בלעדי
"תוכנית עבריינית רחבת היקף": בכירי BLU בדרך לכתבי אישום, עוד חברות משקאות על הכוונת
הבעלים ענאן שמשום, בכירים ב־BLU ושתי חברות איסוף זומנו לשימוע ברשות המסים בחשד שהפעילו שנים מנגנון לניפוח היקף המיחזור בעזרת חשבוניות פיקטיביות. הפגיעה בקופת המדינה מעבירות המס מוערכת ב־150 מיליון שקל. סנגורי BLU: "בטוחים שההליך יסתיים בסגירת התיק"
פרשת הונאת הענק – הגדולה ביותר אי פעם בישראל בתחום מיחזור מיכלי משקה, בהיקף של מאות מיליוני שקלים – שבמרכזה חברת המשקאות BLU (בלו) ובעליה ענאן שמשום, בדרך לכתבי אישום. מדובר בפרשה שנחשפה עוד בסוף 2023 עם מעצר ראשוני של החשודים אחרי חקירה סמויה ארוכה, וכעת הם מוזמנים על ידי פרקליטי רשות המסים לשימוע בטרם החלטה אם להעמידם לדין. בפרשה מעורבות גם חברות איסוף ומיחזור.
כעת גם נחשפים לראשונה כל החשודים בפרשה וגם סכומי הכסף האדירים שגזל לכאורה כל אחד מהמעורבים מקופת המדינה עקב פרקטיקת מרמה ארוכת שנים, שהשתרשה בתוך חברת המשקאות, של דיווח כוזב על היקפי איסוף ומיחזור של בקבוקים ופחיות. זאת בין השאר באמצעות הפקת "תעודות זיכוי" ותעודות שקילה פיקטיביות, התחמקות מתשלום מס ומע"מ, הלבנת הון, דיווח כוזב בספרים וקבלת דבר במרמה, שנעשו בשיתוף פעולה עם חברות איסוף ומיחזור, שלא באמת אספו ומיחזרו את מה שהן היו אמורות.
בשיטה זו הצליחה בלו לגבות דמי פיקדון מהצרכנים, אך מבלי שחלו עליה עלויות המיחזור. פעולות אלה פגעו הן במאמץ הסביבתי והן בקופות המדינה, בסכום כולל של כ־335 מיליון שקל. חשוב לציין כי סכום זה משקף חיבור של כלל עבירות המס והמע"מ של החברות והחשודים בפרשה, ועל כן מדובר ב"כפל חישוב". בפועל הפגיעה בקופת המדינה, בשל עבירות המס, המיוחסת לבלו היא בהיקף כ־110 מיליון שקל ושל חברות האיסוף, שסייעו לו, בכ־40 מיליון שקל.
עוד נודע לכלכליסט שגם אחרי יידוע החשודים על הכוונה להעמידם לדין בכפוף לשימוע, החקירה נמשכת, ועל הכוונת של גופי האכיפה - רשות המסים והמשטרה - חברות משקאות נוספות, גדולות אף יותר, אשר גם לגביהן התעוררו חשדות למעורבות בפרשה.
החשוד המרכזי, כאמור, הוא שמשום, בעלים בשיתוף משפחתו של בלו, יבואנית ומשווקת משקה האנרגיה הפופלרי תחת מותג זה. חשודה מרכזית נוספת היא יד ימינו, רו"ח ענת עביד, סמנכ"לית הכספים של החברה. חשודים נוספים בבלו הם אחיו של ענאן, אנטואן שמשום, מנהל המכירות של החברה, וכמיל מטאנס, מנהל הייבוא של החברה – שניהם חשודים רק בחלק מסוים בפרשה - בעבירות על פי פקודת המכס.
