כ-330 אלף משקי בית מחזיקים בקרקעות פנויות למגורים בשווי כ-350 מיליארד שקל
זוהי הפעם הראשונה בה מפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר אומדנים מעודכנים על הבעלות הפרטית על קרקעות, כחלק מבחינת הפעלה מחודשת של מס רכוש על קרקע פנויה, שהוקפא בשנת 2000. ההערכה שחידוש המס יכניס יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה
כ-12% ממשקי הבית בישראל (330 אלף) מחזיקים בקרקע פרטית פנויה למגורים - כך עולה מדוח שפרסם היום (ב') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, המבוסס על נתוני רשות המסים לשנת 2023. סך שווי הקרקעות שבבעלותם נאמד בכ-350 מיליארד שקל.
זוהי הפעם הראשונה בה מפרסם הכלכלן הראשי אומדנים מעודכנים על הבעלות הפרטית על קרקעות. מטרת המהלך היא לבחון הפעלה מחודשת של מס רכוש על קרקע פנויה למגורים. מס זה היה קיים בישראל עד שנת 2000, ועמד על כ-2.5% משווי הקרקע. באותה שנה הופחת השיעור שלו לאפס, כדי שניתן יהיה לחדשו בקלות יחסית. המוטיבציה למהלך היתה ההכרה בכך שההכנסות ממס רכוש היו נמוכות ביחס לבירוקרטיה שהיתה כרוכה ביישומו. כמו כן, בעלי הקרקע הפרטית טענו שהמדינה לא מאפשרת להם לבנות, ובו זמנית קונסת אותם במס. ההערכה היא שחידוש מס רכוש יכניס יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה, ויתמרץ את בעלי הקרקע להתחיל לקדם תוכניות בנייה.
דוח אגף הכלכלן הראשי מצא כי ההכנסה הכוללת החודשית הממוצעת מעבודה והון של משקי הבית שבבעלותם קרקע פנויה למגורים עמדה בשנת 2021 על יותר מ-34.7 אלף ברוטו למשק בית. הכנסה זו גבוהה לפחות ב-74% מההכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית בישראל בשנת 2021.
הבדיקה העלתה כי בפילוח משקי הבית ששבעלותם קרקע פרטית יש שונות רבה. העשירון העליון של בעלי הקרקעות, כאלה שההכנסה הכוללת הממוצעת שלהם היא 2.5 מיליון שקל בשנה, מחזיק ברבע משווי הקרקעות בבעלות משקי בית שיש להם הכנסות מדווחות. כ-60% מסך משקי הבית בעשירון זה מתגוררים במחוזות ת"א והמרכז. מחוזות הצפון, חיפה והדרום מרכזים כעשירית מסך בעלי הקרקעות בעשירון העליון. מנגד, בולט משקלו הנמוך של מחוז ירושלים.
מפילוח יישוב המגורים של בעלי הקרקעות בולטים יישובים ערביים עם שכיחות גבוהה יחסית ביחס למשקלם בכלל משקי הבית בישראל. עם זאת, שווי הקרקע הממוצע למשק בית המתגורר ביישובים ערביים נמוך משמעותית מאשר זה של משקי הבית האחרים, ועומד על כ-400 אלף שקל בממוצע, לעומת מיליון שקל.
המחקר מצא כי אזור מיסוי מקרקעין נתניה, הכולל את ערי השרון, הינו בעל המשקל הגבוה ביותר בשווי הקרקעות, כאשר קרוב לחמישית משווי הקרקעות בידי משקי בית מתרכז באזור זה. אחריו מדורג אזור רחובות, הכולל את ערי השפלה. אזורי חדרה ונצרת מרכזים יחד קרוב לרבע משווי הקרקעות, אך באגף הכלכלן הראשי מדגישים כי שני האזורים אלה מאופיינים, בשונה מאזור ת"א ובת ים, בריבוי בעלים על יחידת קרקע - מה שמצמצם את פוטנציאל גביית מס הרכוש.
לפי פרסומי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כ-93% מהקרקעות בישראל הן בבעלות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח. עם זאת, בשטח הזה נכללים גם שטחים שלא ניתן לתכנן עליהם, בכלל זה שמורות טבע, גנים לאומיים ושטחי אש של צה"ל. מתוך שטח מדינת ישראל הכולל 21.7 מיליון דונם, השטח שנותר לתכנון עמד בשנת 2022 על 7 מיליון דונם.
מאז בוטל מס הרכוש בשנת 2000 עבר התכנון בישראל שינויים משמעותיים. כך למשל, חוק הותמ"ל, שהכנסת אישרה היום להאריכו בשנה נוספת, מאפשר להגיש תוכניות בנייה על קרקע פרטית גם אם אינה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, בתנאי שהקרקע הוכרזה כמתחם מועדף לדיור. נושא זה דרמטי במיוחד ביישובי המגזר הערבי, שם יש ריבוי בעלויות. בישיבה של ועדת הפנים בשבוע שעבר הסביר אדר' סיגי בארי, סמנכ"לית מגורים במינהל התכנון, כי בעקבות החלטת ממשלה 922 משנת 2015 לפיתוח כלכלי ביישובי המיעוטים, אושרו בותמ"ל עד היום כ-63 אלף דירות בקרקע פרטית וכ-105 אלף בקרקע מדינה.
