אנחת רווחה מצד כולם – איה ניו יורק מסיימת את דרכה בת"א
החברה קיבלה אשראי מסיטיבנק ותפרע את האג"ח שלוש שנים לפני המועד. לטענתה, מיוזמתה וכהבעת אמון בה. אולם גורמים בשוק מספרים על לחץ מצד מחזיקי האג"ח, שחששו להשקעתם נוכח התנהלות החברה וחשש מתקדימי סימד וקוהאן
ההרפתקה בתל אביב, שהתחילה בטעם חמוץ ועוררה קשיים גם בהמשך, הסתיימה לבסוף בשלום, גם אם מוקדם בהרבה מהצפוי: איה ניו יורק פורעת, שלוש שנים לפני שתכננה, את חובה למחזיקי האג"ח ושבה לארה"ב.
מצד החברה מציינים בחיוב את היותה הצד שיזם את הסיום המוקדם ואת האמון שקיבלה שאיפשר זאת. מנגד, גורמים בשוק ששוחחו עם כלכליסט העריכו כי לאור הקשיים שהתגלו בהתנהלות החברה, הדרישה לפירעון החוב הגיעה למעשה מהמחזיקים שחששו לגורל השקעתם.
שני הצדדים יכולים לחלוק לפחות הסכמה אחת. משבר האמון שנוצר בשוק כלפי ענף ה־BVI (חברות שרשומות באיי הבתולה הבריטיים) בעקבות התפוצצות פרשיות סימד וקוהאן, הוביל לסבלנות פחותה משהיתה קודם לכן כלפי חברות כדוגמתה של איה ניו יורק, שבהתנהלותן התגלו חריגות.
חברת ה־BVI שבשליטת איש העסקים הישראלי־אמריקאי אמיר שריקי השלימה בימים האחרונים את העסקה לקבלת מימון מחדש, בסך של 104 מיליון דולר, לנכסים שאותם שיעבדה לטובת מחזיקי האג"ח הישראלים שלה, והעבירה ממנו סכום של 94 מיליון דולר, שמהווה את התמורה הנדרשת לטובת פדיונה המוקדם של האג"ח. זאת, רק תשעה חודשים לאחר ההנפקה ואף על פי שהיא נדרשת לעשות זאת רק בדצמבר 2029. עם השלמת המהלך בימים הקרובים, סדרת האג"ח תיפרע במלואה ותימחק מהמסחר בבורסת תל אביב. הגורם המלווה הוא הבנק האמריקאי סיטיבנק (Citybank), שלטובתו תשעבד החברה כבטוחות את שני הנכסים ששיעבדה קודם לכן לטובת מחזיקי האג"ח. המימון ניתן בריבית שנתית של 6.25%, פחות ממה שאיה ניו יורק נדרשה לשלם למחזיקי האג"ח – 7.7%. היא אף יכולה להימנע כעת מהמשך העלויות הנדרשות, בשכר ועמלות, מהחזקתה של חברה מדווחת.
בחברת ה־BVI מציינים בסיפוק את הבעת האמון מצידו של Citybank, שמתבטאת בנכונותו להעמיד את המימון בתנאי ריבית משופרים מהנוכחיים, כמו גם את הצלחתה לפרוע את מלוא החוב שלה למחזיקים, ביוזמתה, וללא כל הסדר חוב או ויתור מצד המחזיקים.
כחלק מכך, בריאיון לכלכליסט בחודש שעבר הסביר שריקי את סיום דרכה של איה ניו יורק בתל אביב בעיקר בתזמון הבעייתי שלה. לדבריו, היא ביקשה להמשיך ולגייס בישראל סדרות נוספות, אך "הבנתי שלחברות אמריקאיות אין כאן סיכוי בשנתיים הקרובות לגייס והחלטתי לחתוך. יש כאן סוג של גזענות כלפי חברות BVI". זאת בעקבות חשיפת האירועים בחברות ה־BVI סימד, שבעלי השליטה בה רוקנו את קופתה והובילו לקריסה שלה, וקוהאן, שבה בעל השליטה עשה שימוש ללא אישור בתמורת האג"ח. כמו גם בשל המשבר שאליו נקלעו בחודשים האחרונים חברות BVI נוספות דוגמת GFI ודה־זראסאי.
אולם, גורמים בשוק שעוקבים אחר התנהלות החברה הביעו ספק בדברים וטענו בפני כלכליסט כי למעשה היא רק הקדימה את מחזיקי האג"ח. בעקבות בעיות שהתעוררו בהתנהלות החברה חששו המחזיקים לגורלו של החוב, בסך של 292 מיליון שקל, ודרשו ממנה למעשה להגיע לפירעון מוקדם שלו.
דרכה של איה ניו יורק בשוק ההון המקומי החלה בחודשיה האחרונים של 2025. שריקי, ישראלי שפועל בתחום הנדל"ן בניו יורק, הציג לשוק את חברת הנדל"ן שהקים, בניסיון לגייס עבורה אג"ח בתל אביב. לטובת המהלך הוא הקים חברה בשם דומה באיי הבתולה הבריטיים (BVI) ואליה הוא העביר כמה מהנכסים על מנת להעמיד מהם שיעבודים כבטוחות למחזיקי האג"ח. זאת בהתאם למודל שמתקיים בשוק כבר מאמצע העשור הקודם, ובמסגרתו עשרות יזמים אמריקאים הגיעו לכאן על מנת לגייס חוב בהנפקת אג"ח.
כבר בשלבים מוקדמים השוק התייחס להנפקה בחשדנות. שריקי ביקש במקור לגייס 550 מיליון שקל שנועדו לפרוע הלוואות של כ־450 מיליון שקל ובריבית שהגיעה בחלק מהמקרים לשיעור של 18%, שעל חלקן הוא היה ערב באופן אישי. בנוסף, הוא ביקש לרכוש מתמורת ההנפקה את חלקו של שותף בחלק מהנכסים, ולפרוע חוב אישי שהוא נטל בעצמו לרכישת אחד מהם.
חוסר בהירות לגבי נכסי החברה וחלקה בהם, בהקשר לרכישת חלקו של השותף, וגם לגבי פירעון החוב האישי, הוביל לביקושים נמוכים מצד הגופים המוסדיים שלוו בהצעת ריבית גבוהה, ולכך שבאופן חריג שני גופי החיתום שליוו את ההנפקה ויתרו עליה. שריקי לא ויתר ובתחילת השנה קידם מתווה הנפקה נוסף. בתחילת הדרך עם חברת חיתום שלישית, אך בהמשך בלעדיה, שבמסגרתו ביקש בפעם זו לגייס סכום נמוך יותר, של 415 מיליון שקל, בשתי סדרות נפרדות ובריבית גבוהה יותר. אך גם מהלך זה לא זכה לביקושים ולא התקדם.
בפברואר הציגה החברה, בליווי גוף חיתום נוסף, ווליו בייס חיתום, מתווה הנפקה שלישי, שבו היא צמצמה שוב את היקף החוב לגיוס, ל־275 מיליון שקל, סיפקה הבהרות לגבי חלק השותף ואפשרות פירעון החוב האישי של שריקי והעלתה שוב את הריבית המצופה.
בפעם השלישית המהלך הצליח. החברה גייסה 292 מיליון שקל, מהם 15 מיליון שקל מטעמה של ווליו בייס ו־30 מיליון שקל של שריקי עצמו, תוך שהבטיחה למחזיקי האג"ח ריבית שנתית של 7.7% ושיעבוד ראשון על שני נכסי דיור להשכרה לא מפוקחת שבהם היא מחזיקה במנהטן. אולם, גם אחרי השלמת ההנפקה, קשיי ההתמודדות של איה ניו יורק מול השחקנים בשוק התל־אביבי, וחוסר הביטחון של אלה בנוגע להתנהלותה, נמשכו ואף הגיעו בחודשים האחרונים לנקודת פיצוץ, שעומדת, להערכת גורמים בשוק, ברקע לפירעון האג"ח כעת.
כך, ביולי הגישה ווליו בייס תביעה נגד איה ניו יורק ושריקי, בטענה שלא שילמו לה את עמלות ההנפקה בשווי של מיליוני שקלים, ובכתב התביעה פירטה שורה ארוכה של טענות נגד התנהלות החברה ובעל השליטה. מעבר לכך, בדו"חות הכספיים של החברה לסיכום המחצית הראשונה של השנה התגלה כי היא שיעבדה, בניגוד להתחייבויות שנטלה על עצמה, הכנסות עתידיות מנכסים שלה ששועבדו לטובת מחזיקי האג"ח. בנוסף, על הדו"חות חתום לצידו של שריקי גם סמנכ"ל כספים שהחל לכהן יום לפני פרסומם, לאחר שקודמו עזב את התפקיד יום קודם לכן ומבלי שהחברה דיווחה על אודות הסיבה לכך. ציון דרך שעורר בפני עצמו חששות בשוק מפני טיב הממשל התאגידי בחברה.
המחזיקים, שחששו מאירוע בעייתי מתגלגל נוסף כדוגמת סימד וקוהאן, נקטו בפעולה ומינו את עורכי הדין גיא גיסין ויעל הרשקוביץ ממשרד גיסין ושות' לייצגם מול החברה ולוודא מולה כי היא מטפלת בבעיות שהתגלו וכי החזר החוב שלהם מובטח. והשיח בין הצדדים הוביל למהלך הפירעון המוקדם ולסיום דרכה של החברה, מוקדם מהצפוי, בשוק ההון המקומי.
