מנסטלה ועד מטרו: בחסות פרצה משפטית - הקרמלין מאיץ החרמת נכסים מערביים
רשת המרכולים הגרמנית מטרו היא האחרונה בשורה של חברות מערביות שנכסיהן ברוסיה עברו בחודש שעבר לניהול גורמים המקורבים לקרמלין. הצעד הבא: העברת הנכסים לידי משקיעים מקומיים. אנליסט: "הרוסים מגבירים לחץ על גרמניה במסגרת המלחמה ההיברידית"
ענקית הקמעונאות הגרמנית מטרו הצטרפה בשבוע שעבר לרשימה גדלה והולכת של חברות מערביות, שהקרמלין מחרים את נכסיהן ברוסיה לפי הוראת צו מ־2023. העילה הבלתי רשמית: תמיכת מדינות האם באוקראינה. קדמו למטרו נכסים של ענקית המזון הגלובלית נסטלה, רשתות הקמעונאות הצרפתיות אושאן ולמאנה פרו, ומפעל מארזים לתעשיית המזון והבריאות של החברה האמריקאית Aptar.
מעמד "הניהול הזמני" המנוסח בצו הוא למעשה פרצה משפטית שבמסגרתה הקרמלין ממנה מנהלים זמניים. אלה מעבירים בדרך כלל את החברות לידי משקיעים מקומיים המקורבים לקרמלין או מאפשרים מכירה מהירה שלהן בהנחות מפליגות. החרמת נכסי מטרו מגיעה ברקע מתיחות גדלה והולכת בין גרמניה לרוסיה סביב המלחמה המתמשכת באוקראינה. הצו שעליו חתם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להעברת פעילות החברה באופן זמני לפיקוח רוסי לא מציין עילה למהלך. בה בעת, מדובר בצו מ־2023 המאפשר לקרמלין לפעול נגד עסקים הקשורים ל"מדינות לא ידידותיות".
מהלכים דומים המוגדרים כניהול זמני הביאו עוד ביולי 2023 להשתלטות בעלים מקומיים על עסקים של ענקית מוצרי החלב הצרפתית דנונה ומבשלת הבירה הדנית קרלסברג. כך, ב־2024 הושלמה מכירת פעילות דנונה ברוסיה ליצרנית מוצרי החלב המקומית Vamin. לפי דיווח של דנונה באותה עת, היא רשמה הפסד כולל של כ־1.2 מיליארד יורו בעקבות אובדן השליטה בנכסים הרוסיים והיציאה מפעילות במדינה. במקרה של קרלסברג, רוסיה השתלטה על בלטיקה, מבשלת הבירה הגדולה במדינה שהיתה בשליטת החברה הדנית, ובשלהי 2024 הועברו מניות קרלסברג בבלטיקה לשני מנהלים מקומיים.
אחרי הפלישה, כמה וכמה עסקים מערביים חדלו לפעול ברוסיה. מאז, הקרמלין מקשה על פעילות עסקים זרים ודורש כי יורידו מחירים וישלמו מסי יציאה מהמדינה. בעוד חברות מסוימות צמצמו פעילות, חלקן המשיכו לפעול כרגיל.
ההשתלטות על Aptar הגיעה ימים ספורים לאחר שהקרמלין החרים את נכסי נסטלה, אושאן ולמאנה פרו, לשעבר זרוע רוסית של הקמעונאית הצרפתית Leroy Merlin.
לפי דיווחים, הנכסים יעברו לידי חברה קטנה עם מבנה בעלות לא שקוף בשם L.E.V Management, שבה פועל ככל הנראה גורם בכיר במשרד הפנים הרוסי.
מדינות מערביות השיתו סנקציות נרחבות נגד רוסיה בגלל המלחמה המתמשכת באוקראינה. לאחר ששוויץ אימצה גם היא את הסנקציות של האיחוד האירופי, רוסיה הודיעה כי מבחינתה כבר לא מדובר במדינה ניטרלית ויצאה נגד הסיוע ההומניטרי שהיא מגישה לאוקראינה.
אף כי מטרו הגרמנית תמשיך באופן רשמי להחזיק בבעלות על החברה־הבת הרוסית, היא תאבד את המעמד הניהולי. מטרו נכנסה לשוק הרוסי ב־2001 ומפעילה 91 חנויות סיטונאיות המעסיקות כ־9,000 עובדים. אף על פי שצמצמה את פעילותה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, רוסיה היא עדיין שוק משמעותי עבורה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הפיסקאלית 2026-2025, מכירות מטרו ברוסיה טיפסו ב־10.3% ל־2.14 מיליארד יורו, המייצגים כ־8.7% מכלל מכירות החברה באותה תקופה.
2 צפייה בגלריה
סניף של רשת אושאן הצרפתית במוסקבה. הנכסים יעברו לחברה מקומית
(צילום: HECTOR RETAMAL/AFP)
המהלך מגיע, כאמור, ברקע התעצמות הקרע הדיפלומטי בין ברלין למוסקבה. ב־1 בספטמבר הודיעה גרמניה כי היא מייחסת לרוסיה את ניסיון הפיגוע באמצעות רחפן בנמל התעופה לייפציג־האלה, שאירע ב־4 באוגוסט. בתגובה, גרמניה סגרה את הקונסוליה הרוסית בבון ואת המרכז לתרבות רוסיה בברלין. כמהלך נגד, רוסיה סגרה את הקונסוליה הגרמנית בסנט פטרבורג, בעודה מכחישה את ההאשמות על התקיפה בשדה התעופה.
"הרוסים מגבירים לחץ על גרמניה במסגרת מלחמתם ההיברידית", ציין סטפאן מייזר, מומחה לרוסיה במועצה הגרמנית ליחסי חוץ, בשיחה עם אתר יורוניוז. לדבריו, רוסיה מחשיבה את גרמניה לשחקנית מפתח, משום שהיא התומכת החשובה ביותר של אוקראינה. "רוסיה מבהירה שהגרמנים עלולים לאבד עוד חברות ונכסים ברוסיה, כדי להגביר את הלחץ על ממשלת גרמניה מצד הקהילה העסקית הגרמנית", סיכם.
