בסין מזמנים מיליוני מכוניות לריקול - בישראל מחכים שהאירופאים יחליטו
הריקול שעליו הורו הרגולטורים בסין מקיף כ־7 מיליון מכוניות של טסלה, ג'ילי, אקספנג, זיקר, שיאומי ויצרניות נוספות, ונועד להקל על חילוץ נוסעים במקרה של תאונה או שריפה; בישראל, שבה למותגים הסיניים ולטסלה נתח שוק של קרוב ל־50%, משרד התחבורה מסתמך על הכרזות היצרנים באירופה - ולכן בשלב זה אינו דורש פעולה דומה
לפני כשבועיים הודיעו הרגולטורים בסין למספר גדול של יצרני רכב שעליהם לזמן את בעליהן של מיליוני מכוניות לביצוע ריקול. טסלה, ג'ילי, אקספנג, זיקר, שיאומי ועוד רבות וטובות נדרשו על ידי השלטונות לזמן בדחיפות את בעלי המכוניות כדי לבצע שני תהליכים פשוטים - הראשון הוא התקנת סימון בולט על "ידית חירום" לפתיחת דלת. והשני הוא ביצוע של עדכון תוכנה לרכב כדי שיסייע לנהג להיחלץ בזמן תאונה.
כיצד החל הסיפור? התשובה טמונה ב"נפגעת" הגדולה ביותר מהריקול - טסלה. טסלה היתה היצרנית הראשונה שהחלה להתקין במכוניות שלה "ידיות נסתרות", כלומר ידיות של דלתות שקופצות החוצה כאשר בעלי המכונית מתקרב. וכשהוא רחוק, הידיות שקועות בגוף הרכב. מדובר בגימיק מדליק וככזה יצרני רכב רבים השאילו את הרעיון למכוניות שלהם. כל זה היה טוב ויפה עד שהתברר שכאשר הרכב עובר תאונה או חלילה עולה באש, ומערכות החשמל של הרכב מנוטרלות, אז אי אפשר לפתוח את הרכב מבחוץ. כך קרה שבעליה של מכונית שיאומי חשמלית נספו כאשר מכוניתם עלתה באש בסין לפני כמה חודשים מה שגרם לשלטונות בסין להודיע ליצרני הרכב שהם שמים סוף לידיות ה"נסתרות".
בכבישי סין נוסעות מיליוני מכוניות שיש להן ידיות כאלה. כדי לטפל בבעיה החליט הרגולטור הסיני על שני מהלכים שכל יצרני הרכב שמכרו מכוניות כאלה יישמו: כל מכונית שיש לה ידיות "קופצות" מצוידת בתא הנוסעים שלה במנגנון פנימי לפתיחה, כלומר ידית, או כפתור חשמלי. אבל אם אלה לא עובדים, למכונית יש גם מנגנון חירום מיוחד שמאפשר לבעל הרכב שלכוד בתוך הרכב שעבר תאונה למשוך בכבל או בידית ולשחרר את נעילת הדלתות - בדיוק כפי שלכל מכונית חשמלית יש גם מנגנון ידני נסתר שמאפשר למשוך בכבל חשמלי ולשחרר את כבל הטעינה.
הבעיה היא שהמנגנון הזה, שפותח את הדלת מבפנים הוא סוג של מפגע אסתטי, במכוניות שיש להן ידיות נסתרות ומסכי ענק, אף אחד לא רוצה לראות כבל משיכה בתא הנוסעים. ומכיוון שמדובר במפגע אסתטי, אז הוא לא ממוקם במקום שקל לראות אותו. ובדיוק בזה מבקשים הרגולטורים בסין לטפל בריקול: הם דורשים מכל יצרני הרכב להוסיף לידית הזאת, או לכבל השחרור, מדבקה בולטת, כדי שמי שיושב ברכב ישר יבחין בו בעת סכנה.
לצד המדבקה, היצרנים גם מבצעים ברוב המקרים עדכון שמשנה את הפרמטרים של האופן בו הרכב מגיב לתאונה, כלומר כאשר חיישני הרכב חשים שיש תאונת דרכים, הם יפתחו מעט את חלונות הרכב באופן אוטומטי, גם כדי לאפשר לעשן לצאת מהרכב וגם כדי שכוחות חילוץ יוכלו להיכנס לרכב בקלות ולחלץ את יושביו. הריקול הזה הוא מאוד משמעותי בגלל היקפו - שבעה מיליון מכוניות.
