בליץ של 2 מיליארד שקל: חברות האנרגיה המתחדשת מסתערות על אירופה
בתוך פחות משבועיים, חתמו אקונרג'י, פריים אנרג'י וסאנפלאואר על שלוש עסקאות לרכישת פרויקטים באירופה, בהספק מצטבר של כ־1.4 ג'יגה־ואט. אנליסט האנרגיה של IBI: "באירופה יש עומק שוק, רגולציה תומכת וביקוש"
חברות האנרגיה המתחדשת הישראליות מגבירות הילוך באירופה. בתוך פחות משבועיים, חתמו חברות האנרגיה המתחדשת הישראליות אקונרג'י, פריים אנרג'י וסאנפלאואר על שלוש עסקאות לרכישת פרויקטים באירופה, בהספק מצטבר של כ־1.4 ג'יגה־ואט ובהיקף כספי שעשוי להגיע לכ־575 מיליון יורו. העסקאות הללו משקפות האצה במגמה שכבר ניכרת בשנים האחרונות, במסגרתה חברות האנרגיה הישראליות מבקשות לפרוץ את מגבלות השוק המקומי ולהגדיל את פעילותן ביבשת, שנהנית מביקושים גדלים לחשמל וממדיניות ממשלתית המעודדת השקעות באנרגיה מתחדשת.
לדברי רועי שביט, אנליסט האנרגיה של IBI, "בישראל השוק קטן, הקרקע מוגבלת ורשת החשמל לא תמיד מצליחה להדביק את קצב היזמות". מנגד, באירופה יש "עומק שוק, רגולציה תומכת, צורך בהון וביקוש לחשמל, שמאפשרים להצדיק עסקאות גדולות ומשמעותיות".
צרפת וספרד על הפרק
אקונרג'י, שפעילה באיטליה, רומניה, פולין, בריטניה וגרמניה, מבקשת להוסיף מדינת פעילות נוספת. החברה, שבשליטת המנכ"ל אייל פודהורצר והמשנה למנכ"ל יואב שפירא (15.6% כל אחד), חתמה על מזכר הבנות לרכישת מלוא מניותיה של חברה צרפתית הפועלת בתחום אנרגיית הרוח, ב־135 מיליון יורו, שהם כ־450 מיליון שקל. החברה הנרכשת מחזיקה מתקנים פעילים בהספק 134 מגה־ואט, פרויקטים בהקמה בהספק של 34 מגה־ואט ופרויקטים בפיתוח מתקדם בהספק של 147 מגה־ואט. צבר הפרויקטים של החברה, לרבות פרויקטים בשלבי ייזום מוקדמים יותר, הוא בהספק של כ־800 מגה־ואט.
באקונרג'י מעריכים כי המתקנים שכבר פועלים והפרויקטים שצפויים להתחבר לרשת בתקופה הקרובה יניבו לחברה כבר ב־2027 הכנסות של 26–29 מיליון יורו ו־EBITDA של 20–22 מיליון יורו. לאחר השלמת כלל הפרויקטים שבצנרת, מעריכה החברה כי תוספת ההכנסות השנתית תעמוד על 61–67 מיליון יורו, לצד EBITDA שנתי של 49–55 מיליון יורו.
פריים אנרג'י, שהתמזגה בשנה שעברה עם זרוע האנרגיה המתחדשת של להב אל.אר כך שכיום היא בשליטה משותפת של להב וירון קיקוז, הרחיבה בעקבות המיזוג את פעילותה לראשונה מעבר לישראל, והמהלך הנוכחי מעיד על כוונתה להרחיב משמעותית את דריסת הרגל שלה באירופה. החברה חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת השליטה (62.5%) בחברה ספרדית המפתחת, מקימה ומפעילה פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בספרד, איטליה וגרמניה. לחברה הספרדית מתקן אחד שכבר מחובר לרשת החשמל בהספק 82 מגה־ואט.
מבנה העסקה כולל מספר שלבים. בשלב הראשון תשקיע פריים אנרג'י בין 5 ל־10 מיליון יורו בחברה הספרדית. בהמשך, ובכפוף להתקדמות בפיתוח צבר הפרויקטים, עשויה החברה להגדיל את השקעתה לסכום מצטבר של עד 150 מיליון יורו. בנוסף, מחזיקה פריים אנרג'י באופציה להגדיל בעתיד את החזקתה ל־79% ממניות החברה, תמורת השקעה נוספת של 200 מיליון יורו. אם תמומש האופציה במלואה, היקף ההשקעה הכולל עשוי להגיע ל־350 מיליון יורו.
מעבר למתקן הפעיל, מחזיקה החברה הספרדית ב־13 פרויקטים נוספים בשלבי פיתוח שונים ובהספק מצטבר של כ־400 מגה־ואט. בנוסף, ברשותה צבר רחב של 79 פרויקטי אגירה בשלבי פיתוח שונים, בהספק מצרפי של עד 29 ג'יגה־ואט־שעה. מתוך צבר זה, פרויקטים בהספק של 350 מגה־ואט ובתוספת יכולת אגירה של 6.7 ג'יגה־ואט־שעה צפויים להגיע למוכנות להקמה עד סוף שנת 2028.
סאנפלאואר, שבשליטת קרן קיסטון (64.8%) ומנוהלת בידי שחר בן מויאל, חתמה בשבוע שעבר על מזכר הבנות לרכישת צבר פרויקטים סולאריים בספרד בהספק של כ־137 מגה־ואט, בתמורה ל־90 מיליון יורו. מתוך הצבר, מתקנים בהספק של 85 מגה־ואט כבר מחוברים לרשת החשמל ומניבים הכנסות, בעוד שהיתרה צפויה להתחבר לרשת במהלך השבועות הקרובים. החברה מעריכה כי לצד הפרויקטים הנרכשים קיים פוטנציאל לפיתוח מתקני אגירה בהספק של כ־500 מגה־ואט.
בסאנפלאואר מעריכים כי השלמת העסקה, יחד עם עסקה נוספת לרכישת צבר בהספק של 48 מגה־ואט המצויה כיום במשא ומתן, וכן השלמת מספר פרויקטים בישראל בהספק של 16 מגה־ואט, צפויים להגדיל את ההספק המותקן של החברה מכ־94 מגה־ואט כיום לכ־300 מגה־ואט עד סוף השנה.
"מעבר אנרגטי רחב היקף"
לדברי שביט, האטרקטיביות של השוק האירופי בעיני החברות הישראליות לא נובעת רק מהיכולת לרכוש מתקני ייצור חשמל פעילים. "החברות הישראליות מוצאות באירופה שוק גדול עם צבר של פרויקטים בשלבי פיתוח מתקדמים או פרויקטים מניבים שניתן לרכוש, יעדי אנרגיה מתחדשת מחייבים ויכולת מפותחת לחתום על חוזי מכירת חשמל ארוכי טווח", הוא אומר. לדבריו, "חברה ישראלית יכולה לקנות באירופה לא רק מגה־ואט מותקן, אלא גם צוות מקומי, רישיונות, חיבורי רשת, צבר פרויקטים עתידי ופלטפורמת צמיחה במדינות כמו ספרד, גרמניה, איטליה, פולין וצרפת".
שלוש העסקאות שנחתמו החודש בולטות בעיקר בשל סמיכות הזמנים ביניהן, אך משתלבות במגמת ההתרחבות ישראלית באירופה. אקונרג'י, למשל, פועלת כבר שנים רבות ביבשת. לצידה מחזיקות גם אנלייט, אנרג'יקס, נופר אנרג'י ודוראל בפעילות משמעותית בשווקים האירופיים. רק בחודש שעבר התקשרה נופר אנרג'י בהסכם להקמת מתקני אגירה ברומניה בהספק 860 מגה־ואט־שעה. בסמוך לכך הגישה טראלייט, שפעילותה ממוקדת בישראל, הצעה לרכישת השליטה בחברה אירופית המחזיקה בצבר פרויקטים בהספק של 2.5 ג'יגה־ואט וביכולת אגירה של 3.8 ג'יגה־ואט־שעה. התמורה בעסקה זו עומדת על 165 מיליון דולר, עם אפשרות לתשלומים נוספים של עד 50 מיליון דולר בעתיד. בתחילת יוני חתמה גם סולאיר, שבשליטת פאולה ואלון שגב ושפועלת בישראל, ספרד וצ'ילה, על מזכר הבנות לרכישת פרויקטים סולאריים בהספק של כ-175 מגה ואט שכבר מחוברים לחשמל בספרד, בתמורה שצפויה לעמוד על 115 עד 125 מיליון יורו.
גם סאנפלאואר עצמה חתמה באפריל על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת צבר פרויקטים בהספק של 305 מגה־ואט, לצד מתקני אגירה בהיקף של 6.6 ג'יגה־ואט־שעה בגרמניה, פולין ואיטליה. במקביל, היא ממשיכה במגעים לרכישת פרויקט נוסף בהספק של 48 מגה־ואט בפולין. דוראל הרחיבה אף היא את פעילותה באירופה כאשר השלימה באפריל את רכישת השליטה בזפירוס, המחזיקה בפולין מתקנים פעילים בהספק של 257 מגה־ואט.
לדברי שביט, התנאים המאקרו־כלכליים באירופה ממשיכים לתמוך בהשקעות בתחום. "אירופה עדיין נמצאת בעיצומו של מעבר אנרגטי רחב היקף, עם רצון להפחית את התלות בייבוא גז ונפט, יעד מחייב של לפחות 42.5% אנרגיה מתחדשת מסך צריכת האנרגיה עד 2030 וביקוש גובר לחשמל מצד מרכזי נתונים, תעשייה, חשמול התחבורה ומערכות חימום", הוא אומר. לדבריו, מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אנרגיות מתחדשות ואגירה אינן נתפסות עוד רק ככלי סביבתי או רגולטורי. "הן הפכו לחלק בלתי נפרד מתפיסת ביטחון האנרגיה של אירופה", הוא מסביר.
שביט מוסיף כי ככל שחלקן של אנרגיות השמש והרוח בתמהיל ייצור החשמל גדל, כך גם גדלה התנודתיות בשוקי החשמל, מה שמעלה את ערכם של מתקני האגירה. "לכן חלק ניכר מהעסקאות האחרונות אינן עוסקות רק במתקנים סולאריים קלאסיים, אלא כוללות גם אגירה או פוטנציאל משמעותי לפיתוח אגירה", הוא אומר.
לדברי שביט, גורם נוסף שמסייע לחברות הישראליות לבצע עסקאות ביבשת הוא הגישה שלהן למקורות הון. "אחרי עליית הריביות והלחץ על יזמי אנרגיה באירופה, לא מעט שחקנים מקומיים זקוקים להון כדי לקדם פרויקטים לשלב Ready to Build או להפעלה מסחרית", הוא מסביר.
לדבריו, חברות ישראליות הנהנות מנגישות לשוק ההון, מניסיון יזמי ומחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים, מסוגלות להיכנס לתמונה כרוכשות אסטרטגיות. "הן מקבלות קיצור דרך משמעותי לעומת פיתוח פרויקטים מאפס, והמוכרים מקבלים הון שמאפשר להם להמשיך ולפתח פרויקטים נוספים. זו גם הסיבה שאנחנו רואים מעבר מרכישת פרויקט בודד לרכישת פלטפורמות שלמות של פעילות".
