חמישה חודשים אחרי ההנפקה: ווליו בייס תובעת את איה ניו יורק על אי תשלום עמלות במיליונים
חברת ה-BVI של אמיר שריקי שהצליחה לגייס חוב בתל אביב רק בניסיון השלישי שלה, והחליפה שלושה חתמים בדרך, הסתכסכה עם חברת החיתום הרביעית, ווליו בייס; האחרונה טוענת שאיה לא שילמה לה את העמלות שמגיעות לה ותובעת ממנה 11 מיליון שקל. איה ניו יורק: "תביעה מופרכת ומשוללת יסוד"
חברת הנדל"ן האמריקאית איה ניו יורק, שבעל השליטה בה הוא הישראלי לשעבר אמיר שריקי, הסתכסכה עם חברת החיתום שהובילה את הנפקתה, ווליו בייס חיתום, שטוענת כי זו לא שילמה לה את תמורת העמלות שהיא חייבת לה. חברת החיתום תובעת מחברת ה-BVI ומשריקי עצמו 11 מיליון שקל, "נוכח התנהלותם המבישה, חסרת תום הלב והפסולה של הנתבעים". מהם 8 מיליון שקל בגין העמלות שלטענתה חייבת לה על ביצוע והשלמת ההנפקה, והיתרה בשל נזקים שנגרמו לה והשבת תועלת כלכלית שהנתבעים הפיקו. איה ניו יורק מצידה דוחה את טענותיה של ווליו בייס וטוענת כי התנהלותה של חברת החיתום עצמה הייתה לא תקינה, כי היא הייתה זכאית לקבל ממנה רק 5.3 מיליון שקל, ושאותם היא בכלל סירבה לקבל. אולם בווליו בייס טוענים שלא כך.
אף שהיא תובעת רק את החברה ואת בעליה, שריקי, ווליו בייס מציבה בכתב התביעה שהוגש מטעמה לבית המשפט המחוזי בתל אביב גם אצבע מאשימה כלפי חברי הדירקטוריון של איה ניו יורק, על כך שהיו מודעים לטענתה להתנהלותו של שריקי כלפיה ופעלו "ברשלנות, בחוסר תום לב ובאדישות כלפי הסיכונים המשמעותיים שנבעו מהתנהלותו", ותוך "הפרת סטנדרט ההתנהלות המינימלי המצופה מהם". היא מזהירה כי התנהלות הדירקטורים מציבה "תמרור אזהרה חמור למחזיקי האג"ח של החברה". הנפקת האג"ח של איה ניו יורק, שאותה ווליו בייס הובילה, הייתה למעשה הניסיון השלישי של שריקי להגיע לשוק ההון הישראלי ולגייס ממנו חוב. בניסיון הראשון, בסוף 2025, הוא ביקש לגייס כ-550 מיליון שקל, אך ההנפקה נתקלה בביקושים נמוכים, בין היתר לאור חוסר בהירות שנגע להצגת נכסי החברה וחלקה בהם, תמורה שאותה שריקי רצה להעביר מכספי ההנפקה לשותף שלו, ורצונו לפרוע בתמורת ההנפקה הלוואה שנטל באופן אישי.
באופן חריג שעורר סימני שאלה, שני החתמים שליוו את ניסיון ההנפקה הזה, אקסטרה מייל חיתום ו-IBI חיתום, סיימו את התקשרותם עם החברה ולא המשיכו עימה בניסיון הנפקה נוסף.
כזה נעשה בתחילת השנה, במתווה שכלל הנפקת שתי סדרות אג"ח שיגייסו במשותף 415 מיליון שקל. בתשקיף שפרסמה ציינה החברה הפעם את ברק לאומי חתמים כגוף החיתום שילווה אותה. אולם זה החליט שלא להמשיך לעבוד עם החברה עוד לפני שיצאה למכרז ההנפקה והניסיון הנוסף לא צלח. מה שהוביל את החברה אל ווליו בייס. זו קידמה מתווה הנפקה שלישי שבו תגייס החברה כבר סכום נמוך בהרבה. בפועל ההנפקה הסתיימה בפברואר בגיוס של 289 מיליון שקל, שמהם השתתפו ווליו בייס בעצמה ב-15 מיליון שקל ושריקי ב-30 מיליון שקל.
לטענת חברת החיתום, היא התמודדה עם תנאי פתיחה קשים במיוחד, בין היתר בשל החשדנות שנוצרה בשוק כלפי החברה וכן בשל "הסתרה מכוונת מצד הנתבעים של מידע מהותי והבטחות שהתגלו כהבטחות שווא". לטענתה, התחייבויות מצידו של שריקי להביא לביקושים בהנפקה מצד משקיעים בארה"ב וגופים מוסדיים התגלו כ"לא דובים ולא יער" וכ"מצג בעלמא", וכי גופים מוסדיים "הסתייגו מדרך הילוכו של שריקי, שקידם מולם במקביל ניסיונות גיוס חליפיים עם חתם אחר ומאחורי גבה של ווליו בייס". באיה ניו יורק טוענים, מנגד, כי ווליו בייס אינה זכאית למלוא העמלה שהיא טוענת לה משום שההנפקה לא הייתה מגיע לקו הגמר בלי הכספים ששריקי השקיע מכיסו.
