עיריית באר שבע המליצה להפקיד את תוכנית ההתחדשות למתחם פיקוד דרום בעיר העתיקה
התוכנית משתרעת על 35 דונם ומציעה 237 יחידות דיור חדשות לצד שימור מבנים היסטוריים כמו הסראיה הטורקי ומצודת הטיגארט. המתחם הצבאי הסגור צפוי לעבור לקריית התקשוב בגבים, ולהפוך ל"לב ליבה של העיר העתיקה" עם שטחי תעסוקה, מסחר ומלונאות. האתגר: מנגנון כלכלי שיאפשר מימון שימור 12 אלף מ"ר מבנים קיימים
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באר שבע דנה בשבוע שעבר בתוכנית ההתחדשות למתחם פיקוד דרום בעיר העתיקה והמליצה על הפקדתה ע"י הוועדה המחוזית.
מתחם פיקוד דרום כיום הוא אזור צבאי סגור ואמור לעבור לקריית התקשוב המתפתחת באזור גבים. התוכנית, יוזמת רמ"י שחתומה עליה אדר' אירית צרף, מתפרסת על שטח של כ-35 דונם, וכוללת מבנים היסטוריים משמעותיים לעיר המוגדרים כמבנים לשימור. התוכנית החדשה מתייחסת למתחם כ"לב ליבה של העיר העתיקה", ומציעה יצירת רצף של שתי חצרות המוקפות בשטחי תעסוקה, מסחר ומגורים.
בין המבנים המוגדרים לשימור: מבנה הסראייה הטורקי-לשימור מחמיר, מצודת הטיגארט - בה חובת שימור ושחזור מלא רק של המעטפת המקורית, בית הספר לבנות -לשימור מחמיר, והפיקוד הישן - שבו חובה לשמר את החזית. המבנים ניבנו בין המאה ה-19 לשנות ה-70 של המאה הקודמת. סך כל השטח הקיים במבנים לשימור הוא 12 אלף מ"ר. מאחר שהמבנים מוגדרים ברמות שונות של שימור ניתן יהיה להוסיף להם עוד כ-5,500 מ"ר. השימושים בכל המבנים ציבוריים. כך, מוזיאון, מכללה, בתי מלון, האבים וכנסים.
השטח שיאפשר בנייה חדשה הוא כ-7.3 דונם, ועל פי התוכנית המקודמת יבנו עליו מבנים חדשים הכוללים 237 יחידות דיור (יח"ד) בגודל ממוצע של 65 מ"ר, קומה מסחרית וחניון בתת הקרקע ובו כ-300 מקומות חניה.
לאור העובדה שפיתוח המתחם עלול לקחת זמן רב ועל מנת למנוע מצב בו הוא יישאר נטוש, התוכנית מאפשרת שימושים זמניים במבנים, כולל המיועדים להריסה, ובמרחב הציבורי. על פניו, האתגר הגדול הוא אופן מימוש התוכנית, שכן יש בה מורכבות רבה בגלל היקף המבנים לשימור. המנגנון הכלכלי שיאפשר את הפיתוח עדיין לא הוחלט, אך התוכנית מציעה רעיונות פחות מוכרים: שכל מבנה חדש שיבנה יפריש סכום כספי שיאפשר שימור של בניין אחר וששיווק מגרש לבניה חדשה יוצמד לשימור מבנה קיים. במידה ויוכח לעת השיווק כי ההצמדה המוצעת אינה כלכלית תהיה הרשות המקומית רשאית לאפשר תוספת קומה אחת.
התוכנית מקודמת על רקע תוכנית המתאר לעיר העתיקה שבחודש ספטמבר האחרון הוועדה המחוזית דנה בהתנגדויות לה. התוכנית, שהוכנה ע"י צוות בראשות האדריכל דני לזר, קובעת את המבנים שמיועדים לשימור ומה תהיה דרגת השימור, וכן את זכויות הבנייה והאופן שבו ישתלבו במבנים, או ליד המבנים לשימור.
כמו כן, התוכנית קובעת מנגנון לניוד זכויות. בין היתר: שבמבנים החדשים יהיו קומות הקרקע מסחריות, שאחוזי הבנייה המותרים יגיעו עד ל-300%, שהגובה המירבי יהיה 3 קומות מלאות וקומה רביעית בנסיגה. יהיו כמה מקומות שבהם תהיה החרגה שתאפשר בנייה לגובה של עד 12 קומות.
בניית העיר המודרנית של באר שבע, רובע "העיר העתיקה", החלה בשנת 1900 ע"י הטורקים בעבור שלושה ריכוזי התיישבות בדואים. שטחה של העיר היה 750 דונם והתכנון יצר רשת אורתוגונלית המורכבת מ-60 משבצות ריבועיות במידות של 60X60 מ' כל אחת. כל משבצת חולקה לארבעה רבעים. כל רבע יועד לבית וחצר משק. רוחבם של הרחובות היה כ-15 מטר, למעט רחוב קק"ל, ששימש כציר ראשי המקשר בין דרכים ארציות עתיקות ומוביל אל המרכז השילטוני, שרוחבו היה 20 מטר. התכנון כלל גם מוסדות ציבור כמו הסראיה (בית המושל), המסגד, בית הספר לילדי שיח'ים ועוד.
אחרי קום המדינה התקבלה תוכנית המתאר הארצית, שכונתה גם "תוכנית שרון", שהציעה עיר חדשה ומודרנית המנותקת מהעיר העתיקה. התוכניות שהוכנו לאחר מכן ייעדו את העיר העתיקה למרכז מסחרי. בשנות ה-70 הוקמו בעיר העתיקה עשרה מבני פסאז'ים ששילבו רחוב מסחרי פנימי, עם שימושים מעורבים של מסחר ותעסוקה ובחלקם גם מגורים.
