הבנקים הקטנים מתאמצים יותר: מי הציע את הריבית הכי טובה לפיקדון ביולי?
בפיקדונות לחודש בריבית משתנה וואן זירו ובנק ירושלים הציעו ביולי ריבית 4%, והקרנות הכספיות החדשות של מיטב ואלטשולר הציעו אף יותר מכך. מנגד, מזרחי־טפחות ולאומי הסתפקו ב־0.25% ו־1% בהתאמה
הפקדתם כסף לפיקדון? שכחתם להשוות ולהתמקח? יכול להיות שהפסדתם ריבית גבוהה פי ארבעה, ואף יותר. גם ביולי פערי הריביות על הפיקדונות בין הבנקים המשיכו להיות משמעותיים, כשברקע אינפלציה שנתית של 3.3% שמכרסמת בערכו הריאלי של הכסף. השוואת תנאים בין הבנקים והתמקחות מולם עשויה להגדיל במאות עד אלפי שקלים את הריבית בפיקדונות. כלכליסט בדק את פערי הריביות בפיקדונות לשנה, לחודש וליום — וגם בחשבונות העו"ש.
הבדיקה מבוססת על הריבית החציונית — זו שמחצית מהלקוחות קיבלו ריבית נמוכה ממנה, ומחצית קיבלו ריבית גבוהה יותר — כפי ששולמה בפועל בחודש יולי, ומופיעה בקו המשווה של בנק ישראל (הרחבה על המתודולוגיה בסוף הכתבה). בנוסף אנו מציינים בהתבסס על התעריפונים שפרסמו הבנקים אילו ריביות הם מציעים "על הנייר" בחודש אוגוסט.
הפערים הדרמטיים ביותר הם בפיקדונות לחודש בריבית משתנה (ריבית ששיעורה משתנה לפי ריבית הפריים, שהיא ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%, ועומדת כיום על 6%). הבנקים הקטנים — וואן זירו ובנק ירושלים — המשיכו להציע ביולי ריבית של 4%, מזרחי־טפחות ולאומי הסתפקו ב־0.25% ו־1% בהתאמה.
לצד ההשוואה בין הבנקים, כדאי להסתכל על המתחרות החדשות בקטגוריה זו: הקרנות הכספיות המתחדשות של מיטב ושל אלטשולר שחם. קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות שמתמקדת בהשקעה בנכסים סולידיים לטווח קצר, מעין פיקדון בנקאי קבוצתי בתנאים עדיפים.
לאחרונה, בעקבות שינוי רגולציה, נוצר מוצר חדש בשם "קרן כספית מתחדשת", שדומה יותר לפיקדון בנקאי: אפשר לבחור מראש תקופת השקעה, וכך גם לדעת מראש את התשואה הצפויה. זאת בשונה מהקרן כספית רגילה, שלה אין תקופת זמן מוגדרת והצהרה על תשואה צפויה.
שתי הקרנות הכספיות המתחדשות, של מיטב ואלטשולר, הן לתקופה של חודש (שמתחדשת אוטומטית ללא פקודת משיכה), והריביות הצפויות בהן עומדות על 4.07% במיטב ועל 4.11% באלטשולר, כלומר הן הגבוהות ביותר שלקוח ממוצע יכול לקבל לתקופה של חודש.
גם בפיקדונות לשנה בריבית משתנה הפערים בין הבנקים משמעותיים, ומגיעים ליותר מפי שניים. גם כאן שני הבנקים הקטנים, בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי וואן זירו, שנמצאים בקביעות בצמרת, הציעו ביולי ריבית של 4.5%. בנק ירושלים ומזרחי־טפחות הם הבנקים היחידים שמאפשר לפתוח פיקדון גם למי שאינם לקוחות עו"ש.
