זיהמתם? צולמתם. מצלמות האכיפה עולות שלב
טיוטת תקנות התעבורה החדשה מציבה את התשתית להפעלת מצלמות LPR שיזהו רכבים מזהמים. אלה ייאסרו להיכנס למרכזי ערים, והרשויות המקומיות יקבלו גמישות רחבה לקבוע אילו רכבים ייאסרו - ממשאיות ישנות ועד לכלי רכב שיוצרו לפני תקן יורו 3
לתשומת לב בעלי המכוניות המזהמות: במשרד התחבורה החלו להיערך לשלב הבא של אכיפה באמצעות מצלמות, במסגרתה צילום וזיהוי נהגים שמכוניתם מזהמת - זאת כהיערכות לקראת הטמעת "אזורי אוויר נקי" במרכזי הערים, כך עולה מתוכן טיוטה של תקנות התעבורה שפורסמה בסוף השבוע האחרון.
הטיוטה אמנם עוסקת בתקני הפעלה למצלמות אכיפה בערים, אך בפועל מדובר בטיוטה שהיא הבסיס להפעלת מצלמות אכיפה עירוניות שיוכלו לאתר רכבים מזהמים שיכנסו בעתיד ל"אזורים נקיים" בערי ישראל, כפי שקיים כיום לדוגמה בלונדון פריז וניו יורק.
חוקית, סעיף 77 לפקודת התעבורה מסמיך כל רשות מקומית בישראל או איגוד ערים להכין תוכניות רב-שנתיות לניהול והסדרה של התחבורה בתחומן, וכן לחוקק חוקי עזר בדבר הסדרת התנועה והאמצעים שיינקטו לעניין זה, הכל לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה בתחום הרשויות המקומיות. בהתאם, רשאיות הרשויות לקבוע אזורים מסוימים כ"אזורים מופחתי פליטות" ולקבוע בחוק עזר הגבלה או איסור על כניסת רכבים שתנועתם הוגבלה לאזורים אלו.
אילו רכבים לא יוכלו להיכנס לאזורים מופחתי הפליטות? כיום יש בישראל שתי ערים שאוסרות על כניסה של רכבים מזהמים מסוגים מאוד מסוימים לשטחן: חיפה וירושלים - אלה אוסרות על כניסת רכבי דיזל ישנים שלא מותקן בהם מסנן מיוחד לסינון חלקיקים. במקרה של תל אביב, העיר הכריזה על תוכנית להפחתת זיהום אוויר עוד בשנת 2020 באמצעות יצירת אזורים מופחתי פליטות - אך בפועל התכנית לא יצאה לדרך.
אילו רכבים לא יכולים או לא יוכלו בעתיד להיכנס לאזורים מופחתי הפליטות? בפועל, תוכניות כאלה מאפשרות לעיריות גמישות גבוהה מאוד בבחירת הרכבים המזהמים שלא יוכלו להיכנס לאזורים מסוימים. כיום קיים איסור על כניסת משאיות ישנות ומזהמות בחיפה ובירושלים, אבל עיריות יכולות גם לקבוע כי רכבים לא יוכלו להיכנס לשטחן על סמך שורה ארוכה של פרמטרים. לדוגמה: כיום רכבים שמשווקים בישראל מדורגים לפי תקן זיהום שנקרא "יורו" - תקן זיהום שהולך ומחמיר מדי כמה שנים. עירייה יכולה לקבוע כי רכבים שיוצרו לפני כניסת תקן יורו 3 (שנכנס לתוקף בשנת 2000) לא יוכלו עוד להיכנס לעיר. הרכבים יוכלו כמובן פיזית להיכנס אך בעליהם יצטרכו לקחת בחשבון שברגע שהרכב יזוהה באזור האוויר הנקי על ידי מצלמות ה-LPR - בעליו ייקנס (בסכום שאינו ידוע).
לסירוגין, העירייה תוכל גם לקבוע כי רק רכבים היברידים או חשמליים יוכלו להיכנס לאזורים מסוימים בעיר. דוחות עיריית תל אביב מנתחים את היקפי כניסת הרכבים המזהמים לעיר - אך אלה תקפים רק עד 2023. לפי הדוח האחרון שפרסמה העירייה, שעוקבת אחר מספר הרכבים המזהמים שרשומים על שם תושבי העיר, נכון לשנת 2023 החזיקו תושבי העיר ב-251,302 כלי רכב- 531 מהם מוגדרים על ידי העירייה מזהמים (לפי מדד הזיהום של משרד התחבורה). מתוכם 66,156 רכבים מוגדרים כ"רכב רגיל", 150,189 מוגדרים כ"רכב מופחת זיהום" (כלומר היברידי) ו-7,109 מוגדרים כ"רכב נקי" (כלומר חשמלי). 29,579 רכבים נוספים מוגדרים כ"לא ידוע".
