ניתוח
עם החרב על הצוואר: מה עומד מאחורי תוכנית ההתייעלות של פולקסווגן
ענקית הרכב הגרמנית הכריזה אמש על תוכנית התייעלות מאסיבית, במסגרתה יפוטרו 50 אלף עובדים, כולל בהנהלה; זאת לאחר שהבינה כי הובסה בשוק הסיני, ועליה להתמקד בין היתר בשווקים אחרים, בייעול המבנה הארגוני ובפלטפורמות פשוטות יותר
יצרנית הרכב הגרמנית פולקסווגן פרסמה אתמול (ה') את תוכנית ההתייעלות השנייה בחשיבותה בתולדותיה - שנייה רק לתוכנית משנות ה-40 של המאה הקודמת. אז, במאי 1945, החליט מייג'ור איוואן הרסט שמפעל המכוניות החרב בוולפסבורג שעליו השתלט הצבא הבריטי לא יפורק אלא ייצר עבור הצבא את המכוניות הקטנות והמוזרות שיוצרו עוד לפני המלחמה - החיפושיות.
אלא שפולקסווגן של שנות ה-40 וה-50 שהיתה יצרנית רזה ויעילה, עם היצע דגמים מצומצם מאוד ואטרקטיבי אינה פולקסווגן של 2026, חברה הכורעת תחת משקלה, תחת משכורות מנופחות לעובדים גרמנים שכפופים למרותה של מחזיקת המניות השנייה בגודלה בה - מדינת סכסוניה התחתונה, וכן תחת ירידה הדרגתית ומעיקה במכירות בסין. שלא לדבר על העובדה שפולקסווגן היא חברה הכורעת במידה רבה תחת משקלם של הקשרים ההיסטוריים שיצרו אותה, כלומר הקשרים בין משפחת פייך ומשפחת פורשה שבעצמה נחשבת בימים אלה ליצרנית הפסדית.
פולקסווגן עצמה עברה שורה של צעדי התייעלות, תוכניות שאפתניות לייצור של מכוניות חשמליות ועוד תוכניות "הוצאה מהבוץ". אבל דבר אחד לא התרחש עד כה בצורה משמעותית בתוכניות ההתייעלות של פולקסווגן: פיטורים מאסיביים באמת של עובדים וסגירה של מפעלים. כעת זה יקרה, ועל כך הושגו בשבועות האחרונים הסכמות בין פולקסווגן לוועדי העובדים החזקים שלה. כי פשוט מדובר במהלך של "אין ברירה".
בהערת אגב: פולקסווגן אינה רק פולקסווגן. מדובר בקבוצה ככלל. כלומר סיאט – שלפי פרסומים בגרמניה צפויה להיכחד - פולקסווגן, אאודי וסקודה.
מי שחשובים אינם המנהלים אלא נציגי העובדים
המסמך שפולקסווגן הפיצה למשקיעים כולל לא רק ציטוטים מפי בכירים על צמיחה והתייעלות – אבל מה שחשוב באמת הוא מיהם הדוברים. וכך לצד דברי אוליבר בלומה, מנכ"ל הקבוצה, והאנס דיטר פוטש, יו"ר הדירקטוריון, שמבטיחים התייעלות וצמיחה, מופיעים גם דברי אולאטף ליאס, נשיא חבל סכסוניה התחתונה שמסר כי "בהתחשב בתחרות הבינלאומית, האתגרים עצומים. עלינו להיות תחרותיים ולחזק את הבסיס התעשייתי". בתרגום פשוט: בחבל סכסוניה מבינים היטב שאם עובדים לא ילכו הביתה, לא תהיה בכלל תעשייה – ומקבלים את רוע הגזירה.
כריסטיאנה בנר , סגנית יושב ראש מועצת המנהלים של ארגון עובדי המתכת בגרמניה IG METALL, מסרה כי "במצב משבר זה נלחמנו לפתרונות טובים, האתגרים אדירים. פולקסווגן מגלה אחריות אדירה כלפי העובדים ובוחנת תרחישים בכל המפעלים". בתרגום פשוט: IG METALL הוא ארגון חזק מאוד, והוא מקבל את רוע הגזירה כדי שיצרנית הרכב הגדולה בגרמניה תשרוד, אבל לא סיים להילחם על זהות המפוטרים.
