מנכ"ל רפאל: "אלמלא הגל העכור בעולם נגד ישראל, המכירות שלנו היו חזקות יותר"
צבר ההזמנות של רפאל תפח ברבעון השני של 2025 לכמעט 66 מיליארד שקל, והרווח גדל פי 2.5. המנכ"ל יואב תורג'מן אופטימי: הזינוק יהיה חד עוד יותר לאחר סיום המלחמה; לדבריו, "הנפקה תהיה טובה לרפאל - ולמדינה"
מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן אושש אתמול את הפרסום הבלעדי מלפני כשבועיים וחצי בכלכליסט על רצונה של החברה הביטחונית שבבעלות ממשלתית מלאה לצאת להנפקה, ועל מגעים שמקיים היו"ר יובל שטייניץ עם משרדי הממשלה בנושא. לדבריו "אני בעד הנפקת רפאל כי היא פעילה בשוק תחרותי, דינמי ומהיר, בעוד שמטבען חברות ממשלתיות נתונות לרגולציה מטעם המדינה שמכבידה עליהן. הנפקה תהיה טובה לרפאל ותהיה טובה למדינה".
תורג'מן אמר את הדברים ברקע התוצאות הכספיות של רפאל לרבעון השני של השנה, במהלכו המכירות של החברה האמירו ב־20.4% לעומת מכירותיה ברבעון המקביל אשתקד והסתכמו ביותר מ־4.7 מיליארד שקל. מאז הרבעון המקביל אשתקד גם צבר ההזמנות שלה הוסיף ותפח לכמעט 66 מיליארד שקל בעקבות הימשכות זרם ההזמנות החזק למערכות נשק מצבאות בעולם ומצה"ל.
העניין הגובר של רפאל ביציאה להנפקה בא בתגובה לניסיונות של רשות החברות הממשלתיות לקדם את הנפקת התעשייה האווירית, גם היא בבעלות ממשלתית מלאה. הרשות מנסה להשיג הסכמות עם משרדי האוצר והביטחון להנפקה של 30% מתע"א לפי שווי של 100 מיליארד שקל.
ברפאל חוששים כי הנפקת תע"א בלבד תפגע במעמדה בשוק הביטחוני, שכן במצב זה היא תהיה חברה ביטחונית גדולה יחידה תחת רגולציות מכבידות מצד המדינה באופן שיקשה עליה את התחרות עם תע"א ואלביט מערכות. "כחברה תחרותית אנחנו צריכים להגיב במהירות לשינויים בשוק, לרכוש חברות ולנקוט בצעדים שיגיבו לתהליכים שקורים במהירות", אמר.
בונים על הסיוע האמריקאי
חלק ניכר מפעילותה של רפאל מסווג, מה שמנע עד כה לעשות לה הערכת שווי. פרט לכך, פעילויות אלה עלולות להקשות על קבלת הסכמות מצד מערכת הביטחון להוצאתה להנפקה. למרות זאת, תורג'מן אומר כי "כפי שמתגברים על נושאים מסווגים בהנפקת התעשייה האווירית, עם קצת יותר מאמץ ניתן לעשות זאת גם ברפאל. גם חברות ביטחוניות גדולות אחרות בעולם נסחרות והסודות שלהן נשמרים. יש הרבה גורמים בארץ שהם בעד הנפקת רפאל, יש גם כאלה שחוששים מכך ומתקיימים איתם דיונים בנושא. אני מעריך שאחרי שינפיקו אותנו, נעבור בהיקפי הפעילות גם את החברות המתחרות. הפרמטר המוביל בחברות כמו שלנו הוא צבר ההזמנות, ובתוספת הסיוע המיוחד של ארצות הברית לישראל אנחנו כבר קרובים מאד לצבר של אלביט מערכות. אני מעריך מאד שבתוך פרק זמן קצר מאד נדביק את הפער עם אלביט".
תורג'מן מתכוון לסיוע שהעמיד נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן לישראל בעקבות המלחמה, הכולל 5.2 מיליארד דולר להצטיידות של צה"ל במיירטי קלע דוד וכיפת ברזל מתוצרת רפאל, והצטיידות במערכות יירוט בלייזר, שאמורות להימסר למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר במהלך החודשים הקרובים.
הביצועים החזקים של רפאל מתבטאים גם ברווח הנקי שלה, שבששת החודשים הראשונים של השנה האמירו ב־68% ל־612 מיליון שקל לעומת החציון הראשון של 2024. ברבעון השני הרווח הנקי שלה הסתכם ב־340 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 132 מיליון שקל שהציגה ברבעון המקביל. "הרווח הנקי שלנו גדל ברבעון פי 2.5 לעומת הרבעון המקביל. רפאל נמצאת בצמיחה מהירה, גם ביחס לצמיחה שמציגות חברות ביטחוניות אחרות. ימים אחדים אחרי שסיכמנו את המספרים שלנו לרבעון השני, כבר נכנסו לנו הזמנות של יותר מ־5 מיליארד שקל", אמר.
