התחזית הגרועה של פייבר חושפת את עומק איום ה-AI על המודל העסקי שלה
חברת התוכנה הישראלית לא מצליחה לשכנע את המשקיעים שהיא מותאמת לעידן ה־AI. פייבר הודיעה על תחזית הכנסות שבמקרה הטוב יירדו ב־3% ובמקרה הרע ב־12%, והמניה הגיבה בהמשך צלילה לאחר שמחקה יותר מ־30% מתחילת 2026
אם ברוב חברות התוכנה שמניותיהן קרסו בבהלת ה־SAAS, ההרעה היא עדיין רק בגדר חשש עתידי ולא ניכרת בדו"חות, המקרה של פייבר הישראלית שונה. הדו"חות הכספיים ל־2025, ויתרה מכך התחזית הגרועה ל־2026, חושפים את עומק האיום של ה־AI על המודל העסקי של פייבר, שדווקא אינו מבוסס על מודל תוכנה כמנוי, אלא על נתח מתשלום שמתבצע על הפלטפורמה שלה. האיום הזה מתחיל להתממש ומסביר היטב מדוע המניה קרסה ביותר מ־30% בחודש וחצי שחלפו מתחילת השנה. גם אתמול, לאחר פרסום הדו"חות, שכללו, לצד המספרים החלשים, הודעה על עזיבתו של סמנכ"ל הכספים הוותיק עופר כץ את תפקידו, המשיכה מניית פייבר במסע מטה. היא איבדה 10%, כך שפייבר סיימה את היום בשווי של 445 מיליון דולר, לא הרבה מעל שווי המזומנים שלה ו־31.5% מתחת למחיר ההנפקה שלה ב־2019, שעמד על 650 מיליון דולר.
פייבר, שמפעילה פלטפורמה לחיבור בין פרילנסרים למעסיקים פוטנציאליים, כבר נפגעה מטלטלת ה־AI, שמייתרת הלכה למעשה הרבה מן השירותים הפופולריים בפלטפורמה שלה ‑ החל מתרגום ועיצוב גרפי פשוט ועד כתיבת קוד. בפייבר ערים לבעיה העמוקה של החברה, והמייסד המשותף והמנכ"ל שלה מיכה קאופמן נמנה עם הקולות הרמים ביותר שמדברים על השינוי הדרמטי שפתרונות הבינה המלאכותית מחוללים בארגונים ובחברות התוכנה הוותיקות. מדבר, אך לא מצליח לשכנע את המשקיעים כי הוא ופייבר עושים מספיק כדי להתאים את החברה לעידן החדש. בספטמבר האחרון הכריז קאופמן על חזרתה של פייבר ל"מצב סטארט־אפ". החלק המרכזי בהכרזה היה פיטורי 25% מהעובדים, כ־250 מתוך אלף עובדים שהעסיקה עד אז.
"אנחנו הופכים את פייבר לחברה של AI קודם כל, וככזאת היא צריכה להיות יותר רזה, יותר פשוטה, עם חלומות גדולים יותר ובנייה מהירה", כתב קאופמן לעובדי החברה במעמד הפיטורים. "השינוי הזה דורש אתחול כואב והפיטורים יהיו בכל המחלקות. זו כנראה ההחלטה הגדולה והקשה ביותר שהייתי צריך לקבל כמנהל. הבינה המלאכותית מייצרת הרבה הזדמנויות, וכדי לממש אותן אנחנו צריכים לחזור לפורמט של סטארט־אפ ‑ מבנה שטוח יותר, פשוט וגמיש".
