ריאיון
יאיר סרוסי, יו"ר צים: "הודעתי למנכ"ל האפאג־לויד שאין עסקה, ואז הגיעה פימי"
יו"ר צים חושף את מאחורי הקלעים של עסקת הענק למכירתה: "היו שלוש הצעות, הגרמנים עם 32 דולר למניה, מארסק עם 29 וההנהלה עם 20. כמובן שהיא קיבלה תשובה שלילית. מארסק עלתה ל־30 דולר, האפאג־לויד עלתה ל־35 וסגרנו. הבאנו הצעה שמשפרת את מעמד המדינה"
העסקה למכירת צים לענקית הספנות הגרמנית האפאג־לויד וקרן ההשקעות הישראלית פימי תמורת 4.2 מיליארד דולר סיימה מבחינת חברת הספנות הישראלית הליך מכרזי רווי תהפוכות שנמשך כחצי שנה, אך מבחינת יאיר סרוסי, יו"ר צים ב־5.5 השנים האחרונות, התהליך החל הרבה קודם לכן, בסוף 2024 – אז נפרד עידן עופר, שהיה בעל המניות הגדול בצים, מהחזקותיו בחברה. בריאיון בלעדי לכלכליסט מספר סרוסי כי "בהודעה שהגיעה אליי בשעת לילה מאוחרת, עידן עופר עדכן אותי שהוא מוכר את המניות שלו. כבר למחרת אמרתי לדירקטוריון שאנחנו צריכים להיערך". אבל מה שהיה לסרוסי בראש לא היה הליך של מכירה קלאסית.
"אמרתי לדירקטוריון שאנחנו צריכים להיערך לאקטיביזם אמריקאי. כי כשיש לך הרבה כסף בקופה, והשווי של החברה נמוך מהסכום שהיא מחזיקה בבנק – וזה היה המקרה של צים – זה קורץ להרבה גורמים, ולצים לא היו באותה העת משקיעים לטווח ארוך. המשקיעים התחלפו כל הזמן, ומחזורי המסחר היו עצומים. לפעמים המניה, שנסחרת בבורסת ניו יורק, ריכזה מחזורי מסחר גדולים יותר משל בורסת ת"א כולה. במצב הזה אתה הופך לפגיע. לא רק שאין לך בעל שליטה, אין לך אף בעל מניות חזק. ברגע שקבוצת עידן עופר נפרדה מהחברה, אמרתי לעצמי שיש סיכון, שקרנות אמריקאיות ינסו לקדם מהלכים. וכבר אז התחלתי להתכונן. כי שוק ההון האמריקאי הוא גדול, אכזרי, ופועל אחרת".
אבל אז הגיע מנכ"ל צים אלי גליקמן.
"אלי הגיע אליי הביתה באיזשהו יום, בשעת לילה מאוחרת, עם הצעה. ומפה התחיל הסרט. וזה סרט מורכב. אני הערכתי כבר חודש קודם לכן שהוא צפוי לעשות משהו, וכבר חשבתי ביני לביני מה נכון לעשות ומה צריך לעשות כשזה יקרה. אז הוא מגיע, ונתן הצעה. הוא הציע 20 דולר למניה, מה שמעניק לחברה שווי של בערך 2.4 מיליארד דולר. באותו רגע אני מחליט שני דברים. הראשון – אני לא מחליף את ההנהלה, למרות המורכבות שנוצרת מאותו הרגע, אבל אני כן מפריד כוחות, ולכן הקמתי דירקטוריון ייעודי לצורך המכירה. או יותר נכון, לבחינת חלופות. הצטיידנו בפירמת עורכי דין אמריקאית, לצד משרד מיתר הישראלי, ובבנק ההשקעות אוורקור שמתמחה במיזוגים ורכישות. הצוות הזה הופרד לחלוטין מההנהלה ודן באפשרויות השונות. אז נכון, להנהלה היה בראש שהיא זו שתקנה את החברה, אבל המשימה שלי היא שונה – לייצר תחרות. הקמתי את הצוות הזה כי הנחתי שאין קבוצה ישראלית שתרים את זה לבד".
למה בעצם לא דיווחתם לציבור בצורה מסודרת על המצב הזה שבו ההנהלה שמה הצעה על השולחן? בכלכליסט זה פורסם כבר באוגוסט, וההתייחסות הרשמית הראשונה שלכם הגיעה בנובמבר.
"אנחנו נסחרים רק בבורסת ניו יורק, ולא בישראל, אז מה שחל עלינו אלה הכללים של ארה"ב. כל שבועיים הנושא הזה עלה לדיון ושאלתי את עורכי הדין מה אני צריך לפרסם בנוגע למהלכים האלו. הם אמרו לי שאם היינו נסחרים בישראל, בוודאי שרק בישראל, היה צורך לדווח ולהודיע. אבל אם רק קיבלנו הצעה ואנחנו דנים בחלופות, אז לפי הדין האמריקאי לא אומרים כלום".
