סחרור הדולר
"ברגע שחברות הייטק יעזבו את ישראל – הן לא ישובו"
יו"ר איגוד ההייטק אלון בן צור אומר כי צניחת הדולר משתקת את החברות ומוחקת את רווחיותן, והאוצר והנגיד מתעלמים מכך: "הנגיד פועל כאילו הוא חי בארץ אחרת"
ירידת שער הדולר לכיוון 2.90 שקלים פוגשת את תעשיית ההייטק הישראלית, מוטת היצוא, כשהיא כבר נמצאת תחת לחץ כבד, בצל המצב הביטחוני בישראל ויוקר המחיה - שמאיימים להפוך את שורת הקשיים המצטברים למשבר בלתי הפיך. "בשער כזה המשמעות היא שיתוק של התעשייה הישראלית ובוודאי של החברות היצואניות", אומר בראיון לכלכליסט יו"ר איגוד חברות ההייטק בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל בינת תקשורת מחשבים אלון בן צור, שמתאר פגיעה מתמשכת ברווחיות, האצה של העברת פעילות לחו"ל, והתעלמות מסוכנת מצד האוצר ובנק ישראל.
לכל הכתבות בפרויקט "סחרור הדולר" לחצו כאן
"מדובר בחברות שמוכרות בחו"ל והכנסותיהן בדולרים. הן חיות בסביבה תחרותית עם שיעור רווחיות סביב 10%־15% נטו – וברגע שהדולר צונח ב־20%, הן מוחקות באופן ישיר 20% מהרווחיות שלהן, כל הרווח נמחק, ויש לך פחות כסף לשלם שכר דירה ומשכורות ולהשקיע בפיתוח, ובמקרים רבים זה מכניס חברות לגירעון. זה אירוע שיכול לשתק חברות רבות. אף אחד הרי לא עובד בהתנדבות, וברגע שחברות מאבדות את היכולת לקיים מערכת עבודה, ייצור וייצוא ויש להן אלטרנטיבה זולה יותר בחו"ל – עובד ייצור פשוט בתעשיית ההייטק עולה בארה"ב שליש מבישראל – הן פשוט יעברו לשם".
החשש המרכזי, לדבריו, הוא שהמעבר לחו"ל לא יהיה זמני. "חברות לא מקבלות החלטות ברגע, אבל מרגע שהן יקבלו אותן, זה עלול להיות בלתי הפיך. המעבר לייצור או לפעילות בסביבה אחרת הוא תהליך יקר, וברגע שהחברות יעזבו, הן לא ישובו. לכן אנחנו צועקים".
באיגוד בראשו עומד בן צור חברות כ־400 חברות הייטק – מסטארט־אפים קטנים ועד חברות טכנולוגיה ישראליות בינלאומיות – והוא מדבר גם בשם מאות חברות נוספות בענף. סקר שביצע אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים מצייר תמונת מצב עגומה: צניחת שער הדולר מהווה איום רחב על התעשייה הישראלית, וההשפעה הקיצונית ביותר היא על תעשיית ההייטק. 97% מחברות ההייטק דיווחו על צפי של ירידה ברווחיות שלהן (לעומת 79% בקרב כלל התעשיינים); 62% מחברות ההייטק דיווחו שהן שוקלות לצמצם פעילות בישראל (באופן מלא או חלקי); 55% דיווחו שהן מתכוונות להעביר חלק מפעילותן לחו"ל, ו־54% אמרו שכנראה ייאלצו לפטר עובדים.
