ניתוח
האם ישראל בדרך להיפרד מהרכב הסיני? סימני השאלה הביטחוניים משנים את השוק
ההחלטה של אלביט להוציא בהדרגה רכבים סיניים מצי הליסינג שלה מצטרפת למהלכים דומים בצה"ל, ברפאל, במשטרה ובגופים ממשלתיים נוספים. בעוד ששיקולי ביטחון וסייבר דוחפים להתרחקות מיצרנים מסין, השוק הישראלי כבר נשען במידה רבה על רכבים סיניים – במיוחד בתחום החשמלי והפלאג־אין. כעת עולה השאלה האם מדובר במגמה נקודתית במערכת הביטחון או בתחילתו של שינוי רחב שישפיע גם על המגזר העסקי ועל מאות אלפי נהגים בישראל
לפני כשבוע התרחש אירוע בעל חשיבות גבוהה מבחינת יצרני הרכב הסיני: אלביט הודיעה לעובדים כי מכוניות הליסינג שברשותם שחלק מהן הן מכוניות סיניות, לדוגמה מתוצרת ג'ילי, יצאו ממחזור הרכבים של החברה. הוצאת המכוניות של יצרני הרכב הסינים אינה מיידית. למעשה מדובר בתהליך ממושך שצפוי להימשך הרבה לתוך השנה הבאה, במסגרתו החברה פשוט תסיים את חוזי הליסינג של הרכבים – ולא תיקח במקומם מכוניות סיניות. צי הרכב של אלביט מונה כ-4,400 מכוניות, מספר גדול במונחים של ציי רכב – וכעת העובדים יקבלו סקודה, טויוטה (שמאוד נפוצה בצי של אלביט) ויונדאי. המהלך של אלביט אינו מפתיע: במהלך החודשים האחרונים פורסם ב"כלכליסט" כי שורה של גופים ביטחוניים הודיעו על כללי משחק חדשים בכל הנוגע לרכב סיני: בהתחלה היו אלה בסיסי מודיעין בהם נאסרה כניסה של רכבים מתוצרת סין. לאחר מכן היו אלה כל הבסיסים, ובסופו של דבר צה"ל גם אסף את הרכבים האלה מאנשי קבע. צה"ל ואלביט לא לבד: רפאל הצטיידה בעבר ברכבים מתוצרת צ'רי שבינתיים "טפטפו" החוצה מרפאל והוחלפו ברכבים שאינם סיניים. צה"ל, אלביט ורפאל אינם היחידים שהצטיידו ברכבים סיניים: קצינים במשטרת ישראל נוסעים במכוניות מתוצרת BYD, חברה שהפנטגון האמריקאי הכריז בשבוע שעבר שיש לה קשרים צבאיים בסין. בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי במשטרה הוחלט לומר שלום לרכבים סיניים.
מקורות, חברת המים של ישראל מחזיקה בצי תפעולי הכולל טנדרים ומשאיות, אך לצידם יש גם מכוניות BYD וצ'רי. מקורות מסרה ל"כלכליסט" כי "נושא הרכב הסיני בבחינה".
ויש עוד גופים: בחברת החשמל הוצעו לעובדים במכרז הליסינג האחרון מכוניות MG וגם BYD. העובדים שבחרו רכב חשמלי קיבלו גם רכב מדרגת שווי שימוש גבוהה יותר כדי לעודד את המעבר ולפי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עיקר ההצטיידות ברכבים בקרב עובדי חברת החשמל היא ברכבים סיניים. במקביל, עובדים של חברת חשמל שלא רצו רכב חשמלי יכולים למשל לבחור בצ'רי טיגו 8. גם בחברת החשמל מסרו לכלכליסט שהנושא בבדיקה. כלומר יתכן שציי רכב גדולים במדינת ישראל, שהיקף ההצטיידות שלהם עומד על אלפי מכוניות - יגידו לסינים שלום.