למה החלטתם לא להתקדם עם גליקמן?
"ברגע שיש לך הצעה אחת על השולחן, ועוד מצד ההנהלה, אז בחוץ עשויים לחשוב שהדירקטוריון עושה יד אחת איתה ולא פועל לטובת כלל בעלי המניות. מי שמכיר אותי לא חשב ככה, אגב, אבל היה צפוי שיחשבו ככה. אני חשבתי שאי אפשר לעשות עסקה לפני שבודקים, מבצעים הערכות פנימיות, מייצרים תחרות וממקסמים את השווי האפשרי. אבל לייצר תחרות בעת הזו זה מסובך. אנחנו בעיצומה של מלחמה רב־זירתית והמשקיעים הזרים לא היו נלהבים. פנינו ל־20 גופים בעולם, כולל קרנות הפרייבט אקוויטי הגדולות ביותר, ממש השמות הכי גדולים, ומכולם קיבלנו תשובות שליליות. ואז הגיע שחקן גדול שאומר שהחברה מעניינת אותו. זו היתה האפאג־לויד. התחלנו להתקדם איתם, ובמקביל הקמנו חדרי מידע – וזה הליך שלוקח חודשיים. תוך כדי הופיעה איזו חברת השקעות מהמזרח, לא מוכרת בתחום הספנות, והיא מהר מאוד החליטה שהיא לא ממשיכה. השם של האפאג־לויד דולף החוצה, וכמובן שיש עיסוק רב בעובדה שקרנות עושר ריבוניות מסעודיה וקטאר מחזיקות במניות שלה (22.5% באופן מצרפי — ג"ח וי"ר), אבל אני לא מוותר על האופציה הזו ומתחיל לקיים איתם דיאלוג. בהמשך קיבלתי טלפון ממנכ"ל מארסק, ענקית הספנות הדנית, ואמרתי לו שהם יצטרכו לעבוד מהר ולהעמיד הצעה".
אז עכשיו יש לך שלושה גופים במשחק. איך אתה מתקדם?
"אני מבקש הצעות ליום מסוים, ומקבל שלוש הצעות – הקבוצה של גליקמן, מארסק והאפאג־לויד. הגרמנים הציעו הכי הרבה – 32 דולר למניה, כששתי ההצעות האחרות היו מתחת ל־30 דולר. ההצעה של קבוצת גליקמן עמדה על נקודת פתיחה של 20 דולר למניה ואילו מארסק נקבה ב־20 גבוה, כלומר 29 דולר למניה. ההנהלה קיבלה מהר מאוד תשובה שלילית, כי ההצעה היתה נמוכה מדי לטעמנו, אז המשכנו עם שתי החברות הזרות. האפאג־לויד היתה הרבה יותר חמה על העסקה, ויותר גמישה בנושאים ששווים הרבה כסף, כמו מחויבויות לעובדים, שלי אישית הם חשובים. אבל האפאג־לויד מותקפים בתקשורת בגלל בעלי המניות ממדינות ערב, אז אני שומר על קשר עם מנכ"ל מארסק, שמבהיר שהוא לא יכול להעלות את המחיר, כי יש אופק מורכב לעולם הספנות, שסובל באופן תמידי גם מסייקלים שליליים. אבל בסוף מארסק מעלה את המחיר ל־30 דולר למניה ואז האפאג־לויד מעלה את המחיר ל־35 דולר למניה – שזה המחיר שבו נסגרה העסקה, והוא משקף פרמיה של 126% ביחס למחיר של המניה חצי שנה קודם לכן, כשהחלו השמועות על המכירה".
אז יש לך מחיר שאתה מרוצה ממנו, אבל גם יש לך בעיה – מדינת ישראל שמחזיקה מניית זהב בצים וככל הנראה לא תאשר מכירה בלעדית לגורם זר. אז למה בעצם החלטת להתקדם עם הגרמנים?
"פה באמת עלתה השאלה איך עוברים את המדינה. האפאג־לויד התחילה לטקס עצה בנושא. אני חשבתי שיש סיכוי לקבל את הסכמת המדינה, מכיוון שהמשקיעים ממדינות ערב הם חברים בדירקטוריון האסטרטגי של האפאג־לויד ולא בדירקטוריון האופרטיבי, שם יש שליטה גרמנית מלאה, ובכלל למשקיעים גרמנים יש רוב בחברה. ואז הגרמנים באו עם פתרון – לחבור לקבוצת ההשקעות XT של אודי אנג'ל. אני הייתי בטוח שלעסקה הזו אנחנו הולכים. אבל אז ראינו שזה לא יתאפשר, כי הם ביקשו להגביל את העסקה בזמן, והיה ברור שלא ניתן יהיה לקבל את האישורים הנדרשים מהמדינה בפרק הזמן הזה. אז לפני שלושה שבועות הודעתי למנכ"ל האפאג־לויד, שכבר ביקר פה שלוש פעמים בחודש האחרון, שאין עסקה. חשבתי שבזה תם הסיפור של האפאג־לויד ושאולי נוכל להתרכז במארסק, אבל שם היו בעיות אחרות".
