מנכ"ל בנק לאומי: "מתנגד לחובה לשלם ריבית על העו"ש באופן גורף"
בחודש שעבר אושרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארבעה בנקים, ביניהם לאומי, בטענה שהתעשרו שלא כדין מכספי העו"ש של לקוחותיהם; עתה, בהתייחסות ב-X, טען חנן פרידמן כי בנק לאומי משלם כיום ריבית על כסף שנמצא בעו״ש ללקוחות שעומדים בתנאי ההטבה שנקבעה ע"פ מתווה של בנק ישראל; אך הבהיר כי הוא מתנגד לתשלום גורף לכל חשבון עו"ש
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, ממשיך לשמור על נוכחות גבוהה ברשת X, בה פרסם היום (א') את עמדתו בסוגיית תשלום ריבית על יתרות העו"ש. לפני כשבוע פרסם פרידמן את הפוסט הראשון שלו ברשת, שהפך במהרה לוויראלי, ובו הזמין את הציבור להציע הצעות ולשאול שאלות. זאת, כחלק ממאמציו בשנים האחרונות לשפר את איכות השירות בבנק, שעד לפני כמה שנים הייתה אחת מנקודות התורפה המרכזיות שלו.
מספר ימים לאחר מכן, הזמין פרידמן את הציבור לבחור בסקר באיזה משלושה נושאים ירצה שיתייחס בהרחבה: "למה אין ריבית על העו"ש?", "למה אתם מרוויחים כ"כ הרבה?" ו"מה תעשה מהפיכת ה-AI לבנק".בעקבות הסקר פרסם פרידמן בהרחבה את עמדתו בסוגיית הריבית על העו"ש. "ההתנגדות שלי היא לחובה לשלם ריבית באופן אחיד וגורף, לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב במכלול התנאים ובמציאות הכלכלית המשתנה", הבהיר.
פרידמן נימק את עמדתו בכך שתפקידו המרכזי של הבנק הוא לשמור על כספי הציבור. "זו לא אמירה טכנית, אלא הבסיס לאמון שאתם נותנים בנו", כתב, והסביר: "כסף בעו"ש זמין לכם לפי דרישה, בלי להתחייב להשאיר אותו בבנק. נניח שיש לכם 30 אלף שקל בעו"ש. מחר אתם יכולים להחליט לקנות רכב או להעביר את הכסף למקום אחר בלחיצת כפתור. אנחנו חייבים להיות ערוכים לכך". זאת, בשונה מפיקדון, שבו נזילות הכסף מוגבלת.
"במילים פשוטות, אי הזמינות של הכסף - מבחינת הציבור - שווה כסף. האפשרות שלכם להשתמש בו בכל רגע שונה מהתחייבות להשאיר אותו בפיקדון. ככל שהכסף עומד לרשות הבנק לזמן ממושך וצפוי יותר, יש בסיס להציע תמורתו ריבית גבוהה יותר", הוסיף פרידמן. לצד זאת, הוא ציין כי "גם כסף שנמצא בעו״ש משמש בחלקו את הבנק למתן הלוואות. אבל מכיוון שאתם יכולים למשוך אותו בכל רגע, הבנק מוגבל במקרה הזה ויש לו פחות גמישות בשימוש בכסף".
פרידמן הדגיש כי התנגדותו היא לחובה לשלם ריבית באופן גורף, ולא לעצם תשלום הריבית על העו"ש. לדבריו, "השאלה אינה אם אפשר לשלם ריבית על העו״ש. בתנאים מסוימים, בתקופות מסוימות, זה אפשרי, ובעת הזו, נכון לעכשיו, אנחנו עושים זאת". אלא שהנתונים מציגים תמונה שונה מזו שעשויה להשתמע מדבריו: נכון לאוגוסט האחרון, לאומי שילם ריבית על 3.12% בלבד מכספי העו"ש של משקי הבית, והריבית הממוצעת על כלל יתרות העו"ש בבנק עמדה על כ-0.03% בלבד. ההטבה, שניתנת במסגרת מתווה בנק ישראל, כוללת ריבית של 1% על יתרה של עד 10,000 שקל, ורק ללקוחות שמעבירים משכורת לבנק ובנוסף מחזיקים במשכנתא או בתיק ניירות ערך, או מבצעים חיובים חודשיים של לפחות 7,000 שקל בכרטיס אשראי של הבנק.
בהמשך התייחסותו שאל פרידמן: "ומה אפשר לעשות עם כסף שלא צריך להוצאות השוטפות? לאומי מציע פיקדונות לתקופות שונות, גם עם תחנות יציאה יומיות, שבועיות או חודשיות. אפשר לבדוק את התנאים ולהפקיד באפליקציה, באתר או בעזרת בנקאי". ואולם, פרידמן לא הזכיר חלופה נוספת לפיקדונות הבנקאיים: קרנות כספיות, המציעות נזילות יומית בימי מסחר ועשויות להניב תשואה גבוהה מזו של פיקדונות בנקאיים, בעיקר לטווח קצר. מדובר בקרנות נאמנות שניתן לרכוש גם באמצעות הבנקים, ושבנק ישראל מחייב אותם להציג עליהן מידע באופן שיאפשר לציבור להשוות בין חלופות החיסכון.
בספטמבר האחרון עלתה מחדש סוגיית אי-תשלום הריבית על העו"ש, לאחר שבית המשפט המחוזי אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד לאומי ושלושה בנקים נוספים, בטענה שהתעשרו שלא כדין מכספי העו"ש של לקוחותיהם. התביעה מתייחסת לתקופה שמתחילת העלאות הריבית במשק באפריל 2022 ועד 20 במאי 2025, אז אישרה הכנסת חוק המחייב את הבנקים להודיע ללקוחות על יתרות עו"ש גבוהות ועל חלופות חיסכון.