ונעבור להולנד. בשבוע שעבר הודיע הרגולטור ההולנדי ה-RDW כי אין ריקול רשום באירופה למכוניות של טסלה בגלל פרשת הידיות. מטבע הדברים, טסלה מקבלת את עיקר תשומת הלב, אבל הריקול שהוכרז בסין נוגע לרוב יצרני הרכב האחרים. לפי ה-RDW, שנחשב כיום לגוף רגולטורי שלפיו יישק דבר באירופה, בכל הנוגע למכוניות של טסלה, הודיע כי הנושא "בבדיקה".
ומה לגבי ישראל? המאפיינים שלה מבחינת העדפות הצרכנים הרבה יותר דומים לשוק הסיני מאשר זה שמתנהל בהולנד, גרמניה או צרפת. בשבעת החודשים הראשונים של 2026 נמכרו באירופה מעל 800 אלף מכוניות מתוצרת סין, מספר שנשמע מרשים עד שנחשפים לנתוני ACEA, ארגון הגג של יצרני הרכב באירופה, החושפים כי ביבשת נמכרו בשבעת חודשי השנה הראשונים כ 7.4 מיליון מכוניות חדשות, כלומר לסינים יש באירופה נתח שוק של קצת יותר מ-10%.
בישראל לעומת זאת, יצרני הרכב הסינים וטסלה (שאגב מייצרת בסין) מתקרבים לנתח שוק מצרפי של 50%. השנה נמסרו עד כה מעל 90 אלף מכוניות מתוצרת סין, נתון שאומנם רחוק ממה שנמסר באירופה, אבל מבחינת הפרופורציות, בישראל לסינים יש דומיננטיות הרבה יותר משמעותית. ועוד נקודה חשובה: בישראל נתח השוק של דגמים סיניים מסוימים הוא יותר משמעותי ממה שמקובל באירופה. לפי ACEA, האירופים מעדיפים את MG. הישראלים פחות. מכירות של אקספנג לא בדיוק מככבות באירופה, בישראל כן.
מדוע העובדה שאנחנו שונים מאוד מאירופה כל כך חשובה בכל הנוגע לריקולים? התשובה טמונה במדיניות של משרד התחבורה. מבחינה חוקית, הוא מטיל את האחריות לריקולים ולטיפול בהם על יצרני הרכב. ליצרני הרכב יש נציגים בישראל – היבואנים. יבואני הרכב מצידם מייבאים לישראל מכוניות שצריכות לעמוד ב"תקינה" (כלומר חוקים) של שלושה אזורים: אירופה, ארה"ב וקנדה (כי שם מוכרים דגמים אמריקאיים אבל מד המהירות שלהם בקילומטרים ולא במיילים).
כעת בחזרה לרכב הסיני: אם ניקח למשל את צ'רי, או את ג'ילי, שתי יצרניות שמעורבות בריקול הגדול, נגלה עובדה מעניינת: קנדה רק החלה להיפתח לייבוא של רכב סיני. בארה"ב אין מכוניות סיניות. רק אירופה נותרה וייתכן שהיקף המכירות שם אינו משמעותי ברמה שמצדיקה בכלל כניסה לכל הנושא של ריקול. כלומר אם באירופה אין הכרזה על ריקול, אז גם בישראל אין מה לדבר על ריקול, וזאת בזמן שבינתיים השלטונות בסין דואגים לבטיחותם של מי שרכשו את המכוניות האלה.
לפי משרד התחבורה, לסינים כמעט אין ריקולים
למשרד התחבורה יש מנגנון מעצבן ומורכב המאפשר לישראלים לברר האם המכונית שלהם נדרשת לריקול. מבחינה חוקית, יבואן הרכב צריך ליידע את הלקוחות במכתב וגם בפרסומים בתקשורת. יודגש כי מכתב אינו אימייל וגם אינו שיחת טלפון. הכוונה היא לדף נייר אשר נשלח בדואר וכיום עשוי לא להגיע לנמען. אבל מעבר לכך יש גם אתר שמאפשר לדעת האם לרכב מסוים יש ריקול. לפי מאגר משרד התחבורה, ל-BYD מעולם לא היה שום ריקול בישראל. בסין אטו 3 זומנה לריקול בשנת 2024 בגלל חשש לבעיה במוט ההגה. גם הדולפין. ויש גם תביעה ייצוגית בנושא. כלומר תביעה שטוענת שהיבואנית צריכה היתה לזמן את הלקוחות. ויש עוד ריקולים רבים.