חשוב להבין: למי שרוצה לרכוש או לקחת בליסינג מכונית חשמלית או מכונית בעלת הנעת פלאג אין הייבריד, אין בשוק יותר מדי אופציות. כפי שפורסם לאחרונה ב"כלכליסט" כיום עיקר הדגמים שמציעים בציי הרכב, כלומר בליסינג, הם סיניים. עיקר הדגמים החשמליים שמוצעים ללקוחות הליסינג הם סיניים. עיקר דגמי הפלאג אין הייבריד- שבתורם גוזרים הטבה בשווי השימוש החודשי- הם סיניים. עיקר רכבי הכביש שטח הגדולים שיש להם שישה מקומות ישיבה- הם סיניים. עובדתית, נתונים פנימיים של משרד התחבורה שהגיעו לידי "כלכליסט" מציגים תמונה ברורה של הטיה לרישומי רכב בחודש שעבר על שם ציי רכב בקרב צ'רי, ג'אקו ולמעשה אצל רוב יצרני הרכב הסינים. כלומר צי רכב גדול- במקרה זה צי של המדינה - נשאר עם מעט מאוד אפשרויות לרכב חשמלי או פלאג אין. ועם זאת: הנושא של רכב סיני בשירות המדינה הפך להיות תפוח אדמה לוהט.
מרכב רצוי לסיכון ביטחוני
לפני הכול יש לציין: לפני שנתיים בלבד גופים ביטחוניים ורגולטוריים כלל לא ראו ברכב סיני איום. במרץ 2024, לאחר שנשיא ארה"ב הקודם הגדיר את יצרני הרכב הסינים כאיום ביטחוני פנה "כלכליסט" אל משרד האוצר, אל מערך הסייבר הלאומי וגם אל משרד התחבורה, בין היתר כיוון שמדינת ישראל נערכה אז להכניס רכבים חשמליים סיניים לצי הרכב הממשלתי – במכרז שמאז בוטל. תגובותיהם של גורמים אלה הבהירו שהם ממליצים לנקוט משנה זהירות, אבל אין להם בעיות עם רכבים סיניים.
מה קרה מאז? כאן קיימות מספר תאוריות. ראשית, העובדה שמדיניות "יהיה בסדר" שגרמה לצה"ל ורפאל להצטייד במכוניות צ'רי ולאלביט להצטייד במכוניות ג'ילי ככל הנראה נדרשה לעמוד במבחן המציאות. עובדתית, הראשונים שנדרשו לא להגיע לבסיס ברכב סיני היו משרתים ביחידות מודיעין וסייבר בצריפין. ושנית, כפי שפורסם ב"כלכליסט" - הממשל האמריקאי בהחלט יכול לדרוש צמצום של התקשרויות בהן מעורבים יצרני רכב סינים בכל הקשור לציי רכב שיש להם זיקה ביטחונית. כיום לארה"ב יש אינטרסים נרחבים בישראל וניתן להבין למשל מדוע בכירים אמריקאים לא ירצו שמכוניות מתוצרת BYD שהממשל האמריקאי הודיע שהיא "פרסונה נון גראטה" שמוצמדות לקצינים במשטרת ישראל יתקרבו למשל למטוסים אמריקאים שחונים בנתב"ג.
כאן נשאלת שאלה פשוטה: מהו היקף ההשפעה של ה"חרם" ההולך ומתגבש על יצרני הרכב הסינים? התשובה נחלקת לשני רבדים: עסקי, כלומר ציים, יבואני רכב ועוד– ואזרחי, כלומר ברמת האזרח הפשוט. במישור העסקי ההשפעה ברורה: צי הרכב של מדינת ישראל מונה עשרות אלפי מכוניות. לדברי גורמים בענף הרכב, הודעתה של אלביט, ממחזיקות ציי הרכב הגדולים בישראל על כוונתה להוציא את הרכב הסיני "הכתה גלים" בקרב חברות אחרות שיש להן פעילות ביטחונית, אבל לא הביאה לצעדים אופרטיביים. אבל עובדתית, צי הרכב הממשלתי לעת עתה חסום בפני הסינים.
