סגור
העיתון הדיגיטלי
15.05.25
ג'ף בזוס ו טנדר חשמלי של SLATE AUTO
ג'ף בזוס וטנדר חשמלי של SLATE AUTO (צילומים: Michael M. Santiago/Getty Images , יצרן)

הטנדר החשמלי של בזוס: חזרה לפשטות במחיר מהפכני

SLATE AUTO חשפה בסוף השבוע טנדר חשמלי במחיר שעומד על פחות מ-20 אלף דולר. הרכב הפשוט והבסיסי, ללא חלונות חשמליים, מאתגר את הטנדרים החשמליים היקרים של טסלה ו-GMC ומזכיר את "המהפכה היפנית" בשוק הטנדרים האמריקאי בשנות ה-70

בסוף השבוע הוצג בארה"ב הטנדר של SLATE AUTO, שאמור להיות אחד הרכבים החשמליים המהפכניים ביותר שמושקים השנה. SLATE אינו טנדר יוקרתי, הוא גם לא חזק במיוחד, הטווח שלו די גרוע ואפילו אין לו חלונות חשמליים. אז מדוע הוא כל כך חשוב? בעיקר בגלל האנשים שעומדים מאחוריו. SLATE נוסד בשנת 2022 בשם RE CAR, כשלפי פרסומים אחד המממנים העומדים מאחורי החברה הוא ג'ף בזוס, מייסד אמזון.
בסוף השבוע, כש-SLATE חשפה את המוצר הסופי שלה הורמו לא מעט גבות בענף הרכב האמריקאי: הרכב הוא מה שרבים מכנים "אנטי טסלה" כלומר למרות היותו חשמלי, הוא פשוט עד כדי גיחוך: מדובר בטנדר קטן (במונחים אמריקאים) שאורכו כ-4.5 מטרים, כלומר פחות מהטנדר ה"קטן" של פורד לשוק האמריקאי - המאבריק.
1 צפייה בגלריה
SLATE AUTO טנדר חשמלי של ג'ף בזוס. פנים הרכב
SLATE AUTO טנדר חשמלי של ג'ף בזוס. פנים הרכב
פנים הרכב
(צילום: יצרן)
הגרסה הבסיסית מצוידת בסוללה בקיבולת צנועה של 53 קילוואט/שעה. המנוע הבודד מפיק 150 קילוואט והטווח הרשמי של הגרסה היקרה ביותר (סוללת 83 קוט"ש) יהיה 240 מייל, כלומר 386 קילומטרים. הנתונים האלה הם לא מרשימים בעליל, בטח שלא בעולם בו 400 קילומטרים הם הטווח המינימאלי למכונית חשמלית סבירה. מעבר לכך, הטנדר של SLATE הוא טנדר שהאבזור שלו דל במיוחד: אין לו חלונות חשמליים. על בקרת אקלים מתקדמת אין מה לדבר. מסך גדול? לא אצל SLATE. מה שהיצרנית כן מציעה הן מעל 100 אופציות שונות שהלקוח משלם עבור כל אחת מהן בנפרד. האופציות האלה מאפשרות להפוך את הטנדר הקטן לרכב "כאילו שטח" באמצעות סגירה של גג הרכב, אפשר גם להוסיף את ה"פינוקים" המקובלים, לדוגמה חלונות חשמליים – ואפשר גם לוותר עליהם. כושר הנשיאה אגב הוא פחות מטונה אחת, מה שכנראה יפסול את הטנדר משימוש חקלאי מאסיבי, וייעד אותו יותר לשוק הפנאי.
הנקודה החשובה ביותר היא המחיר: לפי הצהרות החברה מי שירצה כזה טנדר יצטרך לשלם עבור גרסת הבסיס פחות מ-20 אלף דולר. בשוק הרכב האמריקאי מחירה של טסלה מודל Y מתחיל ב- 41,490 דולר. מחירה של טסלה 3 מתחיל ב 34,990 דולר. אבל אלה מכוניות נוסעים. אם נבחן את שוק הטנדרים האמריקאי נגלה שמה שהאמריקאים רואים כ"טנדר חשמלי, הוא מפלצות מגודלות ויקרות: עבור הגרסה החשמלית של הסיירה של GMG הלקוחות בארה"ב נדרשים לשלם מעל 80 אלף דולר. הסייברטראק של טסלה הוצגה ממש לאחרנה ב"גרסת בסיס" שמחירה 72 אלף דולר, כלומר כמעט פי שניים מהטנדר החשמלי של SLATE.
אם נבחן את ההיסטוריה של שוק הרכב האמריקאי נגלה שלא תהיה זו הפעם הראשונה בה יצרני הרכב האמריקאים הציגו טנדרים, ואז הגיע מישהו אחר (במקרה זה היפנים) והציג רכב שהיה דומה בתצורה, אבל הרבה יותר פשוט ביישום. בפועל, טנדרים נחשבים גם כיום לרכבים סופר פופולאריים בארצות הברית.
עד שנות ה-50, טנדרים נחשבו לכלי עבודה, כלומר גרסאות של מכוניות קיימות שהחלק האחורי "קוצץ" מהן, אבל בשנות ה-50 טנדרים החלו ליהנות מאביזרי "יוקרה" כמו הגה כוח ומאוחר יותר מזגנים ומנועי שמונה בוכנות. עד שנות ה- 70 יצרני הרכב האמריקאים שלטו ללא עוררין בשוק, אבל אז הגיעו יצרני הרכב היפנים שהציעו טנדר קטן, פשוט, נטול אבזור יוקרה, שעלה עשרות אחוזים פחות מהמתחרה האמריקאי המגודל. הטנדרים היפנים הפכו כה דומיננטיים בשנות ה-70 וה-80 כמו ניסאן, טויוטה, סובארו, עד שהממשל הפדראלי נאלץ לחוקק חוקים שיבלמו את יבוא הטנדרים הקטנים והזולים מיפן.
הטנדר של בזוס הוא מעין אינטרפטציה מודרנית לימים ההם, אבל בתצורה חשמלית, והחברה כבר גובה מקדמות בגובה 50 דולר ממי שרוצה טנדר של SLATE. האם היצרנית תצליח? אם השוק ינהג כמו בשנות ה-70, כנראה שכן. ובשונה ממאסק- אם הטנדר יכשל, בזוס לא השליך את כל יהבו על הטנדר החדש, הוא רק השקיע באופן משמעותי בעוד מיזם רכב חשמלי.