בלעדי
התוכניות להנפיק את התעשייה האווירית עשו תיאבון גם לרפאל
רפאל חוששת שהנפקת התעשייה האווירית תעניק למתחרה יתרון משמעותי, ומבקשת להפוך לציבורית כדי להשתחרר ממגבלות הרגולציה והשכר. חרף הפעילות המסווגת בחברה, ניתן להנפיק בה מניות מיעוט ולשמור על האינטרסים הביטחוניים
רפאל מבקשת מהמדינה לצאת להנפקה ולהפוך לחברה ציבורית וזאת ברקע קידום התוכנית להנפקת מיעוט בתעשייה האווירית, כך נודע לכלכליסט. רפאל ותע"א הן חברות ביטחוניות מתחרות שנמצאות בבעלות ממשלתית מלאה. הן נתונות למגבלות רגולטוריות המקשות עליהן למצות הזדמנויות ולשפר פוזיציות בשווקים התחרותיים בהם פועלות.
לכלכליסט נודע כי בשיחות שיו"ר רפאל יובל שטייניץ קיים בימים האחרונים עם בכירים במשרדי האוצר והביטחון הוא הזהיר כי הנפקת תע"א תשחרר אותה מרגולציות ממשלתיות מכבידות בעוד שרפאל, שפועלת באותו שוק, תמשיך להיות כבולה להן ולהיפגע בשל כך.
"אחרי שתע"א תונפק, היא תהיה חברה ציבורית ותיהנה מגמישות עסקית רבה. היא תפעל על פי סטנדרט עסקי, תוכל לפתות טאלנטים לעבור אליה כי לא יחולו עליה הגבלות שכר ורפאל לחוצה מזה כי היא עלולה להישאר מאחור. היא תהיה חברה ביטחונית ממשלתית גדולה יחידה מול שתי מתחרות ציבוריות, תע"א ואלביט מערכות ודורשת להשוות את מעמדה לזה של תע"א ולהוציא גם אותה להנפקה", סיפר לכלכליסט בכיר שמעורב בנושא.
הקושי המרכזי להוציא את רפאל להנפקה טמון בפעילויות המסווגות שנעשות בה. גורמים שמקורבים לנושא אומרים כי חרף אותן פעילויות עדיין ניתן להנפיק בה מניות מיעוט תוך הגנה על האינטרסים הביטחוניים של המדינה, בדומה למתכונת שבה מתוכננת להיעשות הנפקת תע"א. כך, גם ענקיות הנשק האמריקאיות כמו לוקהיד מרטין, בואינג, נורתרופ גראמן ורית'און חשופות למשקיעים תוך הגנה על פעילותן המסווגת.
1 צפייה בגלריה
יו"ר רפאל יובל שטייניץ. המדינה התחייבה לא למשוך דיבידנדים לאחר ההנפקה
(צילום: קובי קואנקס)
אלא שבשונה מתע"א, שאגרות החוב שלה נסחרות בבורסה בתל אביב והדו"חות הכספיים שלה חשופים, רפאל תצטרך לעשות את צעדיה הראשונים אל שוק ההון מנקודת האפס. מהלך כזה ידרוש עבודת מטה נרחבת תוך החלטה מה מפעילותה מסווג, כמה ממנה יכול להיחשף במסגרת תשקיף ולעשות לה הערכת שווי – מה שנמנע ממנה עד כה בשל הסודיות שלה. כל אלה ידרשו תהליך שעלול להימשך שנים.
חרף הדרישה של שטייניץ, במשרדי הממשלה לא דוחים על הסף את הרעיון להנפיק בעתיד גם את רפאל אך מסרבים להוציא את שתי החברות להנפקה בו זמנית ובכל מקרה, לכרוך הנפקה של אחת בהנפקתה של השנייה.
ניסיון לרצות את שטייניץ
רשות החברות מנסה לרצות את שטייניץ והציעה לו פשרה בדמות התחייבות מצד המדינה שלא תמשוך מרפאל דיבידנדים במשך מספר שנים אחרי שתע"א תונפק. פטור מדיבידנדים יוצע גם לתומר, חברה ממשלתית שהוקמה לאחר הפרטת תעש ומכירתה לאלביט ב־2018 כדי לקיים במסגרתה פעילויות מסווגות בתחום ההנעה הרקטית שאותו מערכת הביטחון דרשה להשאיר תחת אחריותה.
ספק אם הצעת רשות החברות תרצה את שטייניץ. זולת הפטור מדיבידנד, בהיותה חברה ממשלתית רפאל מוחרגת מהטבות המס שמציע החוק לעידוד השקעות הון לחברות שמייצאות מעל 25% מהתוצרת שלהן. אם תע"א תונפק, היא תוכל לשוב ליהנות מהטבות המס, שהיקפן כמה מאות מיליוני שקלים בשנה. אגב, הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון שבה התעשיות הביטחוניות הוחרגו ממנו נעשתה בתקופת כהונתו של שטייניץ כשר אוצר. כיום, מתפקידו כיו"ר רפאל, הסובלת מאותה החרגה, הוא מכה על חטא.
