השקל החזק פגע באל על: ירידה חזקה ברווח הרבעוני והשנתי
הרווח הנקי של חברת התעופה נחתך ב־25%, ונתח השוק שלה התכווץ בזכות חזרת החברות הזרות. הירידה ברווחיות מיוחסת בעיקרה להשפעות המלחמה עם איראן, ולהתייקרות בעלויות הייצור עקב התחזקות השקל מול הדולר. הדו"חות חושפים את הבוננזה של מועדון החברים הנוסע המתמיד: זינוק של 480% ברווח הנקי
בצל כניסת מנכ"ל חדש לחברה, אל על סיכמה את 2025 עם קיפאון בהכנסות וצניחה ברווח הנקי, מה שהוביל לצניחה של כ־5% במניית החברה היום (ד'). מדו"חות חברת התעופה עולה כי ההכנסות ב־2025 עלו בכ־1% בלבד והסתכמו בכ־3.48 מיליארד דולר. למרות הצמיחה בשורה העליונה והגדלת היצע המושבים ב־3% לאורך השנה, המדדים התפעוליים, כמו הכנסה ממוצעת מלקוח והכנסה פר ק"מ, נותרו יציבים, והרווח הנקי של החברה נחתך בכ־25% והסתכם על 410 מיליון דולר.
הירידה ברווחיות מיוחסת בעיקרה להשפעות מבצע "עם כלביא", להתייקרות בעלויות הייצור עקב התחזקות השקל מול הדולר ולגידול של כ־30 מיליון דולר בהוצאות חד־פעמיות. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDAR) רשם ירידה של כ־15% והסתכם ב־947 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של השנה בלטה מגמת היחלשות בביצועים, כאשר הרווח הנקי לרבעון צנח בכ־65% לכ־46 מיליון דולר, על רקע ירידה בשיעור התפוסה שעמד על 93% לעומת 96% ברבעון המקביל.
לצד זאת, אל על הציגה זינוק בהון העצמי לרמה של 1.05 מיליארד דולר, וקופת המזומנים והפיקדונות שלה תפחה לכ־1.96 מיליארד דולר. נתון זה משקף עודף מזומן של כ־685 מיליון דולר על פני החוב הפיננסי ברוטו. השיפור במאזן איפשר לחברה לחלק דיבידנד בהיקף של כ־102 מיליון דולר, לראשונה מאז שנת 2017. הזינוק בהון העצמי נגרם, בין היתר, בעקבות מימוש כתבי אופציות ותשלום מבוסס מניות.
82 מיליון שקל מענק לעובדים
מועדון החברים של אל על, הנוסע המתמיד, שלאחרונה נחשף בדיווח של הפניקס, ששותפה בו, כי שוויו מוערך ב־2.7 מיליארד שקל, רשם בשנת 2025 זינוק של 480% ברווח הנקי שעמד על 52.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון דולר בלבד ב־2024. הכנסות המועדון עמדו בשנה שחלפה על 92.7 מיליון דולר לעומת 66.5 מיליון דולר ב־2024, וההון העצמי עומד על 324.8 מיליון דולר לעומת 235.9 מיליון דולר ב־2024. כמו כן, המועדון רשם גידול והגיע לכ־3.55 מיליון חברים, כאשר מספר מחזיקי כרטיס האשראי פלייקארד עלה ל־518 אלף. אל על לא מפרטת את הסיבות לזינוק, כיוון שמדובר בחברה פרטית.
מהדו"ח עולה כי למרות חזרתן של חברות התעופה הזרות, שיעור התפוסה (LF) נשאר גבוה ועומד על כ־93%, בהשוואה ל־96% ב־2024, וכך גם ההכנסה למושב (RASK), שירדה ב־2% בהתאם. למרות הירידה, עדיין מדובר בשיעור תפוסה גבוה במיוחד. לשם השוואה, ב־2025 ממוצע שיעור התפוסה בחברות תעופה בעולם עמד על 84% בלבד — ומדובר במספר שיא. נתח השוק של אל על ב־2025 עמד על 37.4% בהשוואה ל־47.5% ב־2024. בהשוואה רבעונית, ברבעון האחרון של 2025 נתח השוק של אל על עמד על 32.5% בהשוואה ל־52.4% ברבעון המקביל ב־2024.
