אדלשטיין: "המטרה של החוק הזה היא ודאי לא גיוס, אין מה להשוות להצעה שלי"
ועדת החוץ והביטחון דנה הבוקר בחוק ההשתמטות של ביסמוט, לקראת העלאתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. חגי לובר, ששכל את בנו במלחמה, תקף: "אתם מבדילים בחוק הזה בין דם לדם". לפיד: "בגידה בלוחמים". ביסמוט: "מי שיתנגד יוכיח שהוא מעדיף משחק פוליטי קטן על ביטחון המדינה"
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה הבוקר (ב') בחוק ההשתמטות של יו"ר הוועדה בועז ביסמוט (הליכוד), לקראת העלאתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
חגי לובר, ששכל את בנו אלישע יהונתן במלחמת חרבות ברזל, תקף: "בעוד פחות מחודש זו האזכרה של יהונתן הבן שלי. אנחנו נמצאים בסערת רגשות ובהכנה לקראת האזכרה. עזבתי את הכל ובאתי לפה כי אני לוחם את המלחמה של הבן שלי. החוק הזה הוא חוק מסוכן מבחינה ביטחונית, חברתית ומנהיגותית. הצבא צריך לוחמים ואתם יודעים את זה, אתם יודעים שהחוק לא מתחיל להתקרב לצרכי הצבא. בשביל שיקולים שאנחנו לא מבינים אתם פוגעים בביטחון המדינה".
"אתם מבדילים בחוק הזה בין דם לדם", הוסיף לובר. "הילדים שלי שלושה ימים אחרי השבעה חזרו לעזה ומאז היו שם יחד 900 ימי מילואים. אנחנו עושים את זה כי אין מספיק אנשים ואם נולדת למגזר נכון חייך הרבה יותר בטוחים במדינת ישראל. אם נולדת למגזר לא נכון אתה תהיה חייב ללכת, ושוב ושוב ושוב. חברי הקואליציה שאני הצבעתי בשבילה, אני קורא לכם להתנגד לחוק הזה בצורה גורפת. מי שיצביע בעד אנחנו נבוא איתו חשבון פוליטי". אסף חלמיש, גם הוא אב שכול, שאל: "איך אתם יכולים להסתכל לעצמכם בעיניים כשאתם תומכים בחוק הזה?".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר לביסמוט: "זו בגידה בלוחמים. בכל מי שהקריב – יותר מ-900 הרוגים, 20 אלף פצועים. ראש הממשלה נתניהו, כ"ץ ודרעי לא פה. השאירו אותך לשאת לבד את החרפה, ולא במקרה - זה חוק השתמטות על מלא. יהודים מתים לא לומדים תורה, ואם לא יהיה צבא יהודי חזק אף אחד לא ילמד תורה. ילדינו המתים מוטלים לפנינו בשורה ארוכה, ובישיבות יושבים 80 אלף צעירים שיכולים להגן על ישראל, והצבא אמר פעם אחר פעם שצריך אותם. אבל המושחתים מוכרים למשתמטים את ביטחון ישראל. אני מתחייב שהחרפה לא תעבור, פה או במליאה או בבית המשפט או ברחובות. זה לא יעבור".
ביסמוט כינה את החוק "תיקון היסטורי". לדבריו, "עם ישראל עוקב אחרינו. גם הדורות שהיו לפנינו ואלה שיהיו אחרינו. זה רגע נדיר בתולדות האומה. החוק ישמור על עולם התורה והזכות לחיות ביחד. ברקע החוק יש אמירה שגם ללימוד התורה ערך עצום". הוא טען כי "מי שיתנגד יוכיח שהוא מעדיף משחק פוליטי קטן על ביטחון המדינה, פוזיציה על פני ביטחון לאומי. החוק טוב למדינה ועתיד לחזק את האחדות. עידן הערפל מסתיים".
יו"ר הוועדה לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), אמר: "אין מה להשוות בין ההצעה שלי לשל ביסמוט. המטרה שלי היתה חוק גיוס. המטרה של החוק הזה ודאי לא גיוס. בלי סנקציות שום דבר לא יקרה. מה שיש זה שטויות ולא סנקציות. אם המטרה היא גיוס - כל החוק צריך להראות אחרת. בלי סנקציות שום דבר לא יקרה".
חברי הכנסת ביקרו בחריפות את העובדה שלא נותנים להם זמן לדבר ודרשו ייעוץ משפטי. "היו פה מונולוגים שייקספיריים, אי אפשר לעבוד כך", אמר ביסמוט.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר: "בחוק הזה לא מופיעה התורה ששמרה עלינו, אלא תורה אחרת, תורה משתמטת. בחוק הזה מומצאת תורה חדשה". ח"כ מירב כהן (יש עתיד) אמרה: "הדבר היחיד שקורה מהחוק זה שמחזירים לחרדים 650 מיליון שקל, תקציב ישיבות, הנחות במעונות יום והנחות בביטוח לאומי. ניסחו את החוק עם האדמו"רים ולא עם המילואימניקים". ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) אמרה: "החוק מוודא שצעירים חרדים לא יתקרבו לצה"ל. הוא מונע לעבוד, מונע ישיבות הסדר, חוק שמיועד לכלוא את הצעירים החרדים בישיבות".
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר כי "את החוק הזה צריך לקרוע". זאת, לדבריו, כמו ששגריר ישראל באו"ם לשעבר חיים הרצוג קרע את ההחלטה שהציונות היא גזענות. "גם דרוזים ובדואים לא מתגייסים, אבל בלחץ היועמ"שית החוק רק לחרדים", הוסיף. יודגש כי העובדה שפרוש מדבר נגד החוק עדיין אינה מבטיחה שלא יצביע בעדו.
סגנית שר החוץ שרן השכל (הימין הממלכתי), אחת הדוברות הבולטות בקואליציה נגד החוק, אמרה: "האירוע של כוח האדם הוא קריטי, אנחנו לא יכולים להתפשר על הביטחון. אבל רק עוד שנה וחצי רק מתחילים את המדידה ועוד כמה חודשים למדוד, ורק אז סנקציות".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "בוא נניח שאנחנו טועים, אבל בואו ננסה ריבונו של עולם. החוק הזה אמור לגייס 23 אלף חיילים חרדים תוך שלוש וחצי שנים - פי שלושה מהממוצע עד הדיון ופי ארבעה מהחוק המקורי. גדוד אחד נוסף של חיילים בסדיר זה עשרה גדודי מילואים. כלומר, החוק הזה יביא לחיסכון של 60 גדודי מילואים".
ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) תקף את העובדה שהחוק לא קובע מכסה של לוחמים ותומכי לחימה: "החוק אומר ללוחמים ומילואימניקים: 'איש לא יבוא להחליף אתכם'". ח"כ אושר שקלים (הליכוד) טען שקואליציה אחרת, אם תהיה, תכלול את החרדים ו"תעביר חוק השתמטות אמיתי ויכשירו את ההשתמטות. זו צביעות גדולה ומשחק לתקשורת".
לפי הנוסח של ביסמוט, יעדי הגיוס בחוק יהיו: שנת הגיוס הראשונה (מועד העברת החוק - סוף יוני 2027) – 8,160, שנת הגיוס 2027 (יולי 2027 - יוני 2028) – 6,480, שנת הגיוס 2028 – 7,920, שנת הגיוס 2029 – 8,500, שנת הגיוס 2030 – 50% מהמחזור החרדי. צעיר חרדי יוגדר כמי שלמד שנתיים במוסד חרדי - מה שיאפשר להכליל ביעדים יוצאים בשאלה רבים. כן יכללו היעדים 10% של משרתים בשירות אזרחי ביטחוני. בניגוד לנוסח החוק שהציע יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין, החוק אינו כולל דרישה למכסת חיילים קרביים ותומכי לחימה.
בין הסנקציות שיוטלו על בחורי ישיבות שלא יתגייסו: שלילת האפשרות להוציא רישיון נהיגה ושלילת אפשרות יציאה מהארץ, שתיהן עד גיל 23; לצד שלילת מלגת סטודנט ושלילת נקודת זיכוי ממס הכנסה. הסנקציות שיוטלו באוגוסט 2027 אם לא יעמדו ביעדים רציניות יותר: שלילת הנחה בביטוח לאומי, שלילת השתתפות במחיר למשתכן, שלילת הנחה במעונות היום, שלילת הנחה בתחבורה הציבורית.