במקביל לפרסום הדו"חות השנתיים, הודיעה פייבר גם על פרישתו של סמנכ"ל הכספים הוותיק מתפקידו לטובת תפקיד הנשיא שאחראי על פיתוח אסטרטגי ואיתור הזדמנויות למיזוגים ורכישות. כץ, שהוא גם המייסד של קרן ההון סיכון סרקה, הוא דמות מוכרת ומוערכת בהייטק הישראלי, שהקים גם את חברת נקסטייג', שסיפקה שירותי ניהול כספים לסטארט אפים רבים, בהם גם ל־WIZ עד למכירתה. את כץ, שנמצא בפייבר מאז הקמתה, תחליף אסתי לוי דדון, שגם היא עובדת כבר עשור בחברה בתפקידים בכירים. בפייבר מסבירים כי השינויים הפרסונליים נועדו לזרז תהליכי קבלת החלטות ולהגביר את השקיפות. פייבר תעזוב בקרוב גם את משרדיה במבנה המוכר ברחוב קפלן בתל אביב לטובת שכירות משנה בקמפוס של "נפגעת AI" אחרת ‑ וויקס הישראלית. לפני כשנה השיקה פייבר גם כמה כלי AI מעניינים שאמורים להפוך את הפרילנסרים ליותר אפקטיביים ולייעל את תהליכי העבודה בפלטפורמה, אבל כל זה מתגמד מול התחזית שמספקת כעת פייבר ל־2026.
חברות התוכנה האחרות, אפילו מאנדיי, שהפכה לסמל משבר התוכנה, עדיין צופות צמיחה בשנה הבאה, אבל בפייבר מודים שההכנסות צפויות לרדת. החברה מספקת גם טווח רחב מאוד של התחזית ‑ בין 380 מיליון דולר ל־420 מיליון דולר ל־2026. זאת, לעומת הכנסות של 430 מיליון דולר ב־2025. כלומר גם בתרחיש האופטימי ביותר מדובר בירידה של 3% בהכנסות עם אפשרות לירידה גדולה יותר של 12%. בשוק ההון קיוו לראות תחזית שיותר קרובה ל־450 מיליון דולר. את 2025 פייבר עוד הצליחה לסיים עם צמיחה של 10% ורווח נקי של 21 מיליון דולר, עלייה של 17% מול 2024. פייבר מספקת תחזית לרווח התפעולי המתואם וצופה כי הוא יהיה בין 60 ל־80 מיליון דולר וזאת לעומת רווח של 91.6 מיליון דולר שרשמה ב־2025.
בפייבר מסבירים את הדברים בחוסר ודאות סביב עסקי החברה באופן ספציפי וגם בתנאי השוק החיצוני. החלק השני מפתיע, לאור העובדה שדווקא הכלכלה האמריקאית והעולמית נמצאות במצב טוב, עם צפי לצמיחה והפחתת ריבית. בצד הרווחיות צופה פייבר השפעה שלילית לנוכח שלב ההשקעות שהיא נכנסה אליו, שאמור להתחיל להניב פירות ב־2027.
בפייבר מנסים להתמקד בפלח השוק הגבוה יותר והרווחי יותר של ארגונים גדולים ולהפחית בכך את ההשפעה של העסקים הקטנים, שמאמצים את פתרונות ה־AI מהר יותר. אלא שהמספרים הכוללים של ההכנסות והרווחיות מסתירות את המגמות בתמהיל ההכנסות של פייבר. כך, בהכנסות מפעילות הפלטפורמה נרשמה שחיקה של 2% ל־297 מיליון דולר ב־2025. ברמה הרבעונית, ואף על פי שברבעון הרביעי של 2025 דווקא נרשמה בהכנסות עלייה של 3%, ההכנסות מהפלטפורמה ירדו ב־3%, ל־71.5 מיליון דולר. מספר הקונים הפעילים, כלומר ארגונים שקונים שירותים מפרילנסרים, ירד מ־3.6 מיליון ל־3.1 מיליון. בצד החיובי, ההוצאה הממוצעת לקונה עלתה ב־13% ל־342 דולר. על הירידה מפצות הכנסות משירותים שפייבר מספקת בעיקר לפרילנסרים ובהם מודעות ופרסום, שזינקו ב־18% ומהוות כבר שליש מסך ההכנסות של פייבר. בין הנקודות לאופטימיות ניתן לציין גם את תזרים המזומנים החזק של פייבר שהגיע ל־103 מיליון דולר ב־2025, עלייה של 26% לעומת 2024.