מזרחי־טפחות הוביל ביוני עם הריבית החציונית הגבוהה ביותר, 4.6%, אך ריבית התעריפון לפיקדונות אלו לחודש יולי עומדת על 3.1% בלבד. ההסבר לפער טמון בשינוי צורת סיווג הפיקדונות של בנק ישראל, שדחפה מעלה את נתוני הריביות של מזרחי. את הריביות הנמוכות ביותר ביוני בקטגוריה זו הציע הבינלאומי, 2.1%, ואחריו בנק לאומי, 2.7%.
הפערים בין הריביות ששולמו בפועל בכל חודש, וכן הפערים בין הריביות ששולמו בפועל לבין אלה שמופיעות בתעריפונים, נובעים ממגוון גורמים, החל מתמחור משתנה של הבנקים בהתאם לצורכי נזילות וציפיות לשינויים בריבית במשק ועד אפליית מחיר, כלומר הענקת תנאים מועדפים לקבוצות מסוימות או ללקוחות שמתמקחים. גם שינוי שיטת הדיווח עשוי להשפיע.
בפיקדונות לשנה בריבית קבועה, כלומר פיקדונות שבהם שיעור הריבית אינו משתנה לאורך התקופה, התמונה שונה מעט. וואן זירו המשיך ביולי להציע את הריבית הגבוהה ביותר, 5%, כשאחריו בנק ירושלים (4.3%), ובנק לאומי ומזרחי טפחות (4.2%).
לרוב, התמחור השונה של הבנקים בין ריבית קבועה למשתנה נובע מהערכות על שינויים בגובה הריבית במשק. כיום הריבית במשק עומדת על 4.5%, אך לפי ציפיות בנק ישראל, הריבית בעוד שנה תעמוד על 3.75%, וכדאי לקחת זאת בחשבון בקבלת החלטה על סוג הפיקדון. כך לדוגמא ברוב הבנקים בפיקדון לשנה הריבית באוגוסט גבוהה מעט בפיקדון בריבית משתנה מול פיקדון בריבית קבועה. אבל אם מסתמכים על ציפיות בנק ישראל, הרי שבחלק מהמקרים דווקא הריבית הקבועה משתלמת יותר.
בפיקדונות יומיים בריבית משתנה, וואן זירו מציע ריבית של 2.1%, גבוהה משמעותית משאר הבנקים. בנק יהב מציע ריבית של 0.55%, ושאר הבנקים מציעים ריבית מזערית של 0.1%־0.15% או לא מציעים בכלל אפשרות לפיקדון יומי.
בסוף יוני (החודש האחרון עם נתונים מעודכנים) יתרת העו"ש הציבורית נותרה על סכום זהה של 230 מיליארד שקל. רוב הסכום הזה שוכב בחשבונות ללא ריבית. הפועלים, וואן זירו וירושלים לא משלמים שום ריבית, אך הפועלים למשל מפעיל מנגנון לקיזוז ריבית על יתרת חובה. מבין הבנקים שמשלמים, מזרחי־טפחות מוביל עם 0.44%, יהב 0.19%, לאומי והבינלאומי 0.08% ודיסקונט 0.03%.
הריבית הממוצעת על כלל הסכום ששוכב בעו"ש היא 0.09%, כלומר על כל 10 אלף שקל ששוכבים בעו"ש הבנקים נהנים מהכנסה של כ־450 שקל, ומשלמים לציבור חזרה בממוצע 9 שקלים. מתווה הסיוע שגיבש בנק ישראל, במסגרתו חלק מהבנקים מציעים ריביות על העו”ש, אמנם הגדיל מעט את הריבית, אך במבחן התוצאה היא נותרה זניחה.
הנתונים בכתבה מבוססים על תעריפונים רשמיים שפרסמו הבנקים באתריהם ועל דיווחים חודשיים לבנק ישראל, המשקפים את הריביות ששולמו בפועל. ההשוואה מתייחסת לפיקדונות ללא נקודת יציאה וללא הצמדה למדד.
