אחרי האיום בוועדת חקירה: הכנסת אישרה בטרומית החזרת סבסוד מעונות לאברכים משתמטים
הקואליציה נסחטה לתמוך בהצעה אחרי שהחרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית - רה"מ נתניהו נגרר לאפשר את אישור החוק. שני המשנים ליועמ"שית קבעו כבר ב-2024 כי הוא אינו חוקתי ופוגע בשוויון הנטל
מליאת הכנסת אישרה בצהריים בקריאה טרומית את "חוק ההשתמטות הקטן" — הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר וח"כ משה גפני מיהדות התורה, המחזירה לאברכים משתמטים את ההנחה במעונות יום. בהצעה תמכו 44 חברי כנסת והתנגדו לה 37, והיא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שבה תידון.
הקואליציה נסחטה לתמוך בהצעה לאחר שהחרדים איימו לתמוך בהצעות חוק של האופוזיציה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. רה"מ בנימין נתניהו נגרר לאפשר את אישור החוק לאחר שהרב משה לנדו, מגדולי פוסקי הדור של דגל התורה, הכריז לפני שבועיים על הפסקת שיתוף הפעולה עמו. לנדו צוטט כמי שאמר בעבר שהוא סומך על נתניהו — ונתניהו נלחץ מכך. כתוצאה מכך ביקש לקדם מיידית את "חוק ההשתמטות", אלא שהחרדים הודיעו שאינם מעוניינים להעביר אותו.
נתניהו חושש שהחרדים עלולים לאחר הבחירות לכרות ברית עם נפתלי בנט או עם גדי אייזנקוט, ועל כן מנסה להחזירם אל זרועותיו באמצעות "חוק ההשתמטות הקטן" — החוק לסבסוד מעונות יום. בנוסף מבקש נתניהו להגיע עם יהדות התורה להסכמה על מועד הבחירות: במפלגה החרדית האשכנזית דורשים לקיים את הבחירות ב-1 בספטמבר, אך נתניהו מתנגד לכך. מאחר שיו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ (ליכוד) האט את קידום החוק — כבר לא יהיה ניתן לקיים את הבחירות במועד זה. ביום ב' הקרוב יאושר החוק בקריאה הראשונה במליאה, והתאריכים המרכזיים הנבחנים כעת הם 8 בספטמבר, 15 בספטמבר, 20 באוקטובר, או 26–27 באוקטובר.
אחת משתי הסנקציות הכואבות על המשתמטים היא ביטול ההנחה במעונות יום, ששוויה מוערך ב-2,200 שקל בממוצע למשפחה. מדובר בהצעת חוק שמקדם ח"כ אייכלר מאז סוף 2024, הקובעת שהזכאות למעון יום ודרגת ההנחה תתייחס רק לעבודת האם.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "זכויות אישה על עבודתה ופרנסתה הן זכויות חוקתיות ראשונות במעלה. כדי לאפשר לאישה לממש את פוטנציאל התעסוקה והפרנסה שלה נקבעו זכויות סוציאליות כמו הנחה למעון יום, שהמדינה מסבסדת מכספי משלמי המיסים מכלל המגזרים. זכויות אלה אינן יכולות להיות תלויות באיש אחר זולת האישה".
המשנים ליועמ"שית גיל לימון ואביטל סומפולינסקי קבעו כבר ב-2024 שההצעה אינה חוקתית. הם כתבו בחוות דעת כי "לעמדתנו, לא ניתן מבחינה משפטית לקדם את הצעת החוק, משתכליתה היא לאפשר סבסוד למעונות יום גם למשפחות שבהן האם עובדת והאב חייב בגיוס, אך אינו מתייצב לשירות צבאי, וחלף זאת לומד בלימודים תורניים".
עוד נכתב כי במסגרת הניסיון "לבטל" את ההשלכות הנובעות מפקיעת הסעיף הרלוונטי בחוק שירות הביטחון ומפסיקת בג"ץ, "ההסדר המוצע פוגע בשוויון בין הורים הנזקקים לסבסוד במעונות יום, ובאופן המעצים את הפגיעה בשוויון בנטל אל מול ציבור המשרתים". לדבריהם, "חוק של הכנסת אינו יכול להיחשב חוקתי מקום שמשמעותו היא פגיעה בעיקרון השוויון תוך עידוד מדינתי וממוסד של הימנעות מגיוס לצה"ל, בניגוד לחוק שירות ביטחון, בניגוד לצרכי צה"ל ובניגוד לחובת השוויון בנטל. ההצעה הנוכחית נכשלת בדיוק בכך".
גם יועמ"ש האוצר לשעבר אסי מסינג קבע שההצעה "מעוררת קשיים משפטיים. דומה כי כל תכליתה היא לעקוף את התוצאות המשפטיות הנובעות מהיעדר חקיקה לגיוסם של תלמידי מוסדות תורניים. בנוסף לכך, להצעת החוק השלכות כלכליות ותקציביות רחבות היקף". לדבריו, "הצעת החוק למעשה מעמיקה את אי השוויון הקיים בין תלמידי ישיבות ליתר האוכלוסייה, שכן היא מביאה בפועל לתמיכה באבות תלמידי מוסדות תורניים חייבי גיוס".
