בלעדי
הזרים התנפלו על יום שישי: מחזורי המסחר בבורסה זינקו ב-173%
התאמת ימי המסחר לעולם הוכיחה את עצמה מוקדם מהצפוי עם מחזור ממוצע של 3.9 מיליארד שקל בימי שישי. השתתפות הזרים זינקה פי 9 ל־1.59 מיליארד שקל ביום, ומשקיעי הריטייל נשארו במקום
הצעד הדרמטי של הבורסה של שינוי ימי המסחר הניב תוצאות מוקדם מהצפוי. על פי נתוני הבורסה שהגיעו לידי כלכליסט, המסחר בימי שישי זינק ב־173% לעומת ימי ראשון, כשהזרים אחראים בממוצע ל־40.2% מהמחזור, לעומת 12.5% בלבד בימי ראשון ב־2025. העלייה בנתח הזרים מתורגמת גם לזינוק בהיקף הפעילות שלהם: המחזור היומי הממוצע של הזרים בימי שישי עומד על 1.59 מיליארד שקל, לעומת 181 מיליון שקל בלבד בימי ראשון, כמעט פי 8.8.
החל מיום שני, 5 בינואר 2026, השתנה שבוע המסחר בבורסה בתל אביב לימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי. שינוי ימי המסחר נבע מהרצון להתאים את ימי הפעילות לרוב הבורסות בעולם, במטרה מוצהרת להגדיל את פעילות הזרים באחוזת בית. יום ראשון הוא יום שבו רוב השווקים בעולם סגורים ומשקיעים כמעט שאינם פעילים בו. על פי בדיקת הבורסה, משקיעים זרים החזיקו אז ב־19%-18% משוק המניות הישראלי, שיעור שנחשב ל"תת־החזקה" לעומת השתתפותם בבורסות מקבילות בכלכלות בסדר הגודל של ישראל, שבהן שיעור ההחזקה מגיע ל־25%.
לקראת יישום השינוי טענה הנהלת הבורסה כי את תוצאות שינוי שבוע המסחר יהיה נכון למדוד בטווח הבינוני של לפחות שלוש שנים. אולם, אם בשל תזמון השינוי ואם בשל המהירות שבה השוק הסתגל אליו, נראה כי התוצאות הגיעו מהר מהצפוי. המחזור היומי הממוצע הכולל בימי שישי עומד על 3.94 מיליארד שקל לעומת כ־1.44 מיליארד שקל בימי ראשון ב־2025, זינוק של 173% – הוא גם גבוה בכ־28% מהמחזור היומי הממוצע בכל ימי המסחר ב־2025, שעמד על 3.08 מיליארד שקל.
הזרים הם הקבוצה שהגדילה את פעילותה בשיעור החד ביותר. המחזור שלהם ביום שישי גבוה ב־84% מהמחזור היומי הממוצע שלהם בכלל 2025. אצל המוסדיים המחזור ביום שישי גבוה ב־9% בלבד מהממוצע היומי שלהם ב־2025, ואצל התאגידים הישראליים הוא גבוה ב־12%.
השינוי בימי המסחר התרחש במקביל לזינוק חד במחזורי המסחר בבורסה: בשנת 2025 הסתכם המחזור היומי הממוצע במניות ב־3.08 מיליארד שקל, לעומת 5.7 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2026.
אצל משקיעי הריטייל התמונה שונה. חלקם במחזור המסחר ירד מ־6.5% בימי ראשון ב־2025 ל־6% בלבד בימי שישי. אולם במונחים כספיים הפעילות שלהם כמעט שלא השתנתה: המחזור היומי הממוצע של הריטייל עומד על 236 מיליון שקל בימי שישי לעומת 238 מיליון שקל בימי ראשון. כלומר, משקיעי הריטייל לא נעלמו מיום שישי, אלא פשוט לא באו חדשים; הזינוק בפעילות הזרים, המוסדיים והתאגידים הגדיל את המחזור הכולל והקטין מאוד את חלקם היחסי של המשקיעים הפרטיים. לעומת המחזור היומי הממוצע שלהם בכלל 2025, פעילות הריטייל ביום שישי נמוכה ב־22%.
