סגור
מפעל תעש דרך השלום גבעתיים פינת נחלת בנימין
הבניין בדרך השלום. רק ב־2019 העירייה החלה לטפל במי התהום (צילום: אוראל כהן)

תקדים: עיריית ת"א "תשלם" על הזנחת קרקע מזוהמת

שמאית מכריעה קבעה לגבי שטח במתחם תעש בדרך השלום בתל אביב, כי משך הזמן הארוך הנדרש לתהליך טיהור הקרקע מחייב הפחתה בחישוב ההיטל – שנחתך בחצי

שומה תקדימית של השמאית המכריעה חגית רובינסון קבעה כי בעלי קרקע מזוהמת בתל אביב ישלמו היטל השבחה מופחת בשל הליך טיהור הקרקע הנדרש בה. בעקבות כך ההיטל שהעירייה ביקשה לגבות עבור השבחת הקרקע במתחם תעש, שעמד על כ־6.4 מיליון שקל, יירד ל־3.6 מיליון שקל.
הקרקע המדוברת היא חלק מחטיבת קרקע גדולה ומרכזית בשם תעש השלום, המשתרעת על כ־55 דונם בדרך השלום בתל אביב. הקרקע שימשה את מפעל מגן לייצור נשק, שנסגר ב־1995 אך הותיר אחריו את אחת הקרקעות המזוהמות בארץ. לאחר סגירת המפעל החלו עיריית תל אביב, רמ"י והמשרד להגנת הסביבה לבחון את הקרקע על מנת לאפשר את ההסבה מתעשייה לבנייה למגורים, מסחר ותעסוקה. בוצעו כמה סקרים שהצביעו על זיהום חמור במי התהום, ובעקבות כך הוחלט ב־2000 לסגור את קידוחי מי השתייה ברמת גן, גבעתיים ותל אביב. ב־2004 הסתיים טיהור הקרקע ונותר רק טיהור הגזים הנדיפים במתחם והזיהום במים. רק ב־2019 עיריית תל אביב פרסמה מכרז לטיפול במי התהום וב־2021-2020 נבחר זוכה ונחתם חוזה לביצוע. במקביל, בשנים 2010 ו־2019 אושרו בעירייה תוכניות למתחם, הכוללות 1,097 יח"ד לצד שטחי תעסוקה ומסחר.
עד כה שווקו מעט קרקעות במתחם. ב־2020 זכתה שיכון ובינוי במכרז לשבעה דונם להקמת 328 יח"ד להשכרה בשטח של כ־28 אלף מ"ר בתמורה ל־203 מיליון שקל. במאי 2024 פורסמו תוצאות מכרז נוסף לשני מגרשים. במגרש בשטח 3.8 דונם זכתה אקרו נדל"ן בתמורה ל־411 מיליון שקל, וחברת קטה גרופ זכתה ב־3.6 דונם בתמורה ל־301 מיליון שקל.
עיריית תל אביב ורמ"י מחזיקות ברוב הקרקע, ולצדן בעלים פרטיים בשטחים קטנים. המחלוקת במקרה זה היא על גובה היטל ההשבחה בחלקה פרטית של כ־1,200 מ"ר, המקנה לבעליה זכויות ל־26 יח"ד ושטח מסחרי. לאחר אישור התוכניות בעירייה, ולאור הזכויות החדשות שקיבלו על הקרקע, ביקשו הבעלים מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב לקבל שומת היטל השבחה. השומה מטעם העירייה הוכנה על ידי השמאי אדי גרשטיין, אך הציתה מחלוקת בשל סוגיית ההשפעה של זיהום הקרקע. התקופה הנדרשת לטיהור הקרקע קריטית, שכן כל עוד הקרקע מזוהמת, לא ניתן להוציא לה היתר ולקדם בנייה. בוועדה המקומית העריכו את הדחייה בשנתיים בלבד, בעוד שומה נגדית של בעלי הקרקע העריכה את הדחייה בשש שנים. השמאית רובינסון לא קיבלה את עמדת העירייה, וקבעה כי משך הדחייה בשל הצורך בטיהור הקרקע מגיע לשבע שנים ומשקף את ההפחתה בהיטל ההשבחה. את בעלי הקרקע במתחם ייצג עו"ד צבי שוב. את השומה עבור בעלי הקרקע הגיש השמאי שלומי מערבי, את חוות הדעת הסביבתית כתבה רוני בריל.