בחודשיים האחרונים ניכרים סימני התקדמות בדיונים שמתקיימים בין משרדי האוצר והביטחון ורשות החברות בניסיון להאיץ הנפקה של 30% מתע"א לפי שווי מוערך של כ־100 מיליארד שקל. ישיבות סטטוס על הנושא מתקיימות מדי שבועיים בין הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה. במשרדי האוצר והביטחון הושגה בשבועות האחרונים הסכמה עקרונית לקידום הדיונים בנושא לקראת גיבוש הצעה שתובא לאישור השרים הרלבנטיים, שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר שאחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם.
ההסכמה העקרונית של משרד הביטחון נתפסת במשרדי האוצר וברשות החברות כהזדמנות פז לקידום הנפקת התע"א. היא אושרה בוועדת השרים להפרטה כבר לפני כחמש שנים, אך עד לאחרונה תקועה בעיקר בשל התנגדות נחרצת של הגורמים המקצועיים במערכת הביטחון, בראשם הממונה על הביטחון (מלמ"ב) יובל שמעוני, מהחשש שההנפקה תחשוף פעילויות סודיות שמתקיימות בחברה.
המוטיבציה שעומדת מאחורי קידום הנפקת תע"א מוסברת בניחוח המזומנים הרבים הנישא באוויר. ביקוש שיא לנשק שהעירו המלחמות בארץ ובעולם בשלוש השנים האחרונות הוביל אותן להכנסות שיא ולתקופה הטובה ביותר שידעו בתולדותיהן. בממשלה מחפשים מיליארדים למימון העלויות האסטרונומיות של המלחמה, הנמשכת 22 חודשים, ומגלים עניין גובר בכסף הגדול ששוכב בתעשיות הביטחוניות. ב־2024 מכירות תע"א הסתכמו ב־6.1 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה הסתכם בכמעט חצי מיליארד דולר. המכירות של רפאל הסתכמו באותה השנה בכ־18 מיליארד שקל והרווח הנקי ב־950 מיליון שקל.
איך יחולקו כספי ההנפקה?
המחלוקת המרכזית שעל הפרק היא כיצד יחולקו הכספים שתכניס הנפקה כזאת. האוצר רוצה לשים את ידו על רוב הכסף, בעוד שבמשרד הביטחון רואים בו מוצא לרכש נרחב של אמצעי לחימה, מימון תוכניות פיתוח של נשק חדש והרחבת יכולות הייצור של תע"א.
ועד העובדים בתע"א תומך אף הוא במהלך, בציפייה שחלק מכספי ההנפקה יחולקו בין 15 אלף עובדי החברה כמענק חד פעמי של כמה עשרות אלפי שקלים. פרט למענק הנאה, אחת המוטיבציות המרכזיות של הוועד לצאת להנפקה היא ההינתקות של החברה ממגבלות השכר שמוטלות עליה כיום מצד אגף הממונה על השכר באוצר. עם זאת, לכלכליסט נודע כי הפטור המיוחל ממגבלות השכר אינו עובדה מוגמרת, שכן בדיונים המתקיימים בנושא משרד האוצר מתעקש שגם אחרי ההנפקה תע"א תמשיך להיות כפופה לחוק יסודות התקציב ושגובה השכר המשולם בה ימשיך להיות מפוקח על ידו. התעקשות על כך מצד האוצר עלולה לפתוח חזית חדשה מצד הוועד עד לכדי מצב שיחזור בו מהסכמתו להנפקה.
לדברי בכיר בתעשיות הביטחוניות, "ייתכן שבשבועות ואפילו בחודשים הקרובים כל תשומת הלב תופנה לעזה ולא ברור כמה קשב יהיה כדי להנפיק את החברה הביטחונית הגדולה בישראל".
המלחמה בעזה אינה הבעיה היחידה שמאיימת על קידום הנפקת תע"א. השרים שאמורים לאשר את ההנפקה הם גם אלה שלא מצליחים זה כמעט עשרה חודשים למנות לה יו"ר. כ"ץ ואמסלם עסוקים בכיפופי ידיים ובמאבקי כוח פוליטיים שעד כה מנעו מינוי של יו"ר לחברה, עד לכדי מצב שרשות ניירות ערך קנסה באחרונה את תע"א ב־1.5 מיליון שקל כי לא מינתה יו"ר כחוק. מלבד היעדר יו"ר, גם הדירקטוריון שלה הידלדל בחודשים האחרונים, שכן בשל המאבק המתמשך בין השרים לא מונו לה דירקטורים חיצוניים שיחליפו את אלה שסיימו את כהונתם.