לפי רישומי משרד התחבורה, גם צ'רי לא זימנה מעולם מכונית לריקול ישראלי. באוסטרליה לעומת זאת הודיעה היצרנית לפני חודש כי כל בעלי טיגו 8 נדרשים להגיע למרכזי השירות "עקב פגם בייצור צינור בלימה עלול להשתפשף במנוע ולהינזק. הדבר עשוי לגרום לאובדן יכולת בלימה בעת תאונה ולמוות". ה-FX של צ'רי זומנה גם היא לריקול אוסטרלי. היא עלולה לא להתריע בפני נהגים בזמן תאונה. לג'אקו יש ריקול בודד: לפי אתר משרד התחבורה הישראלי, מדובר ב"חשש כי צמת החוטים תתחכך ותגרום לנתק בחיווט אשר עלול במקרי קיצון לגרום לכיבוי מנוע". הריקול הזה אגב מופיע גם באוסטרליה. אבל באוסטרליה גם מצוין ריקול לג'אקו 7 שקובע כי חוט חשמל מתחת למושב עלול להיקרע והמנוע עלול להיכבות בנסיעה. בישראל ריקול כזה לא הוכרז, למרות שריקול אחר בנושא צמת החוטים כן הוכרז.
המכוניות שמשווקות באוסטרליה, וגם בסין, הן כנראה לא זהות למכוניות שמשווקות בישראל. אולי זו רמת האבזור ואולי ההתאמה של מערכות הרכב לאקלים בישראל. אבל קשה לפספס את העובדה שחלק מהריקולים שהוכרזו באוסטרליה כן הגיעו לישראל וחלק לא. האם לג'אקו שמשווקות בישראל אין חוט חשמל שעובר מתחת למושב הנהג, שעלול להיקרע ולכבות את המנוע – אבל חוטים סמוך למנוע - כאלה שגורמים ליצרן להודיע על ריקול ישראלי דווקא יש? התשובה רק בידי היצרן והוא זה שמעביר ליבואן את המידע ומשם למשרד התחבורה.
חשוב לציין: הנתונים האמורים מתייחסים למידע שמופיע באתר של משרד התחבורה. ואם נבחן יצרני רכב אחרים נגלה שהם מכריזים על ריקולים על כל בורג סורר. מפורד ועד טויוטה, מסיטרואן ועד ב.מ.וו. משרד התחבורה מקבל את המידע מיבואני הרכב, שמקבלים את המידע מיצרני הרכב. טסלה היא דוגמה מצוינת: בסין הרגולטור כבר הורה לטסלה לסמן את הידיות במכוניות. באירופה לא. אז בישראל אין על מה לדבר על ריקול. וזאת אגב למרות שרק לאחרונה היה בישראל מקרה בו נהג נשרף במכוניתו. האם הוא היה יכול להיחלץ אם ידית המילוט היתה מסומנת כראוי? את זה לעולם לא נדע.
אבל מעבר לכך לא כל בעיה היא ריקול. ליצרנים יש מונחים לתיקונים שאינם ריקול. כלומר כן, יש לתקן, אבל זה לא ריקול. באשר לריקולים, יש ריקול רגיל, הנוגע לתיקון של בעיה ויש ריקול הנוגע להתאמה לתקן. כלומר תקן ייחודי לשוק היעד שהרכב אינו עומד בו. אם למשל בישראל היינו נדרשים לשים דגל על כל מכונית, היצרן היה נדרש לזמן לריקול ייחודי להתקנת הדגל. אבל מעבר לכך יש קמפיין שירות, כלומר טיפול ב"בעיה". מה שאינו מוגדר כריקול. יש גם TSB,כלומר עלון שירות - הוראה מהיצרן לרשת המוסכים. כל אלה כאמור אינם ריקולים – ולכן הם לא מופיעים "על הרדאר" של משרד התחבורה. בהערת אגב יצוין: ריקול הוא אירוע חשוב אבל גם מייצר נזק. כל פרסום על ריקול הוא כזה שמכרסם במידה מסוימת במעמד היצרן.
יבואני הרכב אינם אשמים. הם מקבלים הוראות מיצרני הרכב. ומבחינת היצרנים, לפעמים העובדה שנהג נלכד בסין במכונית בוערת – מה שגורם לשלטונות בסין להיכנס להיסטריה (מוצדקת)- אינה מצדיקה ריקול דומה באירופה. כלומר כל עוד הרגולטור באירופה רגוע, גם יצרן הרכב יכול להיות רגוע. ושוק הרכב הישראלי ניזון ממה שיצרני הרכב הסיני קובעים שיהיה באירופה.