ההכנסה לנוסע על בסיס קילומטר (RRPK) וההכנסה למושב (RASK) נותרו יציבים, זאת לאחר שב־2024 עלה מדד ה־RRPK של אל על בכ־14% ומדד ה־RASK בכ־24%, נתון ששיקף את עליית מחירי כרטיסי הטיסה של החברה.
אל על מדווחת כי עלות השכר השנתית של המנכ"לית היוצאת דינה בן טל גננסיה עמדה על 8.54 מיליון שקל בשנת 2025. אחרי בן טל גננסיה נמצא יו"ר הדריקטוריון עמיקם בן צבי ברשימת הבכירים המרוויחים ביותר באל על, כשעלות שכרו עמדה ב 2025 על 5.94 מיליון שקל. אחריו ברשימה נמצא קברניט חובב בן דוד, המשמש כסמנכ"ל תפעול אוויר באל על ועלות שכרו עמדה ב־2025 על 4.54 מיליון שקל. בנוסף, במהלך 2025 אל על חילקה לעובדיה 83.2 מיליון דולר מענקים על רווחי השנה החולפת, ירידה של 20% מהמענקים שחולקו לעובדים ב־2024 שהסתכמו ב־103.9 מיליון דולר.
למעשה, זהו הדו"ח האחרון המדווח על פעילות החברה בתקופת כהונתה של המנכ"לית היוצאת דינה בן טל גננסיה, שסיימה את תפקידה בסוף 2025. לאחרונה פורסם כי במסגרת הסכם הפרישה שלה היא ביקשה תוספת של כמיליון שקל לדמי הפיצויים — מהלך שהמוסדיים סיכלו.
המנכ"ל החדש לוי הלוי, החתום על הדו"ח החדש, כבר מתמודד עם שורה של אתגרים. בשבוע שעבר הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה המקומי, שבו לוקחים חלק גם עובדי אל על, על רקע הכוונה לפתוח בסיס תפעולי לחברת התעופה הלואו קוסט וויז אייר. בדו"ח של אל על נכתב כי העובדים דורשים להסדיר את תנאי העסקתם לקראת השינויים שהמרכז התפעולי יגרום לשוק התעופה בישראל.
230 מיליון שקל קנס
הלוי היה צפוי לקבל לידיו חברת תעופה שנמצאת בשיאה, אך הדו"ח האחרון מוכיח כי לא לעולם חוסן, וכי גם אל על נפגעה קשות ממבצע "עם כלביא", מהיחלשות הדולר, מהקיטון בשיעור התפוסה, מירידה בהכנסות ממטען ומהתייקרות בעלויות הייצור של החברה.
בנוסף, הלוי ייאלץ להתמודד עם שורה של עיצומים כספיים שרשות התחרות צפויה להטיל על אל על. השבוע הודיעה הממונה על התחרות לאל על כי היא מתכוונת להטיל על החברה עיצומים בסך 110 מיליון שקל ועל נושאי משרה באל על בסך מאות אלפי שקלים בגין מניעה מארקיע להשתמש בהאנגרים של החברה בשיאה של המלחמה — בניגוד לחובות המוטלות על אל על כמונופול.
בנוסף, בתחילת החודש הודיעה רשות התחרות לאל על שבכוונתה לקבוע כי היא ניצלה את כוחה המונופוליסטי וגבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים על טיסותיה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". בעקבות ההחלטה, שהתקבלה לאחר בדיקה שערכה הרשות, הודיעה הממונה על הרשות מיכל כהן כי היא מתכוונת להטיל על חברת התעופה את הקנס המינהלי הגבוה ביותר הקבוע בחוק — 121 מיליון שקל. הקביעות והטלת העיצומים כפופות לשימועים שייערכו לחברה, והלוי יידרש להגן על פעולותיה של חברה שרק לאחרונה החל לכהן כמנכ"ל שלה.
עם כניסתו לתפקיד, הלוי כבר נדרש להיות יצירתי. לצד ימי שגרה נטולי אזעקות וטילים, מרחף איום של מתקפת ארה"ב על איראן שיהיו לה השלכות על מרחב התעופה הישראלי. בנוסף, לצד הביקוש הרב, חברות זרות רבות מציפות את נתב"ג, ומכרסמות ברווחי השיא של החברה, שתידרש להילחם על מקומה בפסגת התעופה הישראלית.