כשיותר מ־40% מהשוק מגיע מסין
בכל הנוגע לצי הרכב שאינו ממשלתי, כלומר חברות הייטק, נותני שירותים וכו- גורמים בענף הליסינג מדגישים שמבחינתם "עסקים כרגיל". אבל מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מן הזיקה שקיימת בישראל בין השוק הביטחוני ובין חיי היום יום. נתונים רשמיים של צה"ל שפורסמו במסגרת יום ההוקרה למשרתות ומשרתי המילואים חשפו כי בתל אביב יש 42 אלף משרתי מילואים. בירושלים רשומים כ-23 אלף משרתי מילואים. אם נבחן את מספר המכוניות החשמליות בערים האלה - שסביר להניח שכ 80 % ומעלה מהן הן סיניות, נגלה שבתל אביב יש נכון לשבוע שעבר כ 27 אלף מכוניות חשמליות בבעלות פרטית פלוס עוד כששת אלפים בליסינג. כלומר אפשר לשער שבתל אביב לבדה יש מעל חמשת אלפים בעלי מכוניות חשמליות סיניות. בירושלים יש 12.5 אלף מכוניות חשמליות פרטיות ועוד כמה מאות מכוניות ליסינג. כלומר, גם בירושלים יש אלפי משרתי מילואים. וכעת הם יידרשו להגיע לבסיסיהם ברכבים שאינם מורשים להיכנס, משמע הם חשופים לגניבות ופריצות. לנוכח העובדה שיצרני הרכב הסינים מחזיקים מעל 40% מהשוק, כמה ישראלים לא יכולים כבר היום להיכנס לבסיס? כנראה שהרבה. בנוסף, ישראלים רבים - גם כאלה שבמגזר ההייטק - מעניקים שירותים לגופים ביטחוניים. מה תעשה חברת הייטק ישראלית שמעניקה שירותי מחשוב לצה"ל שעובדיה לא יכולים להיכנס לבסיסים? גורמים במגזר ההייטק מסרו לכלכליסט כי בדומה למשרד הביטחון, שעד לפני שנתיים בכלל לא הביע דאגה מרכבים סיניים וכעת אינו מעוניין ברכבים אלה - כך גם בחברות ההייטק שלפני שנתיים בלבד לא היססו למסור לעובדים חשמליות סיניות - נושבות כעת רוחות שונות. "אין מה לעשות, בישראל הצבא קשור למדינה. ההייטק קשור לצבא. אם בצבא שמו דגש על רכב סיני אז יש סיבה".
העובדה שגופים ממשלתיים גדולים, למשל מקורות, מבצעים בדיקה של נושא ההצטיידות ברכב סיני, שמשטרת ישראל הודיעה כי לא תצטייד ברכב סיני ושאלביט הודיעה שתוציא את הרכב הסיני - היא עניין שאין להקל בחומרתו. וסביר להניח שיהיו גופים נוספים. כאן נשאלת השאלה: כיצד מצב שבו הסקטור הביטחוני והפרטי מכריזים על רכבים סיניים כ"לא רצויים" מתרחש מלכתחילה? אחרי הכול, הטכנולוגיה הסינית , זו שמבוססת על מצלמות, עדכונים מהאוויר וניהול אנרגיה, אינה שונה מהטכנולוגיה הקוריאנית – ובפועל ההחלטה להפלות את הסינים היא החלטה של הגופים המחזיקים בציים. עקרונית – הרגולטור, כלומר המאסדר, עוסק בנושא שנים: כפי שפורסם ב"כלכליסט", משרד התחבורה עוסק כמה שנים בנושא הסייבר לרכב. כל רכב. בין אם הוא צ'רי ובין אם הוא מרצדס. ואולם לעת עתה הנושא תקוע. עקרונית הצעת חוק בנושא פורסמה בשנה שעברה, אבל מאז הנושא לא הוסדר- מה שדרש בסופו של דבר "תגובה מהשטח" שייתכן שמפלה את יצרני הרכב הסיניים שלא לצורך. ממשרד התחבורה נמסר אז בנושא: "הצעת החוק להסמכת המנהל בעניינים הקשורים לסייבר פורסמה בהצעות חוק ממשלה בדצמבר 2025 והוגשה למזכירות הכנסת לצורך אישורה בקריאה ראשונה והמשך הליך החקיקה, אשר טרם התקדם בפועל בכנסת. במקביל, משרד התחבורה כבר פועל לגיבוש מעטפת הנחיות מקצועיות לגורמים המקצועיים במשק, תוך בחינת המשמעויות הנגזרות מכך על המשק וציבור בעלי הרכבים, במטרה לייצר את המנגנונים המתאימים ולשפר את רמת ההגנה בפני מתקפות סייבר בשוק הרכב בישראל. לכשיושלמו התהליכים, המשרד יפיץ את ההנחיות בדרכים שתיקבענה".