ישראל מתרחקת מאירופה
כיום שוק הרכב הישראלי הולך ומתרחק מהנעשה באירופה. יש דגמים שהיקף המכירות שלהם באירופה הוא מזערי ביחס לישראל, כאלה שהשלטונות בסין דרשו וקיבלו ריקולים עבורם, אבל מבחינת משרד התחבורה כל עוד דגם זה שנפוץ בישראל לא זומן לריקול אירופי אין טעם ליידע את הלקוחות. מדובר במדיניות שבטווח הרחוק עלולה לעלות לנהגים בישראל בחייהם.
משלמה מוטורס נמסר: "BYD משווקת את דגמיה בשווקים רבים ברחבי העולם, כאשר הדגמים והמפרטים עשויים להשתנות בין שוק לשוק. קריאות שירות נקבעות בהתאם לדגמים, למפרטים ולכלי הרכב הרלוונטיים בכל שוק, ועל כן, קריאה המבוצעת במדינה מסוימת אינה בהכרח רלוונטית לשוק אחר. נבהיר כי על פי היצרן, קריאות השירות שאליהן מתייחסת הכתבה אינן רלוונטיות לכלי הרכב המשווקים בישראל. אנו פועלים באופן שוטף בהתאם להנחיות היצרן ולדרישות הדין ומבצעים ככל שנדרש, כל פעולה שרותית הנדרשת ביחס לכלי הרכב בישראל, לרבות קמפיינים שירותים יזומים".
מכלמוביל יבואנית אומודה וג'אקו נמסר: "עד כה הוכרז קמפיין ריקול אחד לרכבי ג'אקו 7 בגרסת הבנזין בלבד, הנוגע לצמת החיווט וכלל כמה עשרות כלי רכב בלבד. הטיפול במרבית כלי הרכב בוצע עוד בטרם מסירתם ללקוחות. במקביל, כחלק ממערך השירות של כלמוביל ומתוך מחויבותה להעניק ללקוחותיה שירות איכותי ולהעמיד את שביעות רצון הלקוחות בראש סדר העדיפויות, החברה יוזמת ומבצעת מעת לעת עדכוני תוכנה לשיפור החוויה ברכב באופן וולונטרי במותגיה השונים, גם במקרים שבהם לא חלה חובת ריקול ומתוך קשב רציף לצורכי לקוחותינו. בנוסף, כל לקוחות כלמוביל יכולים להתעדכן באתר כלמוביל בהקשת מספר רישוי האם רכבם נכלל בעדכוני תוכנה הרלוונטים עבורו".
מפריסבי יבואנית צ'רי נמסר: "קריאות חוזרות בשווקים אחרים מתייחסות למפרטים ומספרי שלדה ספציפיים, והמקרים שצוינו אינם רלוונטיים לרכבים ששווקו בישראל. עדכוני שירות וטיפולים טכניים, ככל שנדרשים, מבוצעים באופן שוטף בהתאם להנחיות היצרן".
ממשרד התחבורה נמסר: "בהתאם להוראות חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, הכרזה על "תקלה בטיחותית סדרתית" וביצוע קריאה לתיקון (Recall) הם באחריות יצרן הרכב ובהתבסס על הודעתו הרשמית. למיטב ידיעת המשרד, הקריאות לתיקון שעליהן דווח הוכרזו על ידי היצרנים מול הרשויות בסין וחלות על כלי רכב המשווקים בשוק הסיני.
"בשלב זה לא ידוע למשרד על קריאות תיקון מקבילות שהוכרזו לגבי אותם דגמים בשוק האירופי או האמריקאי, ולא ידוע על דרישה רגולטורית דומה מצד הרשויות המוסמכות בשווקים אלה. לפיכך, בשלב זה אין למשרד התחבורה כוונה להורות ליבואני הרכב בישראל לבצע פעולה כלשהי בנושא מעבר לחובותיהם על פי דין. ככל שיצרן רכב יכריז על תקלה בטיחותית סדרתית החלה גם על כלי רכב המשווקים בישראל, יפעלו היבואנים בהתאם להוראות החוק ולהנחיות המקובלות בנושא קריאות לתיקון".
