פרשנות
סמוטריץ' מוכר אשליות בחירות: הפחתה של מסים וגם של החוב
בניגוד למסרים של שר האוצר - התחזיות של משרדו ושל בנק ישראל מצביעות על גירעון מתרחב, חוב מתנפח ותקציב ביטחון שקשה לגעת בו. הורדת מסים שתפגע בהכנסות המדינה תגרום להגדלה נוספת ביחס חוב־תוצר שתרתיע את המשקיעים ותפגע באיכות החיים של האזרחים, וגם תפגע במוכנות של ישראל להתמודד עם משבר עתידי
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, מדבר על הורדת מסים בתקציב 2026, אבל במקביל הוא גם מדבר על תקציב אחראי. האם שני הדברים הללו הולכים יחד? האם אפשר גם להיות אחראי וגם להוריד מסים בשנת 2026? התשובה הקצרה היא "לא". התשובה הארוכה היא - תלוי איך מגדירים הורדת מסים, ואיך מגדירים תקציב אחראי. כלומר, אם אנחנו קצת משחקים עם ההגדרות, אז יכול להיות שאפשר לשנות קצת את מבנה המס ולקרוא לזה "הורדת מס", ויכול להיות שאפשר לא להוריד יחס חוב־תוצר ולקרוא לזה "אחראי".
לפני שנצלול לניתוח הכלכלי של תקציב 2026, כדאי לעקוב קצת אחרי ההתבטאויות של סמוטריץ'. המסרים שלו סותרים - לציבור הרחב הוא מעביר מסרים של "הורדת מסים", אך הנאומים המפורטים שלו כוללים גם מסרים הפוכים. יש כאלו שסבורים שפוליטיקאים צריכים להיות עקביים באמירותיהם, ולכן את אי־העקביות של סמוטריץ' הם יראו כחיסרון, אבל מבט ריאליסטי על המציאות הפוליטית של סמוטריץ' ועל העובדה שאנו בשנת בחירות מביא למסקנה שהאסטרטגיה שסמוטריץ' נוקט בה היא "למכור לציבור שהוא מוריד מסים, אבל בפועל לחתור לתקציב מרוסן". אסטרטגיה זו היא הרע במיעוטו, היא פחות גרועה מהחלופה של "למכור לציבור שהוא חותר לתקציב מרוסן, אבל בפועל להעמיק את החוב הציבורי".
השמיכה הקצרה של תקציב 2026
בהודעות לתקשורