המטרה של ישראל קנדה ברכישת אקרו: כניסה לת"א־35
לאחר שהתחרו זו בזו בשוק מגורי היוקרה במרכז הארץ, הרעב של ברק רוזן וישראל קנדה פגש את גיבנת החובות ודשדוש המניה של צחי ארבוב ואקרו והוליד חברה בשווי של 10.8 מיליארד שקל. מי שעלולה למנוע את העסקה היא רשות התחרות
זינוק של 7% במניית ישראל קנדה ביום שישי במסחר, לצד זינוק בשיעור כפול של 14% במניית אקרו נדל"ן, הצביע על הכיוון החיובי שרואה השוק בעסקת הענק שנחשפה באתר כלכליסט ביום חמישי בבוקר. המיזוג, שבו תיבלע אקרו לתוך ישראל קנדה, לא חף מסיכונים. אקרו תוסיף חוב של מיליארדי שקלים למאזן של ישראל קנדה. אבל בעלי השליטה בחברה, המנכ"ל ברק רוזן והיו"ר אסי טוכמאייר לא נחשדו מעולם באופי שמרני במיוחד, והעסקה הנועזת מגיעה מבחינתם ממטרה אחת: כניסה למדד ת"א־35. לשם כך, חסרים לשווי החברה הממוזגת יותר מ־2 מיליארד שקל, כך שסביר להניח שלא מדובר במילה האחרונה שלהם בנושא.
רוזן, שיזם את העסקה בשיחות הכנה שקיים עם צחי ארבוב, יו"ר ובעל השליטה באקרו במהלך מסיבת יום הולדת גדולה של חברה משותפת בפריז, השלים את המהלך בתוך יומיים. ביום שני בערב ביקר ארבוב אצל רוזן בבית, ביום שלישי הם התקדמו במהלך, עד שהשלימו אותו ביום רביעי. לאחר המיזוג, אקרו עלתה מעבר לשווי שלה בעסקה, שעמד על 3.1 מיליארד שקל, ונסחרת בשווי 3.2 מיליארד שקל. ישראל קנדה נסחרת בשווי של 7.6 מיליארד שקל, כך שהשווי של שתיהן עומד על 10.8 מיליארד.
שווי זה גבוה משל י.ח דמרי, שנסחרת ב־10.13 מיליארד שקל ונכנסה כבר למדד ת"א־35. בין שתי החברות קיים יריבות סמויה, אף שישראל קנדה פעילה בשוק דירות היוקרה במרכז הארץ, ואילו דמרי בונה למעמד הביניים, בעיקר בדרום הארץ. רוזן ראה את דמרי נכנס למדד היוקרתי, וחיכה להזדמנות לבצע מהלך ולעקוף.
החברה העיקרית שישראל קנדה לטשה אליה עין היא נורסטאר, שמחזיקה בג'י.סיטי. רוזן וטוכמאייר קנו בה מניות ב־2022 לפי שווי של קרוב ל־2 מיליארד שקל, אך החברה נסחרת כיום בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל. ישראל קנדה מחזיקה בה 14.5% מהמניות בלבד אחרי שדוללה, ובעל השליטה בחברה, חיים כצמן, מצליח לבלום, לפחות לעת עתה, את הניסיונות של השניים להשתלט עליה, אם כי לא מן הנמנע שזה עוד יקרה.
בעוד שג'י סיטי מתאפיינת בפעילות בינלאומית ובארץ מחזיקה בנדל"ן מניב של מרכזים מסחריים בעיקר, הרי שאקרו היא בבואה של ישראל קנדה. חברה קטנה יותר, שמתחרה על פרויקטים עם החברה של רוזן וטוכמאייר – וניצחה אותה בלא מעט מכרזים.
רוצים לעקוף את דמרי
לצד היריבות, בין הצדדים קיימים קשרים עסקיים וחבריים והם שותפים בבניין מיקרוסופט ובמתחם בהרצליה שאליו אמורות לעבור בעתיד הקרוב כל חברות הקבוצה של ישראל קנדה.
