אין שינוי: S&P בחנה את דירוג ישראל, והותירה אותו על כנו
הסוכנות השלימה ביום שישי את הסקירה החצי-שנתית של ישראל אך לא פרסמה דו"ח, והדירוג נותר A עם תחזית יציבה. היא הבהירה: גורמי הדירוג המרכזיים לא השתנו
סוכנות דירוג האשראי S&P השלימה אתמול (ו') את הסקירה החצי-שנתית על דירוג האשראי של ישראל, והותירה אותו ללא שינוי ברמה של A, עם תחזית יציבה. הסוכנות לא פרסמה דו"ח, וישראל הופיעה ברשימה הרשמית של S&P תחת הכותרת "סקירה חצי-שנתית, לא פורסם עדכון".
היעדר הדו"ח הוא המסר עצמו. "אם הסקירה שלנו קובעת שגורמי הדירוג המרכזיים לא השתנו, איננו מפרסמים תמיד דו"ח פומבי. וזה היה המקרה עם ישראל", מסרו בדוברות S&P בישראל הבוקר בתשובה לפניית כלכליסט. לפי הנוהל של הסוכנות, סקירה חצי-שנתית יכולה להוביל להעברת הדירוג לוועדת דירוג, ומשם לפעולה בנושא. במקרה של ישראל, הסקירה לא הגיעה לשלב הזה.
לפי רגולציית סוכנויות הדירוג של האיחוד האירופי, S&P מחויבת לבחון דירוגים ריבוניים לפחות פעם בחצי שנה, במועדים שנקבעים מראש בלוח שנתי. שינוי בדירוג או בתחזית מחייב פרסום, ולדברי הסוכנות הודעה כזו יוצאת אחרי 21:00 שעון בריטניה. בעת האשרור, הסוכנות רשאית לבחור אם לפרסם דו"ח או לא. הפעם בחרה באופציה השנייה. באותו מועד פרסמה S&P דוחות מנומקים על פולין, אנדורה, בורקינה פאסו, אוגנדה ומחוז קמפניה באיטליה.
מבחינת ישראל, התוצאה כפולה: אין סימן להחמרה, אך גם אין תזוזה לכיוון שדרוג. S&P העלתה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה בנובמבר 2025, בעקבות הפסקת האש בעזה, ואשררה את הדירוג והתחזית במאי. בשנת 2026 כבר הצביעה הסוכנות על ההוצאה הביטחונית הגבוהה, שצפויה לעלות על 7% מהתוצר ב-2026 ולהישאר גבוהה בטווח הבינוני, כגורם שמכביד על הדירוג.
המשמעות: מבחינת S&P, גורמי הדירוג נותרו כפי שהיו במאי, ובהם ההוצאה הביטחונית הגבוהה. הדירוג של ישראל עדיין נמוך בשתי דרגות מרמת -AA שבה עמד לפני המלחמה: S&P הורידה אותו ל-A+ באפריל 2024, ול-A באוקטובר 2024.
השתיקה של S&P בולטת על רקע הפרסומים של שתי הסוכנויות המרכזיות האחרות. בשבוע שאחרי הבחירות פרסמו גם מודי'ס וגם פיץ' סקירות מיוחדות על השלכות התוצאות, ואף אחת מהן לא נקטה פעולת דירוג. מודי'ס מדרגת את ישראל Baa1 עם תחזית יציבה. לפי הסקירה שלה, הבחירות לא צפויות להשפיע מיד על הדירוג, משום שהמדיניות הכלכלית, הפיסקלית והביטחונית דומה במידה רבה בין המפלגות. הסיכון העיקרי שהיא מזהה הוא מוסדי: אם הקואליציה הבאה תמשיך לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, הסוכנות עלולה להוריד את הערכתה לחוסן המוסדי של ישראל.
פיץ' מדרגת את ישראל A עם תחזית שלילית, והצביעה על סיכון אחר. לפי הסקירה שלה, צפויה תקופה של קואליציות לא יציבות וממשלות מעבר, בדומה לחמש מערכות הבחירות של 2022-2019. פיץ' מעריכה שאישור תקציב 2027 לפני בחירות חדשות אינו סביר, ושתקציב המשכי יגביל את ההוצאה. היא גם הבהירה מראש שאם הגירעון ירד בתרחיש כזה, היא לא תראה בזה קונסולידציה פיסקלית. ירידה כזו תשקף שיתוק פוליטי ולא צעדים בני-קיימא לחיזוק המצב הפיננסי של הממשלה, ורק צעדים כאלה יכולים להוביל להעלאת דירוג.