הכמות שדווחה גדולה מקיבולת משאית
לפי כתבי החשדות שנשלחו לבלו, שמשום ועביד בשבועות האחרונים על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המסים, הם עומדים מאחורי הונאה רחבה כלפי המשרד להגנת הסביבה ורשויות המס ומאחורי "תוכנית עבריינית רחבת היקף", לביצוע עבירות מס ומע"מ, מרמה והלבנת הון. ההיקפים בלתי נתפסים: לחברת בלו עצמה ולשמשום מיוחסים עבירות מס בהיקף 110 מיליון שקל ועבירות הלבנת הון בהיקף 100 מיליון שקל. לעביד עבירות מס של 68 מיליון שקל והלבנת הון של 62 מיליון שקל, ולאנטואן שמשום ומטאנס מיוחסות הצהרות יבוא כוזבות, בשם בלו, בהיקף כ־15.5 מיליון שקל כל אחד.
מלבד חברת בלו ואנשיה, נשלחו גם טיוטות כתבי האישום לשתי חברות איסוף ומיחזור ובעליהן - רפי זיו בעלי חברת לי־און, שלו ולחברה מיוחסות עבירות על פי חוק המע"מ ב־3 מיליון שקל ועבירות מרמה והלבנת הון בהיקף 16.5 מיליון שקל, וזוהר לוי בעלי חברת בק־בוק, שלו ולחברה מיוחסות עבירות מע"מ בכ־5 מיליון שקל והלבנת הון בכ־36 מיליון שקל. שתי החברות ובעליהן חשודים בעבירות רבות של סיוע לבלו בהוצאה לפועל של תוכנית המרמה וההונאה הרחבה, בין השאר מדובר בעבירות סיוע בביצוע עבירות המס, הלבנת ההון, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד.
שמשום ושאר החשודים נעצרו בדצמבר 2023 ומעצרם הוארך בבית המשפט, עד ששוחררו בתנאים מגבילים שונים. התרמית שבלב ה"המיזם הפלילי", כפי שהגדירה המדינה בדיוני המעצר, בוצעה כלפי המשרד להגנת הסביבה, סביב חוק הפיקדון וכנגד רשויות המס. החשד הוא שבלו דיווחה למשרד להגנת הסביבה דיווחים כוזבים בנוגע לכמות מכלי המשקה שאספה ושלחה למיחזור כדי לחמוק מהטלת קנסות על אי־עמידה ביעדים הקבועים בחוק (לפי חוק הפיקדון, יעד האיסוף השנתי הוא 77% מכלל הבקבוקים והמיכלים ששווקו, ויעד המחזור הוא 90% מכלל המיכלים שנאספו בפועל). היא עשתה זאת באמצעות מה שתואר כ"מגוון שיטות הונאה ומרמה מתוחכמות ומורכבות", בין השאר שימוש בחשבוניות פיקטיביות, במסמכים מזויפים וביצירת מצג שקרי של איסוף מיכלי משקה, כשבפועל מדובר היה שבמה שהוגדר כ"איסוף כוזב".
במהלך החקירה ובעקבות בדיקות שנעשו גילו למשל החוקרים כי הכמות המדווחת היתה גדולה יותר אפילו מהקיבולת שניתן להכניס למשאית חברת האיסוף. במקרה אחר, הצליח צוות החקירה לעלות על כך ש־11 מכולות עם מיכלי פלסטיק שיוצאו על ידי אחת מחברות האיסוף ליוון, כביכול לצורך מיחזור, בכלל נשלחו שלמים ולא גרוסים, ואז עשו סיבוב בחזרה לישראל במצג כוזב שמדובר ביבוא פלסטיק לתעשייה המקומית. אלא שבפועל הם הגיעו למחסני חברת האיסוף ושימשו לכאורה כחלק מתוכנית המרמה המשותפת ביחד עם בלו לצורך ניפוח הכמויות המדווחת למשרד להגנת הסביבה.
החברות והחשודים שבלב החקירה נמצאים כבר שנים ארוכות על הכוונת של חוקרי מכס ומע"מ חיפה, שהתחקו אחר דפוסי הפעולה העברייניים בפרשה. בתחילת הדרך חוו החוקרים קשיים בקידום החקירה, וחשו כי המשרד להגנת הסביבה לא מבין את עומק האירוע ואת חומרת התופעה שהלכה והתגלתה בדמות שיטה מתוחכמת לעקוף את חובת האיסוף והמיחזור של מיכלי משקה על פי חוק הפיקדון באמצעות מגוון שיטות מרמה וזיוף, בשילוב זרועות בין חברות שונות בתחום המיחזור.
נגד בלו החלה אז אכיפה אזרחית והוצאו לה שומות, אך החוקרים לא הרפו והמשיכו לאתר ראיות לכאורה נגד החשודים גם לביצוע עבירות פליליות לכאורה. הם הצליחו לרתום גם את היחידה לפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 במשטרה שמצידה סייעה בהבאת ראיות נוספות לכך שמדובר בהונאה רחבת היקף לכאורה. אחרי חקירה סמויה ממושכת של צוות רב זרועות, בסוף 2023 החקירה עברה לשלב הגלוי, והמשטרה פשטה על בתי החשודים שנעצרו לחקירה, ערכה בהם חיפושים, תפסה מזומן בהיקף רב ומכוניות יוקרה. החוקרים גבו אז עדויות מעשרות מעורבים בפרשה, ובראשם ששת החשודים שנעצרו.
בדיוני הארכות המעצר הסביר אז נציג המשטרה את משמעות הפרשה ביחס לכל תחום מיחזור מיכלי המשקה בישראל: "העבירות המיוחסות לחשודים הצליחו למוטט עולם שלם של שוק המיחזור והאיסוף במדינת ישראל כך שבעצם אין בפועל מחזור ואיסוף מיכלי משקה על פי הקבוע בחוק הפיקדון". הוא הוסיף כי "הגדילו החשודים לעשות בכך שהכניסו פסולת פלסטיק מזוהם ומיכלי משקה ממדינות שונות בחו"ל על מנת לייצר מצג שווא של איסוף מיכלים, דבר הפוגע באיכות חייו של כל אזרח בישראל ומגלם מסוכנות בריאותית כלפי הציבור".
שמשום הצליח במשך כמה שבועות להשאיר אז את שמו מתחת לרדאר, על ידי בקשות לצוי איסור פרסום, עד שבית המשפט העליון התיר לפרסם את שמו כחשוד בפרשה בינואר 2024. אחרי שחרורו ממעצר, הוא חזר לעסקיו, ואף ניהל מגעים למכירת בלו לכרמל קורפ, בעלת יקבי כרמל, בסכום שהוערך בכ־450 מיליון שקל. אלא שמזכר הבנות שנחתם בין הצדדים בוטל לבסוף, ושמשום נשאר בעלי החברה.
נזכיר שעוד קודם, סמוך למעצרו, שמשום מכר לענקית המשקאות יפאורה תבורי את חלקו בחברת המיחזור גרין פט שהקימו ביחד ב־2020, בשותפות גם עם זוהר לוי, החשוד, כאמור, בהונאה לצד שמשום. שמשום החזיק ב־45% מהחברה, יפאורה תבורי 30% ולוי 25%. השנה החליטה יפאורה תבורי (המוחזקת בידי כרמל קורפ וקרור אחזקות) לסגור את מפעל המיחזור ומכרה את כל מניותיה בחברה לבק־בוק של לוי, המחזיק כיום במלוא המניות.
במקביל להמשך החקירה הפלילית, גם המשרד להגנת הסביבה הודיע באפריל 2024 כי הוא שוקל, בכפוף לשמיעת טענות בלו, שלא להכיר בדיווח של החברה על יעדי האיסוף והמחזור שלה בשנים 2020-2019, מה שעלול לגרור קנס – כפל בסכום הפיקדון בהיקף של כ־100 מיליון שקל. זאת אחרי ביקורת שערך לגבי שנים אלה, לצד ביקורת שהוא עוד עורך לגבי השנים 2022-2021, ושממצאיה נבחנים.
