דעה
ת"א 35 או ת"א 90 - לאן הולך השוק?
תשואות עודפות במדד ת"א 90 לעומת ת"א 35 מעוררות מחדש את הוויכוח הוותיק בשוק - האם עדיף להתמקד במניות הקטנות והבינוניות או דווקא בגדולות? אי הוודאות בשווקים גבוהה, אך אפשר לשער מי הסקטורים שעשויים להוביל את העליות
התנופה האחרונה בשוק המניות המקומי מחזירה לסדר היום את השאלה - האם מי שיתנו את הטון בהמשך יהיו המניות הקטנות או דווקא הגדולות יותר.
ב-12 החודשים האחרונים הציג ת"א 90 תשואה עודפת על ביצועי ת"א 35: ת"א 90 עלה ב-62% ות"א 35 עלה "רק" ב-49%.
בשלוש השנים האחרונות השניים הציגו ביצועים די דומים: ת"א 90 עלה ב-54% ות"א 35 עלה ב-59%, ובחמש השנים האחרונות שוב היה יתרון לת"א 90, שעלה ב-153% בעוד ת"א 35 עלה ב-116%.
מדוע זה קורה ומה ניתן, אם בכלל, ללמוד מכך במבט לשנה הקרובה?
בואו נבדוק.
ראשית, בדקנו מאילו סקטורים מורכב מדד ת"א 90: נדלן ובנייה (29.35%), טכנולוגיה (20.9%), מסחר ושירותים (15.5%), חיפושי נפט וגז (10%), השקעות ואחזקות (6%), שירותים פיננסים (6.4%), תעשייה (6%), ביטוח (3%), בנקים (2%) וחברות ביומד (0.5%).
מדובר בהרכב מגוון ביותר. מניות חברות הבנייה הוליכו את התנופה מתחילת מלחמת 12 הימים באיראן, ומשקלן הגבוה בת"א 90 השפיע על עליית היתר שלו. יחד עם זאת, במבט שנה לאחור, דווקא חברות הטכנולוגיה תרמו את העלייה המשמעותית ביותר - 16%, ומניות הנדל"ן תרמו בתקופה זו כ-14%
כל מניה בת"א 90 מהווה כ-2%. בין המניות עם התרומה המשמעותית יותר לעליית המדד ניתן לציין את מיטב (שזינקה ב-404% ותרמה 6% לעליית המדד), ארית (נסקה ב-502% ותרמה 4.5%) נקסט ויז'ן (עלתה ב-178% ותרמה 4%) ואל על (קפצה ב-176% ותרמה 3%). כמובן, אין להשליך מביצועי העבר על התוצאות בהמשך. בהסתכלות סקטוריאלית, הובילו חברות הטכנולוגיה, הנדל"ן והבנייה, המסחר והשירותים, את התרומה לעליית המדד.
לעומת זאת, בת"א 35 ההרכב הסקטוריאלי שונה: בנקים (31%), טכנולוגיה (26%), ביטוח (10%), נדל"ן (10%), תעשייה (6%), נפט וגז (7%), ביומד (5%), מסחר ושירותים (5%).
המדד נהנה בעיקר מעליות שערים של הסקטור הפיננסי (ביטוח ובנקים). בין המניות שבלטו בתרומתן ניתן לציין את הפניקס (עלתה ב-207% ותרמה 9% לעליית המדד) וכן את מניות לאומי ופועלים (עלו, בהתאמה, ב-89% ו-96%, ותרמו כ-6.5% כל אחת לעליית המדד).
כעת, ננסה לתת קצת תובנות לשנה הקרובה. נזהיר מראש: אי הוודאות כיום בשווקים גבוהה מאוד, בהרבה תחומים. ובכל זאת.
1. חזרת משקיעים זרים: המנוע העיקרי לגל העליות האחרון הגיע, להערכתנו, מהמשקיעים המוסדיים. העליות האחרונות לא נעלמו מעיני המשקיעים הזרים, ואנו צופים שאלה ישובו לקדמת הבימה, בפרט אם הסביבה הגאופוליטית תהיה רגועה יותר.
כמנהגם, הזרים יתמקדו בחברות הגדולות במשק - כגון הבנקים, בזק, אלביט מערכות, שטראוס, קבוצת דלק ונייס. עם זאת, שערי מניות אלו ואחרות מושפעות משורה של גורמים נוספים והתמקדות של משקיעים זרים בהן לא מבטיחה להן ביצועי יתר.
2. בעבר, במקרים של גלי עליות, נטו מניות "קטנות" לרשום עליות חדות יותר מאשר מניות השורה הראשונה, אך במקרים של ירידות שערים, הן גם ירדו יותר. כלומר, בשוק "עולה", ת"א 90 עשוי לעלות יותר מת"א 35, ולהפך.