פחות דגמים, יותר שיתופי פעולה
באשר לתוכנית ההתייעלות עצמה, לפי מצגת היצרן התוכנית מבוססת על מספר נדבכים: ראשית, חיזוק הבסיס הפיננסי שישען על מכירה של 9 מיליון רכבים בשנה. היעד לפי פולקסווגן הוא רווח תפעולי של 9% עד 2030. שנית, התבססות על מה שפולקסווגן מגדירה כ"דגמים האטרקטיביים ביותר", כלומר היצע הדגמים הנרחב של קונצרן פולקסווגן כיום יצומצם משמעותית. פולקסווגן מצהירה כי עד 2035 היצע הדגמים של הקונצרן יפחת בחצי ומידת המורכבות הטכנולוגית שלהם תפחת ב-75%. פולקסווגן מגדירה את הפעולה הזאת כ"צמצום וריאנטים". במקרה זה, הקונצרן מייצר כמה דגמים על בסיס אותה פלטפורמה (למשל, סיאט לאון ופולקסווגן גולף), ולא ברור האם הכוונה כאן היא לחיסול של רמות גימור או של דגמים בכללותם. מה שבטוח: צמצום ניכר בדרך.
פולקסווגן מצהירה באופן מעניין כי כבר כעת יתחילו ההליכים הטכניים הנדרשים לשינוי: התאמה של פלטפורמות (כלומר שלדות שהתכנון שלהן יהיה יותר פשוט), ארכיטקטורות אלקטרוניות (פחות מורכבות), מערכות סיוע לנהג ותוכנה. וכאן מופיע משפט מעניין: מערכות אלה יותאמו "בהתאם לצרכים בחצי הכדור המערבי והמזרחי"- כלומר פולקסווגן מדברת כאן גם על אירופה וארה"ב, אך גם על סין. כלומר היצרנית תפתח פחות דגמים - לכל השווקים בעולם.
מעבר לאלה, פולקסווגן מדברת בפרסומיה על "ייעול ההתייעלות"- כלומר הוצאת יותר תפוקה מכל עובד תוך שמירה על סטנדרטים של איכות. בנוסף, פולקסווגן מצהירה כי היא מאמצת "מבנה הנהגה צר": מנהלים ילכו הביתה. תהליכי קבלת ההחלטות בארגון יהיו מהירים יותר ומערכת בונוסים חדשה תונהג למנהלים שיפעלו בהתאם למדיניות החדשה.
חצי מיליון מכוניות יותר מהדרישה בשוק
בסעיף הבא פולקסווגן מדברת על "מבנה ייצור תחרותי", כלומר תרופה ללא מעט כאבי ראש שפוקדים כיום את היצרנית שהייצור שלה יקר: לפי פולקסווגן, עד יוני הקרוב מפעלים ייסגרו או יצומצמו. הנתון שהיא מפרסמת מטריד: קיבולת הייצור שלה היא כחצי מיליון מכוניות יותר מהנדרש על ידי השוק, ולכן היצרנית אינה יכולה להבטיח את המשך הייצור במפעלים באמדן, צוויקאו, האנובר ונקארסולם. פולקסווגן לפי פרסומיה בוחנת "שימוש אחר" למפעלים. בנוסף, לפי הודעת היצרנית 50 אלף עובדים יפוטרו עד 2030.
ההובלה בסין מתרחקת, ההשקעה תלך לאפריקה וברזיל
הסעיף הבא עוסק בשני שווקי ליבה של פולקסווגן בהם נוכחותה נפגעה: סין, שם היא איבדה בכורה ליצרנים המקומיים, וארה"ב שם מכסי טראמפ פגעו בה. הצהרתה של פולקסווגן לגבי סין מעניינת: במקום לציין שהיא תשוב לשלוט בשוק הסיני, או שהיצרנית תציג דגמים חדשים לסין, היא מודיעה כי "החברה תתאים עצמה לציפיות יעדים לצמיחה בשוק הסיני ותרחיב את עסקי הייצוא שלה לדרום הגלובלי". בתרגום פשוט: פולקסווגן מבינה שהיא לעולם לא תהיה מלכת המכירות של סין ולכן הגיע הזמן להתמקד באפריקה ובדרום אמריקה. לצד אלה מודיעה היצרנית גם על שינוי של מבנה הקבוצה, כלומר מודל קבלת ההחלטות יהיה יותר "רזה" ו"מהיר". בניגוד למצב הקיים כיום, בו תכנון דגמים וקבלת החלטות אורך שנים, הפעם פולקסווגן תוכל לעשות זאת בזמן קצר יותר.