הבעיות לא התחילו בדולר
"שער הדולר חובט בתעשייה הישראלית, והיצואנים הישראלים הם הסובלים הגדולים, אבל הבעיות של ההייטק הישראלי התחילו עוד הרבה לפני", מזכיר בן צור את ההתמודדות הקשה בשנים האחרונות עם לחצים להעברת פעילות לחו"ל, יציאת עובדים מישראל, עלויות שכר גבוהות, יוקר מחיה וכמובן השפעות המלחמה המתמשכת. אחד התהליכים המדאיגים ביותר בעיניו הוא "היפוך שרוול" – מעבר של מרכז הכובד של חברות מישראל לארה"ב. גם כאשר חלק מהפעילות נשאר בארץ, הרישום, הניהול או חלק מהפיתוח עוברים החוצה. "התהליך הזה מזיק מאוד. הוא מוריד את מספר החברות הרשומות בישראל, את המסים שישולמו בארץ, וגם את מספר העובדים שנשארים כאן. כל עובד כזה שיוצא מישראל – המשקל הסגולי שלו בכלכלה הישראלית יורד, והנזק לתוצר המקומי גדול".
אל המציאות הזו מצטרפת ירידת שער הדולר, שלפי בן צור, "לא יורד רק בשל כוחות כלכליים טבעיים, אלא בשל התנהלות הגופים המוסדיים שמעבירים את הנכסים שלהם מדולר לשקל ולכן נוצרים ביקושים גדולים לשקל שמעלים את ערכו ומורידים את ערך הדולר. התהליך הזה מסוכן כי העוצמות שלו הן לא בסדרי גודל שהשוק יכול להכיל, ולכן אנו חווים את הירידה המואצת והרציפה, כשתוך שנה השער צנח בכ־20%".
על רקע זה, בן צור מותח ביקורת חריפה על בנק ישראל והאוצר. לדבריו, הריבית במשק הייתה צריכה לרדת כבר מזמן בשתי פעימות, מה שהיה מסייע לבלום את התחזקות השקל מול הדולר, אולם הנגיד, לטענתו, מתעלם מהפגיעה בהייטק וביצואנים. "הנגיד פועל כאילו הוא חי בארץ אחרת ומתעלם לחלוטין מהאירוע", מאשים בן צור. "גם כשדיבר על הורדת ריבית, הוא לא התייחס לנושא ההייטק הישראלי, וזה פשע גדול – כי יש פה חורבן. ההתעלמות הזו וחוסר הראייה האינטגרטיבית מסוכנים מאוד".
על כן, כשבן צור מציע שלושה פתרונות למצב, "ולא פלסתרים מלאכותיים", הוא קודם כל טוען שיש להוריד את הריבית במשק מיידית ל־3.5%. הצעד השני שנדרש, לדבריו, הוא רכישת דולרים בידי בנק ישראל, "שתפחית את החוב החיצוני, תעלה את הדולר וגם תשדר מסר שהמדינה מטפלת בעניין".
שינוי מנגנון הגידור
הצעד השלישי שנדרש, לדבריו, הוא שינוי מנגנון הגידור לעסקאות תשואה: במקום שהגופים המוסדיים יבצעו בעצמם גידור לעסקאות באמצעות בנקים זרים, תהליך שמייצר ביקוש נוסף לשקל ומחליש עוד יותר את הדולר, "תהליך הגידור צריך להיעשות על ידי האוצר ולא על ידי המוסדיים. זה יאפשר להוריד את הלחץ מהדולר, ויעלה את שערו בחזרה לכיוון של 3.10 שקלים".
לטענת בן צור, "אלה פתרונות אפשריים, מעשיים והפיכים, שלא מסבים נזק, אך הכרחיים כדי לשדר למשק הישראלי שרואים את הבעיה, מבינים אותה ומטפלים בה. כרגע אין טיפול מעשי, לא מצד האוצר ולא מצד הנגיד, כאילו לאף אחד לא אכפת, ורק מתבשמים בעובדה שהשקל חזק. הבעיה שהנזק מכך גדול. ענף ההייטק לא יודע לייצר שביתות או לסגור נמלים, והחברות תמיד הסתגלו למציאות. אבל ההסתגלות הזו מסוכנת למדינת ישראל ולכלכלה הישראלית. היא תפגע בתעשייה, בכושר היצוא ובתעסוקה – כי חברות לא יוכלו להעסיק כאן את כל העובדים שלהן".
