 15 אלף דונם, שמתוכם כ-11 אלף דונם הם שדות חיטה. ומצד שני יש מצוקת מגורים".
מקור הבעיה, על פי תורג'מן, הן טענות הבדואים לבעלות על הקרקע, שמשרד המשפטים רשם בתחילת שנות ה-70, אך לא הוסדרו מעולם וגורמות לאינספור סכסוכים בין המשפחות השונות. יש להבין, במצב הקיים לא יכולה משפחה שחיה באזור הישוב לעבור לשטח שיש עליו תביעת בעלות של משפחה אחרת, גם אם הוא נכלל בתב"ע.
ברקע הדברים, אישור ועדת השרים לענייני החברה הבדואית מחודש מאי האחרון, לתוכנית הממשלתית לקידום הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. התוכנית,שגובשה על ידי הרשות לפיתוח ולהתיישבות הבדואים בנגב, מציעה להתחיל פילוט ביישובים כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה, שיציב לתושבים אולטימטום של הסדרה תמורת בעלות. על פי הצעת המחליטים, בדואי שיסרב להגיע לפשרה – שטח תביעת הבעלות שלו ייגרע מהגבולות הרשמיים של היישוב שבו הוא חי. בחלק מהמקרים, המדינה תוכל להפקיע את הקרקע. לפי התכנון, לשטחים שיתפנו בתוך היישובים המוכרים יועברו תושבים ממקומות אחרים שאין להם הכרה כישוב. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מיולי 2023 ונתוני הלמ"ס מדצמבר 2022, בנגב מתגוררים כ-300 אלף בדואים. כ-30% מהם מתגוררים ביישובים לא מוכרים.
מתוך ההצעה: "עד כה, ובחלוף שנים רבות מאז הוקמו, בחלק מהיישובים המרוצפים בתביעות בעלות – מעל ל־70% מהשטחים אינם משמשים למגורים, תעשייה, שימושים ציבוריים או מסחר, אינם מפותחים ולא ניתן לממשם לייעודם. פריסת אוכלוסייה כה דלילה מקרב תובעי הבעלות בלבד על פני שטחים כה נרחבים, לצד היעדר אפשרות להסדיר בשטחים אלה התיישבות של אוכלוסייה נוספת מהפזורה – אינם מקיימים את התנאים הנדרשים לפיתוח היישובים ואת מימוש המטרות שלשמן הם הוקמו".
ראש הרשות, יובל תורג'מן, מוסיף: "הנפגע העיקרי מהמצב הקיים זה הבדואי, כי הוא נאלץ להצטופף במגרש מסויים, כי הוא לא יכול, בגלל ענייני תביעות הבעלות, לקנות מגרש בשכונה אחרת. כשזה יגיע למועצת רמ"י נפרסם קול קורא שיציע לבדואים להיכנס לתהליך של פשרה על הקרקע, ותכנון מותאם".
שריף אלאסד, ראש מועצת לקייה אמר לכלכליסט שהוא מעריך שבישיבת הוועדה המחוזית מחר תתקבל החלטה ששתי התוכניות, שעד עכשיו הוקפאו, לא רלוונטיות. עם זאת, הוא מתנגד נחרצות ליוזמה האחרונה של המדינה להסדרת ההתיישבות: "המדינה עשתה בלקיה פיילוט, על שטח של 700 דונם שהופקעו מאד אחד. אף אחד לא היה מוכן לעבור לגור בשכונה הזאת, שנקראת שכונה 30. אנשים רוצים לעשות הסדרה על אדמתם ולא רוצים לגור על אדמה של מישהו אחר. התוכנית לא מתאימה למגזר הבדואי".
ממינהל התכנון נמסר: "הוועדה המחוזית דרום תדון בסגירת תוכניות המתאר לקיה וכסייפה בהמשך לבקשת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. לפני כשלוש שנים הופסק קידומן בעקבות התנגדות הרשות, שראתה בקידום מגורים על תביעות בעלות מהלך שיפגע בהסדרה. מאז, הובהר כי התכנון שהוצע אינו ריאלי וכולל הרחבת פיתוח על תביעות בעלות. במקביל, רשות הבדואים אימצה מדיניות חדשה של תכנון משולב עם הסדרת קרקע, מה שהפך את התוכניות לבלתי ישימות במתכונתן הנוכחית. הוועדה תדון בקידום חלופות התואמות את המדיניות המעודכנת".