אחת מנקודות המחלוקת בין הצדדים נוגעת להיקפה של עמלת הצלחה שווליו בייס טוענת שמגיעה לה, אך איה ניו יורק טוענת כי היא נתונה לשיקול דעתה, כאשר בכתב התביעה מסבירה חברת החיתום כי ניתנה לה התחייבות, שהתבררה בהמשך ככוזבת, מצידו של שריקי להעברתה. בסופו של דבר, ווליו בייס טוענת כי איה ניו יורק ושריקי "פצחו בסחבת ובמסע התחמקויות מתיש ובלתי נגמר שכל תכליתו היא להימנע מביצוע התשלום".
גיוסי חוב של חברות BVI הם אפיק הכנסה נאה עבור חברות החיתום. בהנפקות של סימד הולדינגס וקוהאן פרופרטיז – שתי חברות נדל"ן שהסתבכו והתגלו בהן אי סדרים לאחר ההנפקה - גרפו החתמים שהובילו אותן, אינפין קפיטל במקרה של סימד ו-IBI חיתום במקרה של קוהאן, עמלות של 20 מיליון שקל עבור הנפקה של 610 מיליון במקרה הראשון ושל 12 מיליון שקל בהנפקה של 412 מיליון שקל במקרה השני.
עורך הדין מיכאל וקנין ממשרד MOi, המייצג את AYA New York, מסר בתגובה כי "מצער כי חברת חיתום בוחרת לפעול כפי שפעלה נגד חברה שעד לא מכבר הייתה לקוחה שלה, תוך הפעלת מסכת מתמשכת של לחצים פסולים, אגב ניסיון פגיעה בשמה הטוב בקרב משקיעים. מדובר במהלך חריג באופן קיצוני ובלתי מתקבל על הדעת, אשר ראוי כי ישמש כתמרור אזהרה. חלק מהותי מהתביעה נוגע לדרישה חסרת תקדים לתשלום עמלה בגין סכומים שהושקעו על ידי בעל השליטה במסגרת ההנפקה, וכן לדרישות לתשלומי עמלות שמעולם לא עוגנו בהסכם שנכרת בין הצדדים. ניסיונה של ווליו בייס לשנות את ההסכמות בזמן אמת, דווקא ערב ההנפקה ובשלביה הקריטיים ביותר, ולדרוש תשלומים נוספים מעבר למגיע לה על פי ההסכם, ממחיש היטב לא רק את חולשת התביעה אלא גם את חוסר תום הלב ואת התנהלותה הפסולה של ווליו בייס. AYA תמשיך לפעול בשקיפות ובהגינות, כפי שפעלה מאז ומתמיד, תוך התמקדות בפיתוח עסקיה וביצירת ערך למשקיעיה. אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שיוצגו בפני בית המשפט מלוא העובדות והראיות, תידחה התביעה על כלל טענותיה המופרכות, שהרי מדובר בתביעה משוללת יסוד שהגשתה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט".
עורכי הדין ד״ר חיים מכלוף וניר דאש ממשרד הרצוג פוקס נאמן, המייצגים את ווליו בייס, מסרו: "מדובר באחד מהמקרים החמורים של התנהלות לקויה מבחינה תאגידית ועסקית שנתקלנו בה. העובדות מדברות בעד עצמן - בחלוף קרוב לחצי שנה מההנפקה טרם שולם ולו שקל אחד בעבור העמלה לה זכאית ווליו בייס. זאת, למרות שבתשקיף ההנפקה איה עצמה הכירה בזכאותה של ווליו בייס לשיעורי עמלה המסתכמים בסך של כ-7.4 מיליון שקל (כנגזרת מהיקף ההנפקה בפועל). טיעונים כוזבים בדבר "מוכנות" לשלם סכום כזה או אחר אינם אלא הטעיה בדיווח, שכן המציאות היא שעד היום לא העבירה החברה שקל אחד. לאורך כל התקופה מאז ההנפקה, פעלה ווליו בייס שוב ושוב בניסיון להסדיר את התשלום, אך נתקלה פעם אחר פעם בסחבת, בדחיות ובהתחמקויות. בניגוד לדיווח המטעה של חברת איה - ווליו בייס לא רק שלא סירבה לקבל את הסכום של 5.3 מיליון שקל שחברת איה מודה בו היום, אלא אף העבירה לחברת איה (שוב) את פרטי חשבון הבנק שלה לצורך תשלום, וזו הבטיחה כי תבצע את התשלום בהקדם. כאמור, עד כה לא שולם שקל אחד".
