סגור
מגזין נדל"ן 2025 - העיר אום אל פאחם
העיר אום אל פאחם. הצעת האוצר מעוררת התנגדות אצל הערבים והדרוזים (צילום: אלעד גרשגורן)

הדרוזים והערבים מוחים נגד מיסוי קרקע פנויה: "סמוטריץ' רוצה להפוך אותנו לחסרי בית"

עשרות תושבים מיישובים ערבים ודרוזיים חסמו הבוקר כבישים באזור שפרעם בשל יוזמת משרד האוצר למסות קרקע לא בנויה במס של 1.5% משווי הקרקע. ד"ר אמיר ח'ניפס, ממנהיגי מחאת העדה הדרוזית: "אם בונים בלי היתר - קנס, אם לא בונים - מס. המדינה קונסת אזרחים על מחדלי התכנון שלה"

יוזמת משרד האוצר למיסוי קרקע לא בנויה, שבה תדון הכנסת בשבוע הבא במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים, מכה גלים בעיקר בחברה הדרוזית והערבית ומעוררת גל מחאות. עשרות תושבים מיישובים ערבים ודרוזיים חסמו הבוקר כבישים באזור שפרעם. לפי תזכיר החוק, קרקע פנויה שלא מקודמת עליה תוכנית בנייה או שנוצלו בה פחות מ-10% מזכויות הבנייה, תמוסה במס שנתי של 1.5% משווי הקרקע. קרקעות ששוויין נמוך מ-60,000 שקל לדונם, "ואינן מהוות עושר משמעותי", לפי החוק, לא ימוסו.
93% מהקרקעות בישראל הן בבעלות מדינת ישראל, כלומר רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). המס החדש מתייחס אפוא אך ורק ל-7% הנותרים. מתוכן, יותר ממחצית בבעלות ערבים ודרוזים. ע"פ דו"ח הכלכלן הראשי, שהתפרסם בחודש יולי 2025, מספר משקי הבית שבבעלותם קרקע פנויה למגורים נאמד ב-330 אלף, ושווי הקרקעות בבעלותם נאמד בכ-350 מיליארד שקל. מפילוח ישוב המגורים של כלל בעלי הקרקעות בולטים משקי בית המתגוררים בישובים ערביים. בולטים במיוחד הישובים סח'נין, נצרת, שפרעם ואום אל פחם. עם זאת, שווי הקרקע הממוצע למשק בית המתגורר ביישובים ערביים נמוך משמעותית מבערים אחרות.
"קרקע פנויה מהווה נכס בעל ערך כלכלי משמעותי המגלם הון ועושר לבעליו", נכתב בחוק ההסדרים, "ערך זה נקבע, בין השאר, לפי מיקום הקרקע, יעודה התכנוני והשקעות ציבוריות בסביבתה. עם זאת, קרקע כזאת אינה מייצרת הכנסות שוטפות החייבות במס, ואף לא מוטל עליה מס חלופי כלשהו על ההון המגולם בה. בשל כך נוצר מצב של מיסוי בחסר. למעשה, היעדר מיסוי כלל על רכוש בעל ערך".
קרקע מופשרת שלא בונים עליה מצמצמת את היצע הקרקעות לבנייה במדינה ומגבירה לחצי מחירים. עם זאת, קשה להאמין שמישהו לקח בחשבון את עוצמת ההתנגדות שתעורר ההצעה אצל הערבים והדרוזים. ד"ר אמיר ח'ניפס, שמתגורר בשפרעם, הוא אחד ממנהיגי מחאת העדה הדרוזית בנושא, שהוביל את תושבי העיר להפגנות. בשיחה עם כלכליסט אמר: "אם חוק הלאום הפך את בני העדה הדרוזית לאזרחים סוג ב', וקמיניץ הפך אותנו לעבריינים, בא סמוטריץ' ורוצה להפוך אותנו לחסרי בית. האדמה שלנו היא לא הקופה של המשתמטים מהשרות הצבאי!".
דר' ח'ניפס הוא יו"ר המרכז הישראלי-דרוזי בעוספיה: "העדה הדרוזית נקלעה למצב שבו כל בחירה מובילה אותה להפסד כלכלי כבד", הוא אומר, "אם צעיר דרוזי בונה על אדמתו הפרטית ללא היתר, בשל מחסור בתוכניות תקפות, הוא חשוף לקנסות מנהליים של מאות אלפי שקלים, וצווי הריסה מכוח חוק קמיניץ. אם הצעיר הדרוזי נמנע מבנייה וממתין לאישור תוכניות, שמתעכבות שנים, הוא יידרש לשלם כעת מס שנתי של 1.5% משווי השוק על אותה קרקע פנויה. מדובר במצב שבו המדינה קונסת את האזרח על תוצאה שנגרמה בשל מחדלי התכנון שלה".
לקראת הדיון של הממשלה בחוק בחודש שעבר שלחה גם האגודה לזכויות האזרח את התנגדותה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "ישנם מספר גורמים לכך שהמדיניות אז (הכוונה לניסיון מיסוי קרקעות פנויות בשנות ה-80) לא התאימה למאפיינים החברתיים, ההיסטוריים והפוליטיים של החברה הערבית. מטרת המדיניות היתה עידוד בנייה ו"שחרור" של קרקעות פנויות. מטרה זו לא הולמת את שוק הנדל"ן בחברה הערבית, שלא מתאפיין במסחר של אדמות בשוק חופשי לעומת זה בחברה היהודית, מסיבות שונות", נכתב.
עו"ד יעל זיידמן מהאגודה לזכויות האזרח, מוסיפה: "אין שום התייחסות לאפלייה והיעדר ההתאמה של המס ביחס לחברה הערבית, השמטה שנראית כמעט מכוונת. לאור העובדה שהמדיניות ידועה ככזו שמפלה וככזו שאינה מותאמת לחברה הערבית, ולכן מטרותיה המוצהרות לא יכולות להתממש, אין אלא להסיק שהיא מיועדת לחול רק על החברה הערבית, מה שהופך את האפלייה והפגיעה בזכות לשוויון למכוונות וחמורות אף יותר".
משרד האוצר מסר בתגובה: "מימון שנתיים מלחמה וצרכי התקציב הדרמטיים הצפויים בשנים הקרובות דורשים התאמות בתקציב המדינה. אלה כוללים העלאות מס הכרחיות, שחלקם כבר התבצעו כדוגמת העלאת שיעור המע"מ והקפאת מדרגות מס הכנסה. כך גם יוטל מס, בהתאם להמלצות ארגון ה-OECD ודו"ח ועדה מקצועית, על המחזיקים בקרקעות שאינן משמשות למגורים. בדיקה מקצועית שנערכה מצביעה על כך שהמס המוצע אינו מוטל על אף ציבור או מגזר באופן חריג או לא שוויוני".