2 צפייה בגלריה
יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה. "היקפי פעילות הריטייל נשארו דומים"
(צילום: ניקי וסטהפל)
החסרונות של המעבר ליום שישי ברורים. מדובר ביום מסחר קצר יותר שמחייב מנהלי השקעות, סוחרים ועובדי שוק ההון לעבוד ביום שהיה בעבר חלק מסוף השבוע. לפני השינוי אף הביעו חלק מהמוסדיים התנגדות לצעד. בנוסף, ביטול המסחר ביום ראשון גרם לבורסה לוותר על היתרון הייחודי שהיה לה כזירה פעילה בזמן שרוב השווקים בעולם סגורים, כך שאירוע משמעותי שמתרחש במהלך סוף השבוע עשוי לקבל ביטוי במחירי המניות בישראל רק ביום שני.
יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אומר כי עוצמת התגובה לשינוי ימי המסחר הפתיעה גם את מי שתמך במהלך מלכתחילה. לדבריו, בבורסה אומנם היו אופטימיים לגבי המעבר למסחר בימים שני עד שישי, אך לא ציפו שההשפעה על פעילות הזרים ועל היקפי המסחר תהיה מהירה כל כך. "זה מעבר לכל תחזית, בטח התחזית שלי", אמר פגוט. לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות להצלחה היא הערך הכלכלי של יום שישי, ובראשו החפיפה הגבוהה יותר לשעות המסחר באירופה והאפשרות של משקיעים להגיב כבר ביום שישי להתפתחויות של יום חמישי בשווקים בעולם.
פגוט שולל את הקביעה כי משקיעי הריטייל הדירו את רגליהם מיום המסחר בשישי. "אמרו לי שהמשקיעים הפרטיים יוותרו על המסחר ביום שישי לטובת סידורים לקראת שבת. אמרו שהריטייל ילך לאכול בורקסים ולא יסחר ביום שישי, אך בפועל אנחנו רואים היקפי פעילות דומים למה שראינו קודם". לדבריו, גם המוסדיים, שחלקם התנגדו בתחילה למהלך, התרגלו למבנה החדש.
מעבר להשפעה המיידית על המחזורים, פגוט רואה בשינוי ימי המסחר חלק מתהליך רחב יותר של חיבור הבורסה הישראלית לסטנדרט הגלובלי. לדבריו, בעבר אחת הטענות המרכזיות נגד שדרוג מעמדה של ישראל במדדים בינלאומיים היתה חוסר ההתאמה של ימי המסחר, וכעת החסם הזה הוסר. הוא הוסיף כי החסם העיקרי בפני שדרוג מעמד הבורסה הוא המצב הגיאופוליטי בישראל. "ברור לנו שבסיטואציה הנוכחית יותר מורכב לקבל החלטה, נקרא לזה כלכלית־עניינית. אבל התשתית מוכנה. כשזה יקרה, זה בהחלט יהיה מה שנקרא סופר־בוסט".
לבורסה בתל אביב אין בעל שליטה יחיד, והחזקותיה מפוזרות בין משקיעים מוסדיים ופרטיים. מבין בעלי המניות הגדולים בולטים Artisan Partners, שמחזיקה בכ־5% מהמניות, וכן איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, שמחזיק ב־3.7%. מניית הבורסה היא אחת המניות שהניבו את התשואות הגבוהות בשנים האחרונות: היא עלתה ב־34% מתחילת 2026, ב־60% ב־12 החודשים האחרונים ובכ־304% בתוך שנתיים. בטווח של שלוש שנים התשואה מגיעה ל־650%. מדד ת"א־125 עלה באותה תקופה, לשם השוואה, ב־116%. הבורסה נסחרת בשווי של 11.8 מיליארד שקל.
העלייה במחזורי המסחר באה לידי ביטוי גם בתוצאות הפיננסיות של הבורסה. ברבעון השני של 2026 הסתכמו הכנסות הבורסה ב־185.4 מיליון שקל לעומת 136.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של 36%. הרווח התפעולי קפץ ל־97 מיליון שקל לעומת 55.4 מיליון שקל, והרווח הנקי הסתכם ב־78.9 מיליון שקל לעומת 43.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2025, עלייה של 81%.