הפנייה של רוזן לארבוב נובעת מהאופי התחרותי שלו. רוזן ראה את אקרו נסוגה בשנים האחרונות, עם גיבנת חובות של מיליארדים ונסיגה במכירות. הוא זיהה אצל ארבוב סוג של שובע ואולי של הרמת ידיים, לחץ ברגע הנכון והשיג את המטרה. ארבוב מצדו החליט שהגיע הרגע לפגוש מזומנים ויקבל 300 מיליון שקל מזומן ועוד מניות בשווי מקורי של 500 מיליון שקל, שביום שישי כבר היו שוות יותר. ארבוב, יזם מלידה, מצא את עצמו בשנים האחרונות עם מניה מדשדשת (אקרו נסחרת בשווי נמוך בכ־30% מהשווי שבו הונפקה), חוב גדול בריביות גבוהות וקושי ענפי בסגמנט שבו הוא פועל. עם זאת, ארבוב רכש את מניות שותפו אילן קפון ביולי 2023 ב־66 מיליון שקל במחיר מניה של 36 שקל, כשכיום המחיר עולה על 50 שקל למניה. בעסקה השתתף מנכ"ל אקרו זיו יעקובי, שמעמדו לאחר המיזוג אינו ברור.
"הרצונות של כולם נפגשו"
גורם מוסדי בכיר שמעורה במהלך אמר לכלכליסט כי "השוק של אקרו קשה. יש להם פעילות הנדסית מצוינת אבל הם לא טובים בשיווק כמו ישראל קנדה ולא מפוזרים מספיק מחוץ לתל אביב. רוזן וטוכמאייר פנו לחברה שמתחרה איתם באותו נתח שוק, באופן טבעי. ארבוב לא פיננסייר, אבל הוא יודע היטב מה מצב החברה שלו. עוד מלחמה עלולה להקשות מאוד על המכירות ונראה שארבוב החליט שזה הזמן לצאת. באותה נשימה, רואים רוזן וטוכמאייר את המצב כהזדמנות ושוק שהולך להתאושש, כך שהרצונות של כולם נפגשו במהלך הזה". לדבריו, "יש כאן הימור גדול על השוק הישראלי".
לאקרו 75 פרויקטים ו־10,000 דירות בשלבים שונים של תכנון וביצוע. אבל גם חוב של 2.14 מיליארד שקל בריבית משתנה, 871 מיליון באשראי צמוד מדד, 880 מיליון שקל באיגרות חוב לא צמודות, ויחס חוב פיננסי נטו של 59%. הוצאות המימון שלה ב־2024 עמדו על 56 מיליון שקל ובתשעת החודשים הראשונים של 2025 על 24 מיליון שקל. בתשעה החודשים הראשונים מכרה אקרו 38 דירות בלבד, כשמצב השוק הקפוא, עם הריבית הגבוהה, משפיע עליה הרבה יותר מאשר על ישראל קנדה שמכרה 200 דירות בתקופה זו. הגיבנת של החוב תגיע לישראל קנדה, שלה עצמה חוב של 8.8 מיליארד שקל.
היקף המזומן בעסקה עומד על 1.25 מיליארד שקל. ככל הידוע, ישראל קנדה לא פנתה לבנקים לקבל מימון, וגם לא למוסדיים, ולא נופתע אם תבצע מימוש משמעותי כדי לממן את העסקה.
גורם שעלול להעיב על החגיגה הוא גם זה שאמור לאשר את העסקה: רשות התחרות. אף ששוק הנדל"ן מבוזר, הרי העובדה שמדובר בשתי החברות הגדולות בתחום מגורי היוקרה במרכז הארץ עלולה להקשות על מתן האישורים.
אם אלה יתקבלו בסופו של דבר, יירדו רוזן וטוכמאייר להחזקה של 28% בחברה הממוזגת, אברהם בן דוד אוחיון ל־11%, ארבוב יקבל 5% ורעיה בן דרור שטראוס 2% בערך. ארבוב אמר לכלכליסט: "זו החלטה טובה מאוד לכל מחזיקי העניין בחברה, ואני ממוקד בדבר אחד בלבד - לפעול להצלחת המיזוג".