טיוטות כתבי האישום שנשלחו בשבועות האחרונים לחשודים מתארים את שיטת ההונאה הרחבה אשר התנהלה לכל הפחות במשך חמש שנים - מ־2019 ועד למעצר החשודים בסוף 2023. במסגרתה שמשום ועביד, באמצעות חברת בלו, התקשרו עם שתי חברות לאיסוף מיכלי משקה ברי־פיקדון לפי החוק - מפלסטיק, אלומיניום וזכוכית: לי־און מיחזור העניקה לבלו שירותי איסוף בקבוקים בשנים 2020-2019 ובק־בוק בשנים 2023-2022. לצד האיסוף, שתי החברות גם סיפקו לה שירותי מיחזור.
עבור שירותי האיסוף הוציאו החברות שתי תעודות משלוח – האחת, מחברת האיסוף לחברת בלו, והשנייה, בשם בלו – מחברת בלו לחברת המיחזור. בתעודת המשלוח צוינה כמות הבקבוקים שהועברה עבור בלו לחברת המיחזור, וכן העבירו חברות האיסוף תעודות שקילה עבור מיכלי משקה ברי־הפיקדון שהובילו לחברת המיחזור בעבור בלו. בנוסף, עבור שירותי האיסוף, הוציאו חברות האיסוף שני סוגי חשבוניות. הסוג הראשון – חשבוניות שמפרטות את העמלה המגיעה לחברת האיסוף עבור שירותי האיסוף, שכללה חיוב של רכיב מע"מ שעמד אז על 17%. הסוג השני היה חשבוניות המשקפות מכפלה של סכום הפיקדון (30 אגורות) עם כמות מיכלי המשקה שנאספו - סכום שלא כלל מע"מ.
לפי חומר הראיות, שמשום סיכם עם בעלי לי־און ובק־בוק, שבתמורה להנחה במחיר שיקבל עבור שירותי האיסוף, החברות יוכלו במסגרת איסוף הבקבוקים הרגיל של בקבוקים ברי־פיקדון, לאסוף גם פלסטיק אחר שמקורו אינו בבקבוקי פלסטיק ברי־פיקדון - למשל מיכלי אבקות כביסה, בקבוקים מהרשות הפלסטינית שלא חל עליהן חוק הפיקדון ועוד. כל זה הוטמע יחד כאשר הרישומים הציגו שכביכול מדובר בבקבוקים שנאספו כדין.
כחלק מהמהלך, סוכם על מנגנון מרמתי לכאורה להוצאת תעודות משלוח ושקילה פיקטיביות וחשבוניות פיקטיביות: בין השאר נקבע שבתעודת המשלוח, בתעודות השקילה ובחשבוניות הפיקדון ודמי העידוד יוצג מצג כוזב לפיו כל מקורו של איסוף הפלסטיק הוא בקבוקי פלסטיק ברי־פיקדון - מה שיביא ל"ניפוח" הכמות שנאספה.
על ידי כך ובהתאמה לרישומים הכוזבים, מיוחס לבלו, שמשום ועביד הצגת מצג שווא בדיווחים הרבעוניים והשנתיים למשרד להגנת הסביבה, של עמידה ביעדי האיסוף לפי חוק הפיקדון. עמידה ביעד היא קריטית עבור חברת משקאות משום שאם לא תעמוד בו, היא תאלץ לשלם כפל של סכום הפיקדון עבור כל מיכל משקה – 60 אגורות במקום 30 אגורות.
בטיוטת כתבי האישום נכתב כי בהמשך שמשום ועביד הכניסו את חשבוניות דמי העידוד הפיקטיביות לספרי הנהלת החשבונות של בלו וקיזזו אותן בדיווחי החברה למע"מ. כך הם הגדילו באופן פיקטיבי את הוצאות החברה שלא כדין. בנוסף חברות האיסוף הוציאו עבור בלו חשבוניות פיקדון פיקטיביות - וגם אותן שמשום ועביד הכניסו לספרי הנהלת החשבונות של בלו - והוציאו באמצעותן חשבוניות זיכוי שלא משקפות את העסקה, והגישו דיווח פיקטיבי למע"מ. לעביד מיוחסים חלק מהמקרים, בעוד לשמשום עצמו כמעט כל המהלכים המרמתיים.
בלו חמקה ממס הכנסה של 53 מיליון שקל
לפי כתב החשדות שנשלח לבלו, סכום החשבוניות הפיקטיביות שהוציאה החברה עמד על כ־57 מיליון שקל כשהמע"מ שנובע מהן 8 מיליון שקל, והיא התחמקה מתשלום מס הכנסה בגובה כ־53 מיליון שקל ב־2023-2019, באמצעות אותו מנגנון עורמה ותחבולה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים לכאורה.
עוד מיוחסת לשמשום, עביד ובלו עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, "וזאת במטרה לרמות את המשרד להגנת הסביבה", בעת הדיווח על האיסוף. הדיווחים הכוזבים היו שכלל בקבוקי הפלסטיק שפורטו הינם ברי־פיקדון כביכול שנאספו ומוחזרו על ידי חברת בלו – באמצעות החברות שאיתן התקשרה. באמצעות הדיווח הכוזב, הציגה בלו מצג שהיא עמדה ביעדי האיסוף, ועל כן נמנעה מלשלם כפל קנס. בטיוטת כתב האישום מיוחס על כך לבלו, שמשום ועביד קבלת דבר במרמה. בנוסף, מיוחסות להם על כל הפעולות האלה גם עבירות של הלבנת הון.
כאן נכנסים לתמונה גם מנהל היבוא בבלו מטאנס ומנהל המכירות אנטואן שמשום, וביחד עם אחיו ענאן חשודים כל השלושה בעבירות לפי פקודת המכס: ב־24 מקרים שונים ב־2022 הגישה בלו למכס הצהרות על יבוא משלוחים של מיכלי משקה, המיועדים כולם כביכול לרשות הפלסטינית. בלו הצהירה שכל הסחורה תעבור לרש"פ דרך מחסום עופר, אולם מדובר היה בהצהרות כוזבות. חומר הראיות בתיק הכולל את רישומי המכס מראה שכלל המכולות אשר יובאו תחת הצהרות היבוא כלל לא הועברו לרשות הפלסטינית, אלא נפרקו במחסניה של חברת בלו בפארק התעשייה קדמת גליל.
מעורכי הדין חובב ביטון ושרון כהנא המייצגים את בלו, ענאן ואנטואן שמשום, ענת עביד וכמיל מטאנס נמסר בתגובה: "מרשינו אנשים נורמטיביים ושומרי חוק. מראשית הדרך הבהרנו כי מדובר בסוגיה אזרחית־מינהלית, שאינה מצדיקה ייחוס פלילי. הפער בין הפרסומים הראשוניים לכתב החשדות בפועל דרמטי: הטענות, הסכומים והעבירות צומצמו משמעותית. גם ביחס ליתרת הסכום, מדובר להבנתנו בטעות יסודית בהבנת התשתית העובדתית. אנו מקבלים בברכה את ההזדמנות להציג בפני הפרקליטות את מלוא התמונה, ובטוחים שיתברר שלא נפל כל בסיס להגשת כתב אישום, וההליך יסתיים בסגירת התיק".
מעו"ד עדי כרמלי, המייצג את לי־און מיחזור ורפי זיו, נמסר: "קריאת החומרים לקראת השימוע מעלה מעל לכל ספק את מה שטענו מתחילת הדרך - אין ולא בדל ראיה שנפל פגם בהתנהלות מרשיי. מדובר בחקירה מוזמנת מטעם בעלי עניין בתחום ודי לחכימא ברמיזא. אני משוכנע שבתום השימוע התיק ייסגר".
מעוה"ד תמיר קלדרון ורמי זועבי, המייצגים את זוהר לוי ובק־בוק, נמסר: "מרשינו קיבלו בהפתעה ותמיהה את כתב החשדות. בחינת הראיות מעלה קושי להבין כיצד הבשילו מלכתחילה לכתב חשדות, שכן לטעמנו אין בהן כדי להצביע על התנהלות בלתי חוקית כלשהי מצד מרשינו. ההחלטה על משלוח כתב החשדות מעוררת תהיות ושאלות, שיתבררו בשימוע. מרשינו עומדים על כך שהתנהלותם היתה כדין וללא כל דופי".
