בלעדי
חבר מביא חבר: יהודה אליהו היה מעורב בבחירת ראש אגף תקציבים, שהמליץ עליו למנכ"ל רמ"י
חשש לניגוד עניינים סביב מינוי אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. לכלכליסט נודע כי אליהו סייע בבחירת מהרן פרוזנפר לראש אגף תקציבים באוצר. כעבור חודשיים, פרוזנפר היה חבר בוועדה שהמליצה על מינויו של אליהו ברמ"י
ניגוד עניינים במינויו של יהודה אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. אחד מחברי ועדת האיתור שהמליצה לממשלה למנות את אליהו היה מהרן פרוזנפר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר. פרוזנפר נבחר לתפקיד ביולי 2025, ומונה אליו רשמית ב־11 בינואר 2026. כעת מתברר כי אליהו היה מעורב בהליך שהוביל לבחירתו של פרוזנפר. לכלכליסט נודע כי אליהו השתתף בפגישה עם פרוזנפר ועם מועמדים אחרים לתפקיד וסיכם את תוכן הפגישות.
ב־15 במרץ, בדיוק חודשיים לאחר שפרוזנפר מונה לתפקידו, התכנסה לראשונה ועדת האיתור שהוא אחד מחבריה והמליצה למנות את אליהו למנכ"ל רמ"י. על פי החוק, לשרי האוצר, השיכון ולראש הממשלה נתונה הסמכות למנות את מנכ"ל רמ"י, והם קיבלו את המלצת הוועדה.
הנסיבות האלה מעוררות חשש לכאורה לניגוד עניינים של פרוזנפר ואליהו. כמו כן, עולה חשש לפגיעה בעצמאות ועדת האיתור, משום שלכאורה יכולים להיווצר יחסי גומלין בין אליהו לפרוזנפר: זה שהתמנה בתחילת השנה עשוי להרגיש הכרת תודה למי שאיפשר את מינויו, ולגמול לו באותו מטבע.
ויש גם בעיה נוספת: בתקופה שבה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חיפש אדם לאייש את תפקיד ראש אגף תקציבים, אליהו היה ראש מינהל ההתיישבות במשרד הביטחון. כאן עולה השאלה מתוקף איזה סמכות ומטעם מי התערב אליהו בבחירת מועמד למשרה בכירה במשרד ממשלתי שבו הוא אינו עובד.
הבחירה של סמוטריץ' באליהו פורסמה בכלכליסט עוד לפני שוועדת האיתור ראיינה מועמד אחד. הערכה זו התבררה כמדויקת, שכן ועדת האיתור למנכ"ל רמ"י סיימה את דיונה בסוף אפריל, ואיש לא הופתע כאשר החליטה להמליץ למנות את אליהו למרות התנגדות היועצת המשפטית של הוועדה.
בתחילת מאי אישרו השרים את המינוי. ב־13 במאי הוגשו שתי עתירות לבג"ץ נגד המינוי – האחת של האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, האחרת הוגשה על ידי שדולת הנשים בישראל, נעמת ופורום דבורה. אחת הטענות בעתירות היא כי סמוטריץ' בחר באליהו ואילו ועדת האיתור היתה חותמת גומי.
הקשר בין סמוטריץ' ליהודה אליהו נמשך על פני יותר מ־30 שנה. הם ממייסדי ההתנחלות חרשה. שניהם גם ייסדו את עמותת רגבים, שבה אליהו שימש כמנכ"ל. כמו כן, הם קרובי משפחה: אחייניתו של אליהו נשואה לבנו של סמוטריץ'.
לאחר הבחירות סמוטריץ' מונה לשר האוצר וגם לשר במשרד הביטחון, ובפברואר 2023 מינה תחתיו את אליהו, שמשמש מאז ראש מינהלת ההתיישבות. על פי יומן הפגישות של סמוטריץ' שנחשפף על ידי התנועה לחופש המידע, הוא נפגש עם אליהו 34 פעמים בשנת 2024, ומספר דומה של פגישות התקיים בשנת 2025. אליהו היה גם יד ימנו של סמוטריץ' בגיבוש ההסכמים הקואליציוניים לאחר הבחירות.
לאור זאת, לא מפתיע כי אליהו גם היה מעורב בהליכים לאיתור ראש אגף תקציבים, לרבות השתתפות בפגישות עם מועמדים. סביר להניח כי בשל קרבתו לשר, לדעתו באשר להתאמתו של פרוזנפר לתפקיד היה משקל רב בהחלטה של סמוטריץ'.
ההסכמה של פרוזנפר להשתתף בוועדת האיתור עוררה תהיות בעבר גם לפני שנחשף כי המועמד שהוועדה בחרה הוא זה שראיין אותו לתפקיד. זאת, משום שהליך המינוי של פרוזנפר לתפקיד ראש אגף תקציבים היה חריג, ובמהלכו סמוטריץ' נאבק כדי לאשר אותו חרף התנגדות ועדת המינויים למשרות בכירות.
ביוני 2025, יוגב גרדוס פרש מתפקידו כראש אגף תקציבים לאחר שורה של מחלוקות עם שר האוצר. לאחר הפרישה של גרדוס ולאור ביקורת על מדיניותו של סמוטריץ' הוא התקשה לאתר מחליף ראוי. ועדת המינויים סירבה פעמיים לאשר את המינוי של פרוזנפר – פעם אחת בגלל עסקיו הפרטיים, ופעם נוספת בגלל טענה כי סמוטריץ' לא עשה מספיק כדי למנות נשים לתפקידים בכירים. המינוי אושר בסופו של דבר רק לאחר שמיכל עבאדי בויאנג'ו מונתה לחשבת הכללית במשרד האוצר, וריככה את הטענה על הפליה מגדרית. מטעמם של יהודה אליהו, מהרן פרוזנפר ובצלאל סמוטריץ' לא התקבלה תגובה עד לרגע זה.