כך, במשרד התחבורה החלו בתחילת השנה במהלכים שמטרתם "להכשיר" את מצלמות ה-LPR כך שיוכלו גם לאכוף נתונים אודות רכבים מזהמים. כעת מהלך זה מגיע לשלבים אופרטיביים, כלומר הוא פורסם כחלק מטיוטה לתקנות התעבורה, התקנות המסדירות את כל הקשור בתנועת רכבים בישראל - והמשמעות היא שבשנה הבאה הוא ככל הנראה ייכנס לתוקף.
התיקון מתייחס כאמור למצלמות LPR (Lisence Plate Recognition ) שמסוגלות לזהות באופן אוטומטי מספר רישוי של רכב ולהוציא תוך שבריר שנייה את כל המידע אודותיו ואודות בעליו. כיום מצלמות LPR כבר משמשות לאכיפת נסיעת רכבים פרטיים בנתיבי תחבורה ציבורית אך במתווה החדש אלו ישמשו "לשם תיעוד כניסת רכב שתנועתו הוגבלה לאזור מופחת פליטות, על מאפייניה היחודיים.
לפי נוסח תקנות התעבורה: "יתר על כן, משמדובר בצילום בהיקף נרחב יותר מהצילום הקיים בנתיבי התחבורה הציבורית, הכולל את כלל הרכבים הנכנסים לאזורים אלו, רובם המכריע רכבים פרטיים שתנועתם לא הוגבלה, הוספו הוראות מהותיות נוספות, בין היתר לעניין אופן הצלבת המידע ומחיקת המידע העודף; חסיון מאגר הצילומים; חיוב האחראי בדיווח שנתי על עמידה בהוראות התקנות; הגבלת מספר מורשי הגישה לכמות המזערית הנדרשת לשם הפעלת המצלמות. כל זאת, לשם צמצום הפגיעה בפרטיותם של הנוסעים ברכב המצולם ועוברי דרך אחרים, בהתאם לתכלית המבוקשת ולהיקף המזערי הנדרש". התיקון אינו מתקיים בריק - הוא יכנס לתוקף במקביל לתיקון נוסף לפקודת התעבורה שבמסגרתו "יתווסף איסור כניסת רכב שתנועתו הוגבלה לאזור מופחת פליטות לעבירות התעבורה הניתנות לאכיפה מכוח סעיף 27א1 לפקודה". כלומר, יקבעו אזורים מסוימים שבהם יאסר על רכבים מסוימים להיכנס.
לפי התקנות החדשות, המצלמות שיאכפו כניסה של רכב מזהם יוצבו בסמוך לנתיבי נסיעה באזור מסוים שלגביו יקבעו בחוק עזר איסורים או מגבלות על תנועת רכב מנועי או סוגים של כלי רכב מנועיים בהתאם לתכנית מאושרת שמשמעותה בהתאם לסעיף 77 א- כלומר, לתוכנית עירונית שמטרתה היא לצמצם זיהום אוויר.
המצלמות יסומנו בשילוט ברור והרשויות יסמנו באתרי האינטרנט שלהן בבירור את האזורים מופחתי הפליטות ותציין את העובדה כי אזורים אלה עשויים להיות מצולמים לשם תיעוד ביצוע העבירה ואת האופן בו ניתן לקבל מענה לנוגע לשימוש במצלמות". עוד מצוין כי רשות אוכפת עשויה להיות רשאית להפעיל את המצלמות רק בשעות מסוימות שבהן היא תקבע שבהן רכבים מזהמים לא יכנסו לערים. כיצד ומתי תוכנית זו תצא לפועל? כאן מדובר בנעלם: עיריות בישראל עדיין לא קבעו איך, כמה ומתי רכבים מזהמים לא יורשו להיכנס לאזורים מופחתי הזיהום- ובאילו רכבים יהיה מדובר. אבל התשתית לאכיפה שתאפשר את הצבת המצלמות- מונחת כבר כעת.
