האוצר רוצה להעביר 374 מיליון שקל בכספים קואליציוניים לחרדים
בזמן שבוועדת הכספים דנים בחוקים להעלאת נטל המס, משרד האוצר מבקש להעביר כספים קואליציוניים - בעיקר למוסדות שקשורים ליהדות התורה ולש"ס
בעוד שוועדת הכספים דנה בחוקים שהוגשו על ידי הממשלה להעלאת נטל המס ושחיקת השכר הריאלי - משרד האוצר שיגר אליה בקשה להעברת 374 מיליון שקל כ"כספים קואליציוניים" לחרדים.
מדובר בהעברת 152.8 מיליון שקל לחינוך העצמאי רשת החינוך של יהדות התורה, 186 מיליון שקל למעיין החינוך התורני של ש"ס, 34.4 מיליון שקל ל"העמקת החינוך היהודי" ו-1.2 מיליון שקל למימון התמיכה במוסדות תורניים.
מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, חברי הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד) קבל כי "מלחמה? גירעון? העלאות מסים? התרסקות תלמידי ישראל בציוני מתמטיקה? הממשלה ממשיכה בפיזור הכספים הקואליציוניים למקורבים. האופוזיציה בוועדת הכספים תנקוט בכל צעד - פרלמנטרי ומשפטי - על מנת לעצור את הפגיעה הבלתי נתפסת בחינוך הממלכתי".
יצויין שהפנייה תאושר בימים הקרובים ברוב קולות בקואליציה למרות שהיא מנוגדת לעמדת הממשלה לבג"ץ לפיה ההעברות התקציביות יהיו כלליות ונורמטיביות.
בהודעה ששלח לבג"ץ לפני חודשים היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, הוא קבע קבע כי לפי החוק שתי הרשתות - החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני - יתוקצבו בתקציב משרד החינוך והתרבות למטרות חינוך בלבד לפי אמות מידה שוות לשני המוסדות על פי קריטריונים עניינים אחידים ושווים כמו לכלל ילדי ישראל".
מסינג הוסיף כי "ככל שתהיה כוונה להקצות תקציבים נוספים מכל סוג שהוא לרשתות, וזאת, מעבר למה שפורט לבג"ץ ובכלל זה באמצעות הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית ובין בדרך אחרת - יהיה צורך להקצות תקציבים אלה באופן שיוויוני, לכל הפחות בין כלל מוסדות החינוך הרשמיים בהתאם לקריטריונים אחידים ומוגדרים ובשים לב לאבחנות הקיימות לגבי מוסדות חינוך שאינם רשמיים".
באופוזיציה נגד הדיונים על חוקי המיסוי לפני התקציב
בתוך כך, ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) החתימה מכתב של ארבעה ח"כים נוספים מהאופוזיציה בוועדת הכספים הדורשים מהיועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק לקבל חוות דעת משפטית באשר לעריכת דיונים בוועדה בשורת חוקי מסוי שמיועדים להיכנס לתוקף בסוף החודש - וזאת, בטרם הגיע לוועדה חוק תקציב המדינה לשנת 2025.
מדובר בחוקים נפרדים, שהוגשו ואושרו בקריאה הראשונה בכנסת ונדונים בוועדת הכספים ומטרתם: העלאת מס הרכישה על נדל"ן למשקיעים, הקפאת מדרגות מס הרכישה ומס ההכנסה, תשלום מס על "רווחים כלואים", הקפאת קצבאות, מיסוי הפנסיה, ועוד.
הח"כים טוענים כי "הצעות חוק אלו הן חלק משינוי חקיקה שיוזמת הממשלה במסגרת תקציב המדינה. הממשלה פוגעת בעקרונות יסוד של הליך החקיקה ומשתמשת בטענת דחיפות כדי לאשר במהירות את החקיקה הנוגעת למסים בצורה שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, זאת בעוד שאת הצעת חוק התקציב עצמו הממשלה הניחה באיחור (רק בשבוע שעבר - צ.ז) על שולחן הכנסת, אולם טרם העבירה את כל הפירוט הנדרש ביחס לכנסת".
הח"כים קובעים כי "כתוצאה מזילות זו של הרשות המבצעת ברשות המחוקקת, הח"כים נאלצים לדון בהצעות חוק בעלות השלכות כלכליות דרמטיות על חלקים גדולים מהציבור כמו גם על הכנסות המדינה ממסים, על אחת כמה וכמה בעת מלחמה כשהציבור גם ככה משלם מחיר כבד, מבלי שיש בידם המידע המלא והזמן הנדרש לשם דיון וקבלת החלטה על הצעות הממשלה להעלאת מסים. כל עוד פירוט התקציב לא הועבר לחברי הכנסת לא ניתן להבין מהן השלכות הרוחב של הקיצוצים הצפויים על הציבור, מכאן גם את ההשלכות של העלאת תשלומי המס בפועל ובהמשך גם דמי ביטוח לאומי למדינה. במצב זה, נשללת מהח"כים האפשרות להבין באופן מקיף את השלכות הצעות החוק הללו.
"מצב עניינים זה אינו אירוע חד-פעמי וגם אינו מחייב בשל מאורעות המלחמה. שכן, אין מקום לחריגה מהנוהל התקין של דיון ואישור תקציב המדינה. להיפך, במצב זה נדרשת שיטת העבודה קבועה של הממשלה כלפי הכנסת. כמו כן, הממשלה השתמשה במלחמה כתירוץ לאי הגשת מסמכי הצעת התקציב לכנסת עד ה-1 בנובמבר 2024 כפי שמתחייב מחוק יסוד משק המדינה".
על המכתב חתמו גם הח"כים ולדימיר בליאק ונאור שירי (יש עתיד), אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) ואימאן חטיב-יאסין (רע"מ).
מהכנסת נמסר בתגובה כי היועמ"שית תשיב לפניית הח"כים. לגופו של עניין הכנסת וועדת הכספים יכולות לקיים דיונים על חוקי המס, שאמורים להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, גם בטרם הוגשה הצעת התקציב ל-2025.