כעת, איך אתם רואים את הדברים? לפי ניסיון העבר, האופטימיים ביניכם עשויים להעדיף להתמקד במדד כמו ת"א 90 ואילו המסויגים יותר (בפרט אחרי העליות החדות שכבר נרשמו) אולי יעדיפו להתמקד במדד כמו ת"א 35. אולם, ה"אופטימיים" כמו גם ה"פסימיים" צריכים לזכור שוב, כי ביצועי עבר אינם בהכרח ערובה להתנהגות עתידית של השוק.
3. מבחינת סקטורים, ככלל, אנו צופים המשך תשואת יתר של מניות הבנקים, הבנייה, הנפט וגז. אולם, הסקטורים הללו, כמו גם יתר הסקטורים, ימשיכו להיות נתונים גם להשפעות הרוחביות על השוק - כמו הסביבה המאקרו כלכלית, הפוליטית, המדינית והביטחונית, או מכיוון חו"ל - כגון השפעת המכסים האמריקאיים על סנטימנט ההשקעות הכללי.
4. בשנה האחרונה, היכו מדדי ת"א בנקים, פיננסים, נפט וגז משמעותית את ת"א 90 ות"א 35. כלומר, הייתה משמעות לאמירה סקטוריאלית. כך היה גם בשלוש וחמש השנים האחרונות.
לכן אנו רואים חשיבות למחקר, בדיקה מעמיקה וניסיון לבחור את הסקטורים "הנכונים" להשקעה ולאו דווקא מניות פרטניות כאלו או אחרות. גם במבט לשנה הקרובה, אנו מעריכים כי הסקטורים שהזכרנו ימשיכו לנוע צפונה.
5. כפי שראינו קודם, מדד ת"א 90 מגוון יותר מת"א 35 ו"מייצג" טוב יותר נאמנה את הכלכלה הישראלית. לעומת זאת, מדד ת"א 35 מושפע מאוד ממניות הבנקים והטכנולוגיה. אם המשקיעה או המשקיע מעוניינים בחשיפה רחבה יותר, המגדילה את האפשרות שסקטורים עם ביצועי חסר יחפו על סקטורים עם ביצועי יתר, טוב יעשו אם ייתנו לכך ביטוי בהקצאה בין שני המדדים.
6. התנודתיות של מדד ת"א 35 נמוכה מזו של מדד ת"א 90 על פני זמן. נכון, כשמתרחשים אירועי קצה בסמיכות רבה, כפי שחווינו מתחילת העשור ובטח בימי המלחמה, התמונה עשויה להתהפך, אך שוב, לאורך זמן, מי שמעוניין בחשיפה פחות תנודתית, לא בהכרח תר אחר הזדמנויות ומבקש לראות ביצועים "סולידיים", יחסית, עשוי לקחת גם נתון זה בחשבון.
7. לבסוף, בחינת מדדי המניות שהובילו בגיוסים ובפדיונות במחצית הראשונה של 2025, מעלה כי חברות ת"א 125 גייסו 2.4 מיליארד שקל, חברות ת"א 90 גייסו 1.5 מיליון שקל ואילו חברות ת"א 35 גייסו רק 612 מיליון שקל.
כמו כן, מדד ת"א 35 מהווה 75% ממדד ת"א 125 ואילו ת"א 90 מהווה רבע בלבד ממנו. לכן, לפי חישובינו, סך הגיוס של חברות ת"א 90 עמד על 2.1 מיליארד שקל לעומת 2.4 מיליארד שקל שגייסו חברות ת"א 35.
הפניית סכומים כה גבוהים למניות קטנות כמו אלו של ת"א 90 עשויה להזיז אותן בשיעור משמעותי יותר. גם זאת, יש לקחת בחשבון, בפרט מי שסבור כי פנינו לשיפור הסביבה הגאופוליטית והתיאבון להשקעות.
בשורה התחתונה, תחת ההנחות שהנחנו, אנו סבורים כי אסטרטגיית השקעה של חשיפה למדד ת"א 90 בשילוב עם חשיפה למדדים ת"א בנקים ות"א נפט וגז עשויה להניב תוצאות נאות, אך שוב, מציינים כי אי הוודאות כיום גבוהה מהרגיל וטוב יעשה המשקיע אם יתייעץ ויגבש לעצמו דעה, או הערכה, לגבי הגורמים המשפיעים עליהם עמדנו במאמר זה.
מיטל בר דוד היא אנליסטית בכירה בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק
