סגור
השורה התחתונה באנר שקד גרין ערבה דסקטופ
השורה התחתונה

איזה בנק נתן לכם את הריבית הגרועה ביותר לפיקדון שנתי בחודש יוני?

מבדיקת כלכליסט עולה כי הפערים בפיקדונות שמציעים הבנקים ללקוחות היו גבוהים גם בחודש יוני. וגם: איפה יכולתם לקבל את הריבית הגבוהה ביותר על הכסף ששוכב בעו"ש

כמה כסף תקבלו כריבית על פיקדון שנתי של 25 אלף שקל? 1,125 שקל או 525 שקל? האינפלציה השנתית שעומדת על 3.3% ממשיכה לכרסם בכספי הציבור, ולא כל הבנקים מציעים דרך לשמור על הערך הריאלי של כספי הלקוחות.
בחודש יוני פערי הריביות על הפיקדונות בין הבנקים המשיכו להיות משמעותיים. השוואת תנאים בין הבנקים והתמקחות מולם עשויה להגדיל במאות עד אלפי שקלים את הריבית בפיקדונות. כלכליסט בדק את פערי הריביות בפיקדונות לשנה, לחודש וליום - וגם בחשבונות העו"ש.
הבדיקה מבוססת על הריבית החציונית - זו שמחצית מהלקוחות קיבלו ריבית נמוכה ממנה, והמחצית השנייה ריבית גבוהה יותר- כפי ששולמה בפועל בחודש יוני, ומופיעה בקו המשווה של בנק ישראל (הרחבה על המתודולוגיה בסוף הכתבה).
בנוסף, אנו מציינים בהתבסס על התעריפונים שפרסמו הבנקים בתחילת חודש יולי, אלו ריביות הם מציעים "על הנייר" בחודש זה.
בפיקדונות לשנה בריבית משתנה (כלומר ריבית ששיעורה משתנה לפי ריבית הפריים, שהיא ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%, ועומדת כיום על 6%), הפערים בין הבנקים מגיעים ליותר מפי שניים וחצי.
שני הבנקים הקטנים - בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי וואן זירו - שנמצאים בקביעות בצמרת, שילמו ביוני ריבית של 4.5%. זו גם הריבית שהם מציעים בתעריפון לחודש יולי.
בנק ירושלים לא מציע רק את הריבית הגבוהה ביותר (לצד וואן זירו) אלא הוא גם הבנק היחיד, לצד מזרחי טפחות, שמאפשר לפתוח פיקדון גם למי שאינם לקוחות עו"ש.
מבחינה טכנית, מזרחי-טפחות הוביל ביוני עם הריבית החציונית הגבוהה ביותר - 4.65%,אך ריבית התעריפון לפיקדונות אלו לחודש יולי עומדת על 3.1% בלבד. ההסבר לפער טמון בשינוי צורת סיווג הפיקדונות של בנק ישראל, שדחפה מעלה את נתוני הריביות של מזרחי.
את הריביות הנמוכות ביותר ביוני בקטגוריה זו הציע הבינלאומי (2.1%), ואחריו בנק יהב (2.3%) ולאומי (2.7%). גם בבחינת ריבית התעריף לחודש יולי, בנקים אלו נמצאים בתחתית, אך בסדר אחר: את הריבית הנמוכה ביותר מציע יהב (2.3%), אחריו לאומי (2.65%) ואז הבינלאומי (2.8%).
הפערים בין הריביות ששולמו בפועל בכל חודש, וכן הפערים בין הריביות ששולמו בפועל לבין אלה שמופיעות בתעריפונים נובעים ממגוון גורמים: חלקם נובעים מתמחור משתנה של הבנקים בהתאם לצורכי נזילות וציפיות לשינויים בריבית במשק, ואחרים עשויים לשקף אפליית מחיר - הענקת תנאים מועדפים לקבוצות מסוימות או ללקוחות שמתמקחים. וכאמור, גם שינוי שיטת הדיווח עשוי להשפיע בחלק מהמקרים.
בפיקדונות לשנה בריבית קבועה, כלומר פיקדונות בהם שיעור הריבית אינו משתנה לאורך התקופה, התמונה שונה מעט: וואן זירו המשיך ביוני להציע את הריבית הגבוהה ביותר - 5%, כשאחריו בנק ירושלים (4.35%), בנק לאומי (4.3%) ומזרחי טפחות (4.2%).
עם זאת, בתעריפון של בנק לאומי לחודש יולי הריבית ירדה ל-2.6% בלבד, מה שעשוי לשקף את התגברות הציפיות להורדות ריבית במשק בהמשך השנה.
הריבית הנמוכה ביותר ביוני לפיקדונות לשנה בריבית קבועה נרשמה בבנק יהב (3.35%), אחריו בנק הפועלים (3.52%), ואז הבינלאומי (3.65%).
בפיקדונות לחודש בריבית משתנה, הפערים בולטים במיוחד: וואן זירו המשיך ביוני להציע ריבית של 4%, ובנק ירושלים ריבית של 3.75%, בעוד שמזרחי-טפחות הסתפק ב-0.25% בלבד, ולאומי הציע 1% בלבד. בנק ירושלים חתך את הריבית בקטגוריה זו, כשהריבית בחודש יולי עומדת על 2.85% - אמנם עדיין גבוהה ביחס לרוב הבנקים, אך נמוכה משמעותית מזו שמציע וואן זירו, כשלרוב שני הבנקים מתחרים ראש בראש על גבוה הריביות.
בפיקדונות יומיים בריבית משתנה, וואן זירו מציע ריבית של 2.1% - גבוה משמעותית משאר הבנקים: בנק יהב מציע ריבית של 0.55%, ושאר הבנקים מציעים ריבית מזערית של בין 0.1% ל-0.15%.
בסוף מאי 2025 (החודש האחרון עם נתונים מעודכנים) יתרת העו"ש הציבורית ירדה בקרוב ל-1% ל-230 מיליארד שקל (לעומת 232 מיליארד באפריל). רוב הסכום הזה שוכב בחשבונות ללא ריבית: הפועלים, וואן זירו וירושלים לא משלמים כלל, אם כי למשל הפועלים מפעילים מנגנון לקיזוז ריבית על יתרת חובה. מבין המשלמים, מזרחי-טפחות מוביל עם 0.44%, יהב עם 0.11%, לאומי והבינלאומי 0.08%, ודיסקונט 0.03%.
המשמעות: על כל 10,000 שקל ששוכבים בעו"ש, הבנקים גורפים כ-450 שקל בשנה, בעוד שהלקוחות מקבלים בממוצע תשעה שקלים בלבד.
הנתונים בכתבה מבוססים על תעריפונים רשמיים שפרסמו הבנקים באתריהם ועל דיווחים חודשיים לבנק ישראל, המשקפים את הריביות ששולמו בפועל. ההשוואה מתייחסת לפיקדונות ללא נקודת יציאה וללא הצמדה למדד. בפיקדונות לשנה, נלקחו נתוני בנק ישראל עבור טווחים של 6–12 חודשים - מה שעשוי להסביר חלק מהפערים.