סגור
יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק
יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)
בלעדי

יועמ"שית הכנסת צפויה להודיע לבג"ץ: יש לקיים כעת הצבעה חוזרת לתפקיד המבקר

חודשיים וחצי חלפו מאז פסל בג"ץ את בחירתו של מיכאל ראבילו, עורך דינם של בני הזוג נתניהו, לתפקיד מבקר המדינה, והורה לקיים הצבעה חוזרת;  למרות החלטת ביהמ"ש, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מסרב לכנס את המליאה לשם קיום ההצבעה; בינתיים, בהיעדר מבקר, נדחו 23 בקשות למתן צו הגנה לחושפי שחיתויות בשירות הציבורי  

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, סבורה שיש לקיים כעת הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה כפי שקבע בג"ץ לפני חודשיים וחצי, כך לפי הערכות בכנסת. בשבוע שעבר חייב בג"ץ את הכנסת להודיע על עמדתה עד ליום שלישי הבא. אפיק תגיש לבית המשפט את חוות דעתה המפורטת בימים הקרובים. אפיק כבר הביעה את עמדתה בחודשים האחרונים כי על יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לקיים הצבעה חוזרת בהקדם האפשרי.
נזכיר כי בסיבוב הראשון בהצבעה לבחירת מבקר המדינה, לפני יותר משלושה חודשים ב־3 ביוני, בחרו 60 חברי כנסת בשופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, לעומת 57 חברי כנסת שהשצביעו לעו"ד מיכאל ראבילו - עורך דינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה. בסיבוב הראשון להצבעה נדרש רוב של 61 חברי כנסת בעד מועמד כלשהו, ומשום שזה לא קרה, הכריז יו"ר הכנסת אוחנה על סיבוב שני. למרות שההצבעה בכל הסיבובים אמורה להיות חשאית, בקלפי שהוצבה במליאת הכנסת, חברי כנסת מהליכוד צילמו את עצמם עם פתק שעליו שמו של ראבילו ופרסמו את הצבעתם ברשתות, בניגוד להנחיית היועצת המשפטית של הכנסת.
בעקבות סערה שפרצה באולם המליאה, ההצבעה הופסקה. בהתייעצות שקיים אוחנה בלשכתו עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה, הסכימו חברי האופוזיציה לקיומה של הצבעה חוזרת, שבה 61 חברי כנסת הצביעו בעד ראבילו, מול 57 בלבד בעד אלרון.

חודשיים וחצי בלי מבקר

כחודש לאחר מכן, ב־1 ביולי השנה, בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את מינויו של ראבילו למבקר המדינה. למחרת, ב־2 ביולי, בג"ץ ביטל את הבחירה כולה מפאת פגם מהותי שנפל בהליך. בית המשפט קבע אז שיש לקיים הצבעה חדש. כהונתו של מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן הסתיימה לפני חודשיים וחצי, ב־4 ביולי 2026 ומאז המשרה אינה מאוישת.
יו"ר הכנסת אוחנה מסרב לכנס את הכנסת כדי לקיים את ההצבעה, וערב הפריימריז בליכוד בחודש שעבר הצהיר כי הוא אומר "לא" לבג"ץ. יו"ר הכנסת צייץ ברשת X: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה. יש שופטים בירושלים אבל גם יש מחוקקים. בג"ץ אינו הריבון. הכנסת אמרה את דברה". חברי כנסת נוספים ושרים מהליכוד גם סבורים שאין לקיים הצבעה חוזרת.
בעקבות אי קיומה של ההצבעה החוזרת פנה הפעיל החברתי ירון גדות לבג"ץ בבקשה לצו על תנאי. בפנייתו ביקש גדות מבג"ץ להוציא צו ביניים המורה ליו"ר הכנסת בתוך ימים ספורים שיקבעו על ידי בית המשפט לקבוע את יום ההצבעה לבחירת מבקר המדינה.
אי־כינוס המליאה נובע גם מהחשש בקואליציה שכעת אין רוב בעד ראבילו, לנוכח הדחתם של חברי כנסת מכהנים – משה גפני ואורי מקלב מדגל התורה שהודחו בתחילת החודש על ידי מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו. באופוזיציה, שחלק מחבריה אינם מתלהבים גם ממועמדותו של אלרון, לא מתעקשים על קיום ההצבעה החוזרת. במפלגות האופוזיציה מקווים כי לאחר הבחירות יחל הליך חדש עם מועמדים חדשים. בג"ץ ידון בנושא רק בשבועות הקרובים, כך שלא סביר שייבחר מבקר מדינה עד לבחירות שיתקיימו ב־27 באוקטובר.

לא ניתן לפרסם דו"חות או לפתוח ביקורות

בינתיים, מאז פרישתו של המבקר מתניהו אנגלמן בתחילת יולי, התקבלו בנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה 23 תלונות מעובדים שביקשו הגנה כחושפי שחיתויות. התלונות נדחו על הסף, שכן בהיעדר מבקר מדינה ונציב תלונות ציבור מכהנים אין אפשרות חוקית לתת סעד לעובדים הטוענים שנפגעו בשל חשיפת מעשה שחיתות.
בתוך כך, משרד מבקר המדינה ממשיך להתנהל. תקציב המשרד ל־2026 הוא 460.8 מיליון שקל, ומספר העובדים בו הוא 604. ערב פרישתו של אנגלמן פורסמו הדו"חות שכבר היו מוכנים. לפני הפרישה כבר גובשה תוכנית עבודה ל־2027. המשרד ממשיך לקיים פגישות עבודה, לנהל ביקורת ולאסוף ולנתח חומרים. אלא שבהיעדר מבקר מדינה לא ניתן לפרסם דו"חות ביקורת או להתחיל ביקורות חדשות.
אינפו כמעט שלושה חודשים בלי מבקר
אינפו כמעט שלושה חודשים בלי מבקר
בנוסף, משרד המבקר לא יכול להעביר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חומרים בבקשה לשקול פתיחת חקירה פלילית, לפני סעיף 14 ג לחוק מבקר המדינה. נציבות תלונות הציבור גם אינה יכולה להעביר פניות מקבילות ליועמ"שית ללא מינוי נציב.
בעניין מימון מפלגות ובחירות המשרד ממשיך לקיים את הביקורת השוטפת על הכנסות ושוטפות של המפלגות ושל מועמדים. עם זאת, בהיעדר מבקר אין אפשרות בעצם לפרסם דו"ח סופי על תוצאות הבחירות. מסיבה זו לא ניתן לקבוע אם מפלגה או סיעה פעלו בניגוד להנחיות, וכתוצאה מזה לא ניתן להטיל סנקציות כספיות ולשלול מימון ממפלגות שלגביהן נקבע דו"ח שלילי.
במצב רגיל רק מבקר המדינה יכול לשלול חלק מהמימון הממלכתי למפלגות. גם לא ניתן לפרסם הנחיות חדשות או לשנות הנחיות לסיעות לגבי ניהול עניינים של סיעה.
גם ועדת ההיתרים למניעת ניגוד עניינים של ראש הממשלה, שרים וסגני שרים לא יכולה להתכנס מיולי השנה בהיעדרו של מבקר. הדבר קריטי במיוחד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה.
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה כי "ההגנה על חושפי השחיתות היא אחת הסמכויות החשובות שניתנו בחוק למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. היות שעל פי חוק מבקר המדינה, הסמכות להגן על חושפי השחיתות היא של מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור - הרי שבהיעדר מבקר ונציב מכהן אין אפשרות חוקית לתת סעד בעת הזו לפניות של עובדים הטוענים שנפגעו בשל חשיפת מעשה שחיתות".