פרשנות
קיש מתעלם, אבל יש לנטרל את פצצת הזמן של החינוך המיוחד
מספר תלמידי החינוך המיוחד זינק ב־33% בתוך ארבע שנים, והתקציב קפץ ב־66% ל־26.5 מיליארד שקל. למרות אימוץ מסקנות ועדת שפירא אין לממשלה ולשר החינוך תוכנית ממשית לעצור את ההתרסקות התקציבית והחינוכית
מספר תלמידי החינוך המיוחד יגיע השנה ל־391 אלף, עלייה של 10.4% לעומת 354 אלף בשנה שעברה. כיוון שתקציב החינוך המיוחד עמד בשנה שעברה על 24 מיליארד שקל, המשמעות היא גידול של יותר מ־2 מיליארד שקל בתקציב, לכ־26.5 מיליארד שקל בשנת 2026.
הגידול המסחרר הזה בולט במיוחד לאור העובדה שמערכת החינוך כולה גדלה רק ב־1%, כלומר החינוך המיוחד גדל בקצב מהיר פי תשעה.
הבשורה הטובה היא ששנת הלימודים תיפתח היום כסדרה. אלא שהאמת היא שלא היה כל איום אמיתי עליה. בית הדין הארצי לעבודה זרק בשבוע שעבר מכל המדרגות את סכסוך העבודה הפיקטיבי של ארגון המורים העל־יסודיים, והסביר שמחלוקות משפטיות מבררים בבית משפט - לא בשביתות ועיצומים.
אבל זה קרה אחרי שהסכסוך השיג את מטרתו האמיתית - כל המדינה דיברה שבועיים על השאלה אם יו"ר הארגון הנצחי רן ארז ישבית את התיכונים.
היום אישרה הממשלה את הקיצוץ הרוחבי של 285 מיליון שקל לטובת האבטחה. השר בן גביר השתמש בכסף למטרות אחרות וסירב להחזיר, ולכן כל משרדי הממשלה ישלמו, כולל מערכת הרווחה המורעבת.
שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים
אלא שהמשבר הגדול של מערכת החינוך - משבר החינוך המיוחד - אינו מתקרב כלל לפתרון, ולא ברור מתי הוא יביא את המערכת על עברי פי פחת. שר החינוך יואב קיש הוא גיבור גדול באיומים על מורים שמתנגדים להרעבה בעזה, אבל חסר כל עמוד שדרה כשמדובר בפתרון הבעיות הכואבות של מערכת החינוך.
התוצאה: הוא הודיע על אימוץ מסקנות ועדת שפירא לפתרון בעיית החינוך המיוחד, אבל דחה את היישום ל־2027, כלומר לשר הבא - בגלל התנגדות האוצר.
העניין הוא שכאשר עלות החינוך המיוחד גדלה ב־2.5 מיליארד שקל לשנה, אי־אפשר לחכות. בארבע השנים האחרונות גדל החינוך המיוחד בשליש (33.5%), מ־202 אלף ב־2022 לצפי של 391 אלף השנה. התקציב גדל באותה תקופה בשני שלישים (66%), מ־16 מיליארד שקל ב־2022 לצפי של 26.5 מיליארד שקל ב־2026. הסיבה המרכזית היא ש־40% מתלמידי החינוך המיוחד לומדים בחינוך הנפרד, שיקר עד פי חמישה מהחינוך הרגיל.
ועדת שפירא המליצה על השבחת החינוך הכללי כדי שיוכל לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים. זאת באמצעות הקטנת הכיתות וגני הילדים - מיותר מ־30 תלמידים לכיתה ולגן בממוצע, ל־19 ילדים בממוצע בלבד. ההקטנה תיעשה ללא תוספת מורים ותוך שימוש בעודף השעות הגדל במערכת החינוך.
כן המליצה הוועדה על מתן הכשרה לכל מורי המערכת בחינוך משלב של תלמידי חינוך מיוחד ועל היפוך פירמידת המשאבים, כך שיושקעו יותר כספים בחינוך המיוחד.
התקציב לא מבוטל: השקעה חד־פעמית של 14 מיליארד שקל ותוספת של 1.5 מיליארד שקל לשנה. אבל הוועדה טוענת שאפשר לממן את ההוצאה באמצעות מלווה ושההשקעה תחסוך בעתיד סכומים גדולים בהרבה.
צריך לנסות את מסקנות שפירא
באוצר, לעומת זאת, טוענים שאין שום יסוד להניח שהמהלך היקר יניב בכלל תוצאות. קיש, שלא היה מוכן להשקיע את המשאבים הפוליטיים במאבק עם משרד האוצר - מאבק שלא מניב שום תועלת בפריימריז - השאיר את פצצת הזמן לממשיכו.
לאוצר תפקיד חשוב בשמירה על כספי המדינה מפני הרפתקאות מיותרות. אבל חייבים להודות שככל שעובר הזמן, ההוצאות על יישום מסקנות שפירא מתגמדות מול העלייה הסדרתית בתקציב החינוך המיוחד.
כמעט כל מה שוועדת שפירא מציעה ישביח את החינוך ממילא: הקטנת הכיתות, קיצור שבוע הלימודים, תוספת משאבים לגיל הרך והכשרת המורים לחינוך משלב. כלומר, מדובר בהשקעה כלכלית מובהקת. ועדת שפירא חוזה עלייה של החינוך המשלב מ־60% מהחינוך המיוחד ל־80%, אם ייושמו המסקנות. אבל גם אם העלייה תהיה קטנה בהרבה - זה יכול לכסות את העלות.
מעבר לכך, אין בעצם שום תוכנית אחרת על השולחן.
אחרי שנתנו להורים את חופש הבחירה בין חינוך נפרד ומשלב, ספק אם מישהו יעז לנסות לקחת אותו מהם. סביר גם שמסקנות ועדת שפירא יככבו במערכת הבחירות הבאה, פשוט כי מפלגות צריכות מצע חינוכי - וזה נושא מצוין. לכן נראה חיוני להתחיל מייד בתכנון היישום, מתוך כוונה ליישם את המסקנות לפחות ב־20% ממערכת החינוך מדי שנה. גם האוצר צריך להבין שזה עדיף מהמשך ההתרסקות התקציבית הקיימת.
