פרשנות
חוק הקומבינה של ביסמוט מיועד להגן על תלמידי הישיבות מפני גיוס
החוק שיו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט הציג ביום חמישי הוא לא חוק גיוס חרדים, אלא חוק חסינות לתלמידי הישיבות מפני גיוס. הוא לא מיועד להפסיק את הסנקציות והמעצרים, ולכן כולל חנינה גורפת לכל המשתמטים הנוכחיים. מבחינת נתניהו, החוק מיועד להקנות לו עוד כמה חודשי שלטון
לא חוק גיוס חרדים הציג ביום חמישי יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בועז ביסמוט אלא חוק חסינות לתלמידי הישיבות מפני גיוס. מבחינת החרדים, החוק הזה מיועד להפסיק את הסנקציות והמעצרים, ולכן הוא כולל חנינה גורפת לכל המשתמטים הנוכחיים. אין לרבנים שום כוונה לעמוד ביעדים אבל עם זה הם יתמודדו בעוד כמה שנים, בתקווה שרק אז הבעיה תתעורר. מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, החוק מיועד להקנות לו עוד כמה חודשי שלטון.
כדי לסכל גיוס אמיתי הוכנסו לחוק עוד ועוד חגורות ביטחון (ביטחון למשתמטים, לא למדינה): יוצאים לשאלה ייחשבו חרדים. מי שיעשו שירות אזרחי שיוגדר ביטחוני ייספר כחייל. ואם בכל זאת לא יעמדו כצפוי ביעדים, ועדה מיוחדת של צה"ל והחרדים תוכל להפחית את היעדים בטענת שקר כלשהו שהמסלולים החרדיים שצה"ל הקים לא היו די חרדיים. הקריקטוריסט של ביטאון דגל התורה "יתד נאמן" יוני גרשטיין לעג בסוף השבוע לסנקציות כשפרסם ציור של כלבת מחמד חביבה נובחת על האברך תחת הכותרת "חוק עם שיניים".
החידוש העיקרי בנוסח של ביסמוט הוא דחיית המועד שבו תיבחן לראשונה העמידה ביעדי הגיוס עד לאמצע 2027. זאת באמצעות יצירת שנת גיוס מאוחדת שתימשך שנה וחצי מהעברת החוק ועד סוף יוני 2027. יעד הגיוס המשולב לשנה וחצי האלו יהיה 8,160 כלומר 5,400 בתחשיב לשנה. בשנה שעברה התגייסו 3,000 חרדים (ויוצאים). יחד עם 500 משרתים בשירות אזרחי, התוספת של יעד זה על המצב הקיים היא 2,000 מתוך 80 אלף משתמטים. זהו חוק שמסדיר את מעמד תלמידי הישיבות.
לאחר שבועות ארוכים של דחיות, ביסמוט הפיץ בחמישי את נוסח החוק המוסכם עם המפלגות החרדיות. הוא קבע מרתון של שלוש ישיבות שיימשכו 7.5 שעות לחצי הראשון של השבוע. בישיבות האלו תהיה רק דוברת אחת שדבריה יהיו באמת חשובים – יועמ"שית הוועדה מירי פרנקל שור. אין שום סיכוי שחוק ההשתמטות הזה יעמוד במבחן בג"ץ ועוד אחרי המלחמה. השאלה העיקרית היא אם בג"ץ יוציא צו ביניים מיידי נגד יישומו ואז המטרה של הכשרת תלמידי הישיבות אפילו לשנתיים לא תושג. יוזמי החוק מקווים שאם פרנקל שור לא תתנגד בנחרצות מספקת, אולי זה יסייע בבג"ץ.
יעדי הגיוס כפי שמוצע בחוק: שנת הגיוס הראשונה (מועד העברת החוק – סוף יוני 2027) — 8,160, שנת הגיוס 2027 (יולי 2027–יוני 2028) — 6,840, שנת הגיוס 2028 — 7,920, שנת הגיוס 2029 — 8,500, שנת הגיוס 2030 — 50% מהמחזור החרדי. בניגוד לנוסח החוק שהציע יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין, החוק אינו כולל דרישה למכסת חיילים קרביים ותומכי לחימה. צה"ל מדבר על צורך מיידי ב־12 אלף חיילים שרובם קרביים ותומכי לחימה. יהיה מעניין אם לנציגי צה"ל יהיה האומץ לבוא ולומר שהחוק הזה לא מתקרב בכלל לצרכים. זו ללא ספק חובתם הציבורית כלפי המשרתים. אם זה יקרה, לא רק שלמערכת הפוליטית יהיה הרבה יותר קשה לתמוך בחוק, זה יחסל את סיכוייו לשרוד בבג"ץ.
הסנקציות שיוטלו על בחורי ישיבות שלא יתגייסו הן משני סוגים. האחד הוא מהסוג ששומר על... המשמעת בישיבות. מדובר בשלילת האפשרות להוציא רישיון נהיגה ושלילת אפשרות יציאה מהארץ, שתיהן עד גיל 23. הסוג השני הוא סנקציות פיקטיביות. החוק אוסר על תלמידי הישיבות לעסוק בכל עיסוק אחר. למרות זאת שתי סנקציות נוספות הן שלילת מלגת סטודנט ושלילת נקודת זיכוי ממס הכנסה. הסנקציות שיוטלו באוגוסט 2027 אם לא יעמדו ביעדים רציניות יותר: שלילת הנחה בביטוח לאומי, שלילת השתתפות במחיר למשתכן, שלילת הנחה במעונות היום, שלילת הנחה בתחבורה הציבורית. אך בקואליציה עוסקים רק בהישרדות המיידית. איש לא חושב לטווח רחוק כל כך.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שהוא מרכז תהליך ההשתמטות של הקואליציה, פרסם בסוף השבוע ציוץ שבו התווה את דף המסרים של החוק. "23 אלף חיילים חרדים בתוך שלוש וחצי שנים", כתב פוקס תוך שהוא שוכח לציין שבאותו זמן ישתמטו 80 האלף הקיימים ועוד 26 אלף חדשים. "3,000 חיילים חרדים בסדיר בשנת גיוס אחת = חיסכון של 60 גדודי מילואים", כתב פוקס אף על פי שאין שום מכסה של חרדים שילכו לקרבי או לתפקידים תומכי לחימה.
השבוע צפויים החרדים להפסיק את חרם ההצבעות עם הקואליציה. לאור התחדשות חקיקת ההפיכה המשטרית זה בהחלט מדאיג. התחשיבים הפוליטיים לגבי חוק ההשתמטות מניחים שלקואליציה יש 68 קולות ולכן היא יכולה להסתדר עם 7-6 מורדים. בפועל קשה לראות את נציג חסידות גור ח"כ יצחק גולדקנופף ונציג ויז'ניץ ח"כ יעקב טסלר מצביעים בעד חוק שקובע מכסות ויעדים.
ועוד היבט שכדאי להביא בחשבון. אף שהמטרה הברורה של החוק היא להעביר תקציב ולהרחיק את הבחירות עד נובמבר, בפוליטיקה הישראלית גם נובמבר זה קרוב. לכן נתניהו ועוד יותר ממנו אנשי סיעת הציונות הדתית שמתנדנדים על סף אחוז החסימה, יעקבו בדאגה רבה אחרי הסקרים בשבועות הקרובים. התרסקות בסקרים עשויה להקשיח עמדות.
התפתחות אחת חשובה כן קרתה בשבוע שעבר. רבני דגל התורה דב לנדו ומשה הלל הירש נתנו הסכמתם לנוסח חוק שכולל יעדים וסנקציות. נכון שהסנקציות הקשות נדחו ל־2027 במטרה שלעולם לא יתגשמו, אבל העיקרון נקבע. אם הם הסכימו לשלילת הנחות במעונות יום ולשלילת זכאות למחיר למשתכן ממשתמטים בעוד שנתיים, יהיה קשה לבוא בטענות לממשלה הבאה אם תחיל זאת מיד.