זה השלב שבו פימי נכנסת לתמונה?
"כן. לפני שבועיים בהאפאג־לויד מספרים לי שיש להם כיוון אחר לגמרי, עם פימי. הם מסבירים לי מה הם רוצים לעשות – לפצל את החברה לשתיים, כך שפימי תחזיק בפעילות הישראלית ותקבל לידיה את מניית הזהב על כל החובות הנגזרות מכך מול המדינה – ואני אומר להם שכבר אין לנו זמן ואי אפשר להשאיר את החברה במצב של אי־ודאות למשך כל כך הרבה זמן. אבל הם הצליחו לייצר בזמן קצר מאוד את מה שהבשיל לכדי הסכם, בקונספט שונה".
ואתה סבור שזה פתרון טוב מספיק?
"לדעתי, זה אפילו מחזק את מעמד המדינה ביחס למניית הזהב. ועכשיו הגורמים המוסמכים במדינה יבחנו את העסקה הזו ויחליטו אם לאשר אותה. התפקיד שלי הוא למקסם את השווי לבעלי המניות בעסקה ריאלית, ולדעתי הגענו לנוסחה לא רעה בכלל. האפאג־לויד ופימי ילכו לדבר עם הרגולטורים. זה תהליך ארוך, שייקח להערכתי 12-9 חודשים, עם כל הבדיקות וקבלת האישורים".
מה הסיכוי שיתקבלו כל האישורים לדעתך? יש לפחות 11 תחנות בדרך, החל ממשרד התחבורה ועד המוסד, וכבר נשמעו קולות התנגדות מצד משרד התחבורה, וגם העובדים שמשביתים את החברה באופן מלא כרגע.
"מה הסיכוי בדיוק אני לא יודע לומר. אבל אני חושב שהבאנו הצעה סבירה מאוד, שמשפרת את מעמד המדינה ויכולה לבנות פה משהו מעניין מאוד מבחינת המדינה. הגרמנים עושים עליי רושם מאוד רציני, ואני חושב שסיפקנו פתרון טוב למניית הזהב. אני הבאתי משהו שאני חושב שיכול לעבור, ושהוא סביר בהחלט בעיניי. חשבנו הרבה על העניין הזה, על רמות הסיכוי, ואני מאמין שיש סיכוי גדול להעביר את זה. התייעצנו עם אנשים שמבינים ממשלה יותר טוב ממני, מכיוון שאני כבר 40 שנה לא באגף תקציבים - אז הבנתי קצת מה קורה במדינה והיום המדינה אחרת - והם חשבו שאנחנו באים עם הצעה מעניינת למדינה. המדינה קבעה כללים והיא רוצה לוודא שיש המשכיות עסקית, לא שאסור למכור. גם לי כישראלי הנושא הזה של ודאות בעת חירום, הידיעה שהתובלה הימית לישראל לא תיעצר בזמן מלחמה, הוא חשוב מאוד".
רשות הספנות והנמלים הכינה מסמך שמשרטט עתיד לא מזהיר. לדעתה, צים החדשה שתהיה תחת פימי תהיה חברה קטנה מאוד, בלי מודל כלכלי יציב, שעלולה לקרוס במחזור השפל הקרוב של עולם הספנות והתובלה.
"קודם כל, בשלב הזה כל האנליסטים בעולם מחזיקים בעמדות שליליות כלפי תחום הספנות, ואם תבדקו תראו שההמלצות שלהם הן שליליות ביחס לכל החברות בעולם. צים אפילו במצב טוב מאחרות בגזרה הזו. וכן, ברור שצים החדשה לא תהיה צים של היום. היא הרי לא תחזיק בקו הכי משמעותי של צים כיום, הקו בין סין לארה"ב, שהוא הביזנס הכי משמעותי שלנו. אבל צריך לזכור שגם היום צים היא לא שחקנית ענקית, עם נתח שוק של כ־2% בסך הכל. ידענו לנצל את היתרון לקוטן ולבנות צי גמיש. אני חושב שלצים החדשה יש סיכוי טוב להצליח עסקית. לחברה החדשה יהיה הון עצמי גבוה של כמיליארד דולר, היא תהיה נטולת חוב, ויש לה התחייבות לקבלת הכנסות בהיקף מסוים מצד האפאג־לויד לחמש השנים הראשונות שלה כחברה עצמאית. אני חושב שרשות הספנות והנמלים לא ידעה ולא ראתה את כל מערך ההסכמים בין פימי להאפאג־לויד כשפרסמה את המסמך הזה. ממה שאני יודע, בשנים הראשונות, צים החדשה של פימי הולכת להרוויח, ולא מעט כסף. זה בנוי ככה מראש וזו בעצם עוד עלות שחלה על הרוכשת, על האפאג־לויד. כל מה שצים החדשה לא תשיג לבד, החברה הגרמנית תשלים. אז זה אומר שבפועל היא תשלם הרבה יותר מ־4.2 מיליארד דולר. ואנחנו מדברים פה על מאות מיליונים, בדולרים. זה בעצם המחיר של מניית הזהב".
למה בעצם צריך היה למכור את צים? היא כבר התנהלה כחברה ללא גרעין שליטה ואתה מתאר חברה שביצעה מהלכים עסקיים טובים.
"אני הגעתי לחברה לפני 5.5 שנים כדי להנפיק אותה, לא כדי למכור אותה. ההנפקה, שהסתיימה בינואר 2021 לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, היתה מהקשות שביצעתי, אולי הכי קשה, ועשיתי תפקידים קשים – ניהלתי את מורגן סטנלי בישראל 16 שנים והייתי יו"ר בנק הפועלים. לא יזמתי את הליך המכירה, אבל הוא קרה, וברגע שהוא קרה, אני צריך להגיב. והשאלה היא אם הגבתי נכון. לדעתי הגבתי מהר ונכון, והדירקטוריון היה רציני. אני חושב שגם המצטרפים החדשים לדירקטוריון – שהגיעו אליו בעקבות מאבק שניהלו כמה משקיעים ישראלים מול החברה – יגידו לכם את אותו הדבר. ומהתגובות שאני מקבל מהמשקיעים שלנו, נראה שהם מאוד רוצים את העסקה הזו כעת".
סרוסי מדגיש כי "מאז שצים הונפקה החברה חילקה דיבידנדים בהיקף של 5.7 מיליארד דולר, ויחד עם תמורה המכירה זה אומר שהחזרנו למשקיעים מעל 10 מיליארד דולר, וזאת כשגייסנו בהנפקה רק 200 מיליון דולר. שנה או שנתיים לפני ההנפקה ניסו למכור את החברה ואף אחד לא היה מוכן לשלם עליה יותר מ־100 מיליון דולר. גם האפאג־לויד היו אז בסיפור, והם בכלל ביקשו כסף, משהו כמו 180 מיליון דולר, כדי לקחת את החברה".
סרוסי פורס את הנתונים האלו כדי להבהיר מדוע לא החליף את ההנהלה מחשש לניגוד עניינים ברגע שהגישה לדירקטוריון הצעה לרכוש את החברה: "בגלל זה לא החלפתי את גליקמן. ההנהלה עשתה מהלך יפה, ואנחנו הקפדנו על ההפרדה. נוצרה בעיה, כן, אבל אני חושב שפעלנו נכון. היום אנחנו כבר אחרי, ומרגע שההנהלה הבינה שהיא לא רוכשת את החברה, הם חזרו לעבוד כמו כולם. יש לנו שנה מורכבת לפנינו, לשמור על העובדים, הלקוחות והביצועים בשנה שהיא למעשה שנת מעבר".
העובדים משביתים את החברה ומספרים שנאמר להם ש־880 מתוך 1,000 מהם יפוטרו בשל העסקה. אתה מבין את החששות שלהם? זה מה שעומד לקרות?
"ביום שישי אחה"צ עדיין סירבתי לאשר את ההסכם, ורק אחרי שיחת זום של שעה עם מנכ"ל האפאג־לויד, שבה הושגו הבנות לגבי העובדים, נתתי לעורכי הדין את האישור שלנו להסכם. אבל אני מבין את החששות. יש כאן שינוי מצב ויש פה הרבה דאגות. אבל אנחנו מדברים עם העובדים. אני קראתי אישית ליו"ר הוועד לפני חצי שנה ואמרתי לו שיתחיל לבנות צוות רלבנטי, כי אנחנו מתחילים להיכנס לתהליך שעשוי להוביל למכירה. אז העובדים מודאגים, ואני מבין את זה, ויהיה שינוי, זה ברור. מצד שני, אני חושב שמתוך האפשרויות שהיו – האפאג־לויד הסכימה להשקיע יותר מאחרים בשימור מקומות עבודה ופיתוח של מרכז טכנולוגי בישראל שיעסיק עוד עובדים. אני התרשמתי שחשוב להם מאוד לשמור את כוח האדם".
כשהעסקה תושלם, אתה נפרד מצים?
"כן. אני פה עד אז, אבל אחרי השלמת העסקה אלוהים גדול. יש לי עוד דברים מעניינים לעשות, ואני מרגיש צעיר מכפי גילי".
