המערכת הסמי-אוטונומית של טסלה בדרך לישראל? רשות המסים תכריע
הרשות ההולנדית לתחבורה אישרה לראשונה בכל מדינה אירופית את מערכת הנהיגה הסמי-אוטונומית של טסלה לאחר מיליון וחצי ק"מ של ניסויים. מכיוון שישראל עובדת לפי תקינה אירופית, האישור ההולנדי מסלק טכנית את המכשול הרגולטורי - אך הכשל המיסויי, שטרם נפתר, עלול לעכב את כניסת המערכת לשוק
בסוף השבוע האחרון השיקה טסלה בישראל את גרסת ששת המקומות של מודל Y - הדגם הראשון של החברה שמיועד לשישה נוסעים. המחיר: 310 אלף שקל. בעידן שבו רכבי שטח סיניים עם הנעת פלאג-אין היברידי ושישה מקומות עולים כ-220 אלף שקל, מדובר ברכב שיתאים לפלח שוק מצומצם למדי. אבל אלה לא החדשות הגדולות. האירוע המשמעותי התרחש בהולנד: ה-RDW, המקבילה ההולנדית של משרד התחבורה, אישר את השימוש במערכות ה-FSD של טסלה.
לטובת מי שאינו מכיר - FSD (ראשי תיבות של Full Self Driving) הן מערכות שמאפשרות למכוניות טסלה לנסוע בצורה סמי-אוטונומית: זיהוי תמרורים, ביצוע עקיפות, עצירה לפני הולכי רגל וכיוצא באלה. לפני כמה חודשים הודיעה שרת התחבורה מירי רגב כי תאפשר לטסלה ישראל לבצע ניסויי FSD בארץ - אם כי הודעתה נמסרה לתקשורת שבועות אחדים לאחר שטסלה כבר החלה לבצע נסיעות כאלה בישראל, כפי שניתן לראות בפורומים ובמאגרי מידע שונים. בכל מקרה, השרה התירה שימוש מוגבל ב-FSD במסגרת ניסיונית בלבד.
ישראל אינה המדינה הראשונה שבוחנת מערכות FSD - בעולם כבר יש מדינות שמתירות את השימוש בהן, מאוסטרליה ועד ארה"ב. אבל מה שחשוב כאן הוא שמדינה אירופית ראשונה אישרה את ה-FSD באמצעות מה שניתן לכנות "לופ רגולטורי". חוקי התעבורה ההולנדיים כוללים סעיף UN R 171, העוסק ברגולציה על מערכות סיוע לנהג. מערכות סיוע לנהג - או "מערכות בטיחות אקטיביות" - קיימות ברוב המכריע של הרכבים המודרניים: הן מאפשרות לרכב לבלום בכוחות עצמו או להסיט את ההגה בשעת הצורך.
לפי הצהרת ה-RDW ההולנדי: "מערכות FSD נבחנו באופן מקיף על פני שנה וחצי במסלול הניסוי שלנו ובדרכים ציבוריות. השימוש במערכת זו באופן נכון ומתאים תורם לבטיחות בדרכים. יודגש כי FSD אינה נהיגה אוטונומית." הצהרת הרשות כוללת גם סעיף חשוב: "תהליך ההטמעה של הרכבים בכביש הציבורי מבוצע באופן שונה בין אירופה לארה"ב. בארה"ב התהליך מבוצע בהתאם להצהרות יצרן הרכב, ואילו באירופה הוא מבוצע על סמך בדיקות בשטח - שהן מחמירות יותר." המשמעות המעשית: מדינה אירופית ראשונה אישרה את ה-FSD של טסלה.
ישראל פועלת לפי שלושה מערכי תקינה: האירופי, האמריקאי והקנדי. התקינה הקנדית והאמריקאית, שאכן מאשרות FSD, נחשבות מקלות יחסית - ולכן שלח משרד התחבורה את טסלה לבצע ניסויים בכבישי ישראל. אבל מה שבאמת קובע הוא התקן האירופי: אם זה עובד באירופה - זה עובד בישראל.
האם הולנד שקולה לאירופה? גאוגרפית - כן. מבחינה רגולטורית - זה מורכב יותר. לפי הרגולציה האירופית, מדינות יכולות לאמץ מאפיינים מקומיים של התקינה ההולנדית, אבל לכל מדינה שמורה הזכות להחליט באופן עצמאי. לפי פרסומים באירופה, ההכרה ההולנדית ב-FSD "חסכה" לגרמניה, צרפת ואיטליה את הצורך לבצע בדיקות משלהן.
מבחינה טכנית, מכיוון שהולנד היא חלקה של האיחוד האירופי וביצעה ניסויי FSD על פני מיליון וחצי קילומטרים, ומכיוון שמדינות אחרות רשאיות לאמץ את התקן ההולנדי - עקרונית אין מניעה שה-FSD של טסלה ייחשב חוקי בישראל תוך זמן קצר.
אבל כאן קיימת בעיה אחרת שטרם נפתרה: מערכת ה-FSD אינה חינמית. באתר טסלה עלותה עומדת על מעל 37 אלף שקל לפני מס. ומכיוון ש-FSD מוגדרת כמערכת בטיחות לרכב - גם בהולנד - מוטל עליה בישראל מס קנייה. בחלק מהמדינות בעולם בחרה טסלה להמיר את התשלום החד-פעמי במנוי חודשי, כך שכל בעל טסלה יוכל להפעיל את המערכת בדמי מנוי חודשיים. כאן בדיוק נוצרה הבעיה: כיצד למסות תשלום חודשי עבור מה שמוגדרת כמערכת בטיחות? לפני המלחמה נפגשו אנשי רשות המסים עם נציגי טסלה כדי לנסות לפתור את הסוגיה - אבל העובדה שבאתר טסלה עדיין לא ניתן לרכוש FSD במנוי מעידה שפתרון טרם נמצא. ברשות המסים מציינים כי מדובר ב"עניינים שבין רשות המסים לגופים מסחריים".
בפועל, האישור ההולנדי הוא בשורה מצוינת לטסלה העולמית ולטסלה ישראל בפרט. טכנית, הוא כנראה מייתר את כל ההצהרות של משרד התחבורה על "היתרי ניסוי" - ההולנדים הקדימו, והתקן שלהם גובר. השאלה הבאה היא מי בכלל ירצה לשלם כ-50 אלף שקל כולל מס עבור יכולות נהיגה סמי-אוטונומיות — ומן הסתם, מנוי חודשי יהיה האופציה הנוחה הרבה יותר. בהתחשב בכך שאילון מאסק אמור להגיע לישראל במאי, סביר להניח שמשרד התחבורה יזרז את הסרת המכשולים — אך בסופו של דבר, רשות המסים היא שתכריע.