אחת מאותן ההזמנות הגיעה מגרמניה ודווחה בידי רפאל מוקדם יותר השבוע והיקפה למעלה מ־350 מיליון יורו. מדובר בהזמנת ערכות מתקדמות לתצפית ולהכוונת חימושים ממטוסי קרב למרות קרקעיות מרוחקות מסוג "לייטנינג 5" שיופעלו במערך מטוסי הטייפון המשמשים את חיל האוויר הגרמני. העסקה בולטת בייחוד על רקע ההכרזה מהשבועות האחרונים של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ על אמברגו נשק שיטיל על ישראל, בתגובה להחלטת הקבינט המדיני ביטחוני לכבוש את עזה תוך התעלמותו המוחלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהקריאות אליו מצד מדינות אירופה ואחרות, לסיים את המלחמה בעזה הנמשכת כשנתיים.
לפי תורג'מן, "חרף הגל העכור נגד ישראל בעולם, קצב ההזמנות מרפאל גבוה עוד יותר אפילו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בעולם ראו את הביצועים של מערכות הנשק של רפאל במלחמת 12 הימים באיראן. מדינות רבות רוצות אמצעי לחימה שהוכיחו ביצועים. אלמלא הגל העכור בעולם, קצב המכירות היה אפילו חזק עוד יותר. אף פרויקט שלנו ואף הזמנה לא בוטלו. גם אם חלק מהמיזמים הואט במעט, אני מעריך שאם נסיים את הלחימה בעזה נחזור מהר מאוד לשגרה".
לפי רפאל כמחצית ממכירותיה ברבעון השני היו בישראל, כשהמשך הביקוש למערכותיה בארץ ובעולם הובילו להאצת פיתוח קווי הייצור שלה באתרי הפעילות המרכזיים שלה בצפון. "בשנה שעברה קלטנו 2,000 עובדים חדשים ובמחצית הראשונה של השנה קלטנו כ־800 נוספים. הגדלנו ב־30% את ההוצאה שלנו על מחקר ופיתוח במסגרת ההתכווננות שלנו לשימור היתרון הטכנולוגי העתידי של ישראל".
בעוד רפאל עסוקה בהכנות אחרונות לקראת מסירת מערכות ליירוט רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים באמצעות לייזר להפעלה מבצעית בצה"ל באופן שעשוי לחולל מהפכה עתידית בשדה הקרב, תורג'מן מביט גם על המוטיבציה הגוברת בעולם בתחום הטילים ההיפר־סוניים שבמהירותם, לפחות פי 5 ממהירות הקול, עלולים לאתגר את מערכות ההגנה האוויריות הקיימות. לפני כשנתיים וחצי רפאל חשפה את תוכנית הפיתוח של "קלע חד", טיל נגד טילי היפר־סוניים שעלולים להופיע בשנים הקרובות גם בזירות הלחימה של ישראל. איראן לא מסתירה את שאיפותיה בתחום וניכר כי סין מאיצה את מהלכיה, תוך הצגת פורטפוליו של טילים חדשים המתאפיינים לטענתה ביכולות היפר־סוניות.
"כרגע אנחנו יודעים לספק מענה לכל האיומים הקיימים בזירה ו'קלע חד' נמצא בשיאו של תהליך פיתוח", אומר תורג'מן. "השגנו בנושא יכולות עקרוניות וההחלטה על האצת הפיתוח כרוכה בהקצאת תקציבים ומשאבים מצד מערכת הביטחון. אם יוקצו, אפשר יהיה להאיץ את הפיתוח".
זינוק גם אצל אלביט
מוקדם יותר החודש, אלביט מערכות דיווחה על ביצועיה לרבעון השני תוך עלייה של 21% בהכנסותיה לעומת הרבעון המקביל לכ־2 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של אלביט הסתכם בסוף הרבעון השני ב־23.8 מיליארד דולר, כשזינק ב־43% מאז פרוץ המלחמה לפני כשנתיים.
החברה היחידה מבין התעשיות הביטחוניות המרכזיות בארץ שטרם פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני היא התעשייה האווירית. היעדר דירקטורים חיצוניים בחברה מקשה עליה לאשר את הדוחות והיא חשופה לאיום מצד רשות ניירות ערך שאם לא תעשה כן עד סוף אוגוסט, אגרות החוב שבהן היא סוחרת בבורסה בתל אביב יועמדו לפירעון מידי. הסיבה למשבר בדירקטוריון תע"א היא רשלנותם של שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר האחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם שמנהלים קרבות פוליטיים ומשהים את חתימותיהם על מינוי בעלי תפקידים.
כלכליסט חשף גם כי הסכסוך גלש לרפאל: אמסלם מסרב לחתום על תקופת כהונה נוספת של החשבת הכללית לשעבר באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו בדירקטוריון החברה, בעוד שר הביטחון נתן הסכמתו להארכת כהונתה בשלוש שנים נוספות.
