השורה התחתונה
למרות רווחי השיא של בתי ההשקעות: 176 קרנות נאמנות מעלות דמי ניהול מהיום
קרנות הנאמנות יכולות להעלות את הדמי הניהול פעם בשנה. עם תחילת השנה החדשה, בחרו 7% מהקרנות להעלות את דמי הניהול שלהן. המהלך צפוי להוסיף 151 מיליון שקל להכנסות של בתי ההשקעות. בית ההשקעות IBI הוא שיאן ההתייקרויות והעלה את דמי הניהול בלא פחות מ־36 קרנות, המהוות 16% מהפעילות בענף
סוף השנה הגיע, והוא מביא עמו גל נרחב של התייקרויות בענף קרנות הנאמנות. יממה בלבד לפני סיום השנה הקלנדרית, הודיעו 176 קרנות נאמנות למשקיעים כי יעלו את דמי הניהול השנתיים שהן גובות.
לפי החוק, קרנות נאמנות יכולות לשנות את דמי הניהול שלהן פעם בשנה, בתחילת כל שנה. עד כה, 11 בתי השקעות כבר פרסמו הודעות על העלאת דמי ניהול, מהלך שצפוי להוסיף להכנסותיהם כ־151 מיליון שקל במצטבר. מנגד, רק 18 קרנות נאמנות הודיעו על הפחתת דמי הניהול.
קרנות נאמנות הן אחד מאפיקי החיסכון המרכזיים של הציבור לטווח הקצר והבינוני. הענף כולו נהנה בשנה החולפת מרוח גבית משמעותית, בין היתר על רקע הראלי החריג בשוק המניות המקומי, שהוביל לכך שהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות הנאמנות טיפס לרמה של כמעט 760 מיליארד שקל. העלייה החדה בהיקף הנכסים מתורגמת באופן ישיר גם לעלייה בהכנסות מנהלי הקרנות, שכן דמי הניהול נגזרים כשיעור קבוע מהיקף הנכסים המנוהלים.
כדי למנוע מצב של פגיעה בלקוחות הקרנות ללא ידיעתם, רשות ניירות ערך קבעה כי שינוי בדמי ניהול ייעשה רק פעם בשנה, עם סיום השנה האזרחית. כך, בטקס כמעט קבוע, מדי שנה, מאות קרנות מודיעות ללקוחות שלהן על העלאת דמי ניהול מתוך תקווה שזה לא יגרום לזעזוע גדול מדי.
כך או כך, הזינוק בנכסי הקרנות השנה לא מנע ממנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול בכמעט 180 קרנות — מספר המהווה קרוב ל־7% מכלל 2,450 הקרנות הפועלות בענף כיום. אשתקד מספר הקרנות שהעלו דמי ניהול הגיע ל־300 והן היוו שיעור 13% מתוך 2,290 קרנות שהיו פעילות בסוף 2024.
בחלוקה לפי גופים, בית ההשקעות IBI הוא שיאן ההתייקרויות, עם 36 קרנות שמעלות דמי ניהול (16% מהקרנות המנוהלות בבית ההשקעות). מגדל שוקי הון מדורגת במקום השני, עם 33 קרנות שמייקרות את דמי הניהול (9% מהקרנות בבית ההשקעות), ואחריה קסם חברת קרנות הנאמנות של הפניקס שמעלה דמי ניהול ב־27 קרנות (6% מהקרנות בבית).
קרן הנאמנות בעלת היקף הנכסים הגדול ביותר שמעלה דמי ניהול היא הקרן הכספית קסם אקטיב כספית שקלית של קסם, שמנהלת נכסים בהיקף של 11.1 מיליארד שקל. הקרן מעלה את דמי הניהול מ־0.14% לשיעור של 0.19%, מהלך שצפוי להוסיף כ־5.55 מיליון שקל בשנה להכנסות בית ההשקעות.
קרן נוספת היא ילין לפידות כספית ניהול נזילות של בית ההשקעות ילין לפידות, שמנהלת 10.3 מיליארד שקל ומקפיצה כמעט פי שלושה את דמי הניהול — מ־0.07% לשיעור של 0.19%. העלאה זו אמורה להניב לבית ההשקעות תוספת הכנסות של כ־12.4 מיליון שקל בשנה. גם הקרן השלישית בגודלה, גם היא מבית קסם של הפניקס בית השקעות, קסם אקטיב כספית פטורה, שמנהלת 7.5 מיליארד שקל, מעלה את דמי הניהול מ־0.19% לשיעור של 0.24%, מהלך שצפוי להוסיף כ־3.7 מיליון שקל בשנה להכנסות.
