החינוך המיוחד: מספר התלמידים יגדל ב־1%, מספר המורים יגדל פי 7
מספר עובדי ההוראה במערכת החינוך צפוי לגדול השנה בקצב מהיר פי 7.2 ממספר התלמידים בעקבות הגידול בחינוך המיוחד והעלייה בחינוך החרדי; החינוך המיוחד צפוי לגדול בשנת הלימודים שנפתחת היום בהיקף של פי 9 מהחינוך הרגיל שיגדל ב־%1.1; המשמעות: תוספת תקציב של כ־2.5 מיליארד שקל
החינוך המיוחד צפוי לגדול בשנת הלימודים תשפ"ו שנפתחת היום ב־10.4%, פי 9 מהחינוך הרגיל. מ־354 אלף תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/5) ל־391 אלף בתשפ"ו (2025/6). המשמעות היא תוספת תקציב של בין 2 ל־2.5 מיליארד שקל.
בשנת הלימודים הקרובה ילמדו במערכת החינוך כולה 2.587 מיליון תלמידים לעומת 2.558 מיליון שפתחו את שנת הלימודים הקודמת - תוספת של 1.1%. החינוך החרדי צפוי לגדול בשנה הקרובה ב־3.6%, מ־562 אלף ל־582 אלף.
מספר עובדי ההוראה במערכת החינוך צפוי לגדול השנה בקצב מהיר פי 7.2 ממספר התלמידים. מ־236 אלף מורים ל־253 אלף. הדבר מוסבר בגידול העצום בחינוך המיוחד שבו יש כיתות של 7 תלמידים וכן בעלייה בחינוך החרדי שבו לומדים בהפרדה.
23,700 תלמידים יפתחו את שנת הלימודים בחבל תקומה — גידול של כ־2,000 תלמידים ביחס ל־7 באוקטובר 2023 על רקע הצמיחה הדמוגרפית בחבל. החבל כולל את המועצות חוף אשקלון, שער הנגב, אשכול, שדות נגב והעיר שדרות. מאות ילדים יחזרו לראשונה מאז אירועי 7 באוקטובר אל מערכת החינוך המקומית ואל יישוביהם.
במקום עימות עם בן גביר אושר הקיצוץ
הממשלה אישרה היום את הקיצוץ הרוחבי של 0.6% - או 285 מיליון שקל - לטובת תקצוב אבטחת מוסדות החינוך לשנת הלימודים הקרובה. התקציב שאושר מבטיח כי שנת הלימודים תיפתח היום כסדרה. את ההצעה לקיצוץ הרוחבי הגיש לממשלה ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא שר האוצר כיוון שבצלאל סמוטריץ' התנגד לקיצוץ וטען שהמשרד לביטחון לאומי צריך למצוא את הכסף מתקציבו. השר סמוטריץ' לא השתתף בישיבה ואילו שרי האיחוד הלאומי התנגדו לקיצוץ.
לקראת פתיחת שנת הלימודים התפתח עימות בקואליציה בנוגע לשאלה לאן נעלמו כרבע מיליארד שקל המיועדים לאבטחת בתי הספר, שעלותה השנתית חצי מיליארד שקל. בתקופת אישור התקציב בתחילת השנה פרשה עוצמה יהודית מהקואליציה והשר חיים כץ החליף את יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. כץ הודיע שהוא לא רוצה שאבטחת בתי הספר תהיה באחריות משרדו ומעדיף להשתמש בכסף לצרכים אחרים. הוא התחייב שכשיימצא גורם שייקח עליו את האחריות לאבטחת בתי הספר, הוא יחזיר את הכסף ממקורותיו. אלא שאז חזר למשרד בן גביר, השתמש בכסף הזה ולא עמד בהתחייבות למצוא מקור תקציבי אחר למימון אבטחת בתי הספר.
בשבועות האחרונים התפתח משבר סביב הסוגיה. שר החינוך יואב קיש ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס הודיעו ששנת הלימודים לא תיפתח בלי שיימצא מימון לאבטחה. קיש התייצב לצד בן גביר ותבע את הפתרון מסמוטריץ'. משרד האוצר דרש שהמשרד לביטחון לאומי יאתר את הכסף ממקורותיו, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע נגד עימות עם בן גביר ובעד קיצוץ רוחבי נוסף.
שר הרווחה חיים כץ פנה אתמול לסמוטריץ' בדרישה להחריג את משרד הרווחה מהקיצוץ הרוחבי הזה ומקודמו שנבע מהוצאות המלחמה באיראן. כץ מזהיר שהמשמעות של הקיצוץ הנדרש ממשרד הרווחה בסך 90 מיליון שקל היא ש"לא יהיה מנוס מסגירת מרכזי חירום לילדים בסיכון, מרכזי חירום לנשים מאוימות, מרכזים לטיפול בפגיעות מיניות, פגיעה אנושה בשירותים החוץ ביתיים לילדים שהוצאו מבתיהם, סגירת מרכזי יום לאזרחים ותיקים ועוד". מדובר, לדבריו, "בפגיעה אנושה בשירותי הרווחה", שנזקקים לתגבור גדול בשל המלחמה.
האיום הנוסף לכאורה על שנת הלימודים היה שביתה או עיצומים של ארגון המורים העל־יסודיים. אלא שבית הדין הארצי לעבודה הוציא כבר ביום רביעי צו שאסר על שביתה או עיצומים על רקע סכסוך העבודה שהכריז יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז. העילה המרכזית היתה הודעת המדינה שיופסק ההסדר שלפיו המורים יוכלו לבצע 5 שעות שהייה בבית ולא בבית ספר בתמורה למעבר של בית הספר שלהם לשבוע לימודים מקוצר בן 5 ימים.
בית הדין לעבודה הסביר את צו המניעה בכך שהעילות לסכסוך היו מחלוקות משפטית שצריכות להתברר בבית המשפט ולא בצעדים ארגוניים. ארז התעקש על סכסוך העבודה למרות פסק דין קודם שקבע שאותן עילות אינן מצדיקות זאת. בית הדין הביע את מורת רוחו בכך שהקדים והוציא את צו המניעה ביום רביעי ולא חיכה שארז יכריז על שביתה או עיצומים.
מקצצים לכולם אבל מוסיפים לש"ס
בעוד הממשלה מקצצת 285 מיליון שקל מתקציבי המשרדים, היא אישרה העברת 40 מיליון שקל כתקציבי גפ"ן לרשת בני יוסף של ש"ס. תקציבי גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) מיועדים לרכישת תוכניות חיצוניות. העברת התקציבים לרשת המפלגתית היא חלק מהפיצוי על הכישלון הנמשך בשנתיים האחרונות בהעברת תוספות השכר הענקיות למורי רשתות החינוך החרדיות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס.
ההעברה נעשית למרות הפרישה לכאורה של ש"ס מהממשלה והיא הוכחה נוספת לך שזו פרישה שבש"ס לא לוקחים ברצינות. רוב תקציב תוספות השכר הועבר למימון המלחמה עם איראן אבל 89 מיליון שקל מתוכו נותרו בתקציב משרד החינוך ו־40 מיליון שקל מתוכן הופנו למטרת הפיצוי לש"ס.
המהלך מעורר שורה של שאלות משפטיות וציבוריות וסביר שיאותגר בבג"ץ. ראשית, בתי המשפט קבעו לא אחת שהסעיף בחוק יסודות התקציב שמקנה לרשתות המפלגתיות תקציב שווה לחינוך הממלכתי הוא בעייתי ובלתי שוויוני ואין להרחיב אותו מעבר לתקציבי היסוד. כלל לא ברור שניתן להחיל את החוק על תקציבי גפ"ן. שנית, במצב שבו ברור שהרשת אינה עומדת בחובות לימודי הליבה שלה לא ברור איך אפשר להוסיף לה סעיפים תקציביים. מבחינה ציבורית המצב שבו מעבירים לרשת שהסתבכה שוב ושוב באי־סדרים תקציבים לשימוש חופשי וגמיש מעורר חשש כבד לאי־סדרים נוספים והעברת תקציבים למקורבים.
האוצר: לא חסרים מורים בישראל
דו"ח של הממונה על השכר באוצר שהתפרסם אתמול קובע שבניגוד לטענה המקובלת, לא רק שאין בישראל מחסור כללי במורים אלא שיחס מספר התלמידים למורה נמצא בצניחה גדולה. הוא ירד מ־13 תלמידים למורה ב־2015 ל־11.4 תלמידים למורה בלבד ב־2024. בעשור האחרון גדל מספר המשרות במערכת בכ־31% — כמעט כפול מקצב הגידול במספר התלמידים, שעמד על כ־14.8% בלבד. לטענת הממונה על השכר, "נתונים אלו לכאורה מציגים מגמה הפוכה לדיווחים על מחסור במורים".
לפי הדו"ח שהתפרסם לקראת פתיחת שנת הלימודים, מערכת החינוך כללה ב־2024 כ־150 אלף עובדי הוראה. היא אינה כוללת את התיכונים שהמעסיק שלהם הוא הרשויות המקומיות. הוצאות השכר למורים בשירות המדינה עמדו ב־2024 על 35 מיליארד שקל.
עוד נתון שמחזק את טענת הממונה על השכר לקביעה שאין מחסור כללי במורים: שיעור עובדי ההוראה מכלל כוח העבודה במשק עלה בעשור האחרון מ־5.48% ל־6.46%, נתון שממקם את ישראל במקום השני במדינות ה־OECD. סיבה מרכזית לשיעור הגבוה של מורים היא שיעור הפריון לאשה בישראל שעומד ב־2022 על 2.89 ילדים, כמעט כפול משיעור הפריון הממוצע ב־OECD שעמד על 1.49 ילדים לאשה.