כלומר, שלוש הקרנות הגדולות שמעלות את דמי הניהול הן קרנות כספיות. מדובר בכלי כמעט חסר סיכון. הן משקיעות באפיקים סולידיים בלבד ומטרתן היא להניב תשואה הדומה לריבית בנק ישראל. מדובר באלטרנטיבה שמציעים בתי ההשקעות וחברות הביטוח לפיקדונות הבנקאיים, כאשר יתרונן המרכזי הוא האפשרות לפדיון יומי, לצד תשואה שלרוב עדיפה על זו שמציעים הבנקים.
עם זאת, האטרקטיביות של הקרנות הכספיות עשויה להיפגע בשנים הקרובות, על רקע מגמת הורדת הריבית במשק הישראלי. ירידת הריבית צפויה להביא לירידה בתשואה הגלומה בקרנות אלו, מה שעשוי להוביל ליציאת כספים מהן. בשנים האחרונות זרמו סכומי עתק לקרנות הכספיות, והן מנהלות כיום קרוב ל־180 מיליארד שקל — כרבע מכלל נכסי ענף הקרנות.
הקרנות הכספיות הן גם הגדולות ביותר בענף כיום, ו־16 מהקרנות הגדולות שמעלות בשנה הקרובה את דמי הניהול משתייכות לקטגוריה זו. במילים אחרות, בתי ההשקעות מנצלים את היקף הכספים האדיר שהצטבר בקרנות הכספיות, ואת רמת דמי הניהול הנמוכה בהן לעומת לעומת הקרנות האקטיביות שמשקיעות במניות עם ממוצע דמי ניהול של 1.5%, כדי להעלות מחירים.
ענף הקרנות נחלק לשלושה סוגים מרכזיים: קרנות נאמנות אקטיביות — ובתוכן גם הקרנות הכספיות — שבהן מנהל ההשקעות בוחר באופן אקטיבי את הנכסים שייכללו בקרן, כגון מניות ואג"ח; קרנות מחקות, שמטרתן להשיג תשואה דומה לזו של מדדים שונים שמפרסמת הבורסה, כגון מדד ת"א־125 או מדד S&P 500; וקרנות סל, שהן סוג של קרנות מחקות, אך בניגוד לקרנות העוקבות שמתעדכנות פעם ביום בסיום המסחר, קרנות הסל נסחרות באופן רציף לאורך יום המסחר.
בסך הכול, 98 קרנות מחקות הודיעו על העלאת דמי ניהול, כאשר IBI אחראית ל־32 מהן. על פי היקף הנכסים המנוהלים כיום, מדובר בתוספת הכנסה של כ־23 מיליון שקל לבית ההשקעות. הקרן המחקה הגדולה ביותר שמעלה דמי ניהול היא תכלית סל (40) אינדקס בנקים ישראל, המנוהלת על ידי מיטב.
הקרן מעלה את דמי הניהול מחצי אחוז ל־0.6% בשנה מנהלת נכסים בהיקף של כ־4 מיליארד שקל, וההתייקרות צפויה להוסיף כ־4 מיליון שקל בשנה להכנסות מיטב. גם הקרן קסם ת"א־90 ETF מעלה את דמי הניהול מ־0.53% לשיעור של 0.6%, מהלך שיניב להפניקס בית ההשקעות תוספת הכנסות של כ־2.8 מיליון שקל בשנה, זאת על רקע היקף נכסים דומה של כ־4 מיליארד שקל.
משיחות עם בכירים בענף הקרנות עולה כי חרף העלייה המתמשכת בהכנסות בתי ההשקעות, הנובעת מהעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, הרווחיות של קרנות הנאמנות עצמן אינה גבוהה. בנוסף, ניהול קרן כרוך בתשלום עמלת הפצה לבנקים בשיעור של כ־0.1% מהנכסים המנוהלים. כך, לדוגמה, מנהל קרן שמקים קרן כספית עם דמי ניהול של 0.05% בשנה ומגייס לה 10 מיליארד שקל, סופג הפסד שנתי של כ־2 מיליון שקל. לדברי גורמים בענף, מי שמצפה שמנהל קרן ימשיך להפסיד עבורו לאורך זמן — כדאי שיבין שדמי ניהול הפסדיים אינם בני קיימא. בסופו של דבר, רוב הקרנות מתומחרות סביב עלות ההפצה או מעליה. החוסכים, מצדם, יודעים שאם דמי הניהול מתייקרים, באפשרותם לעבור לקרן מתחרה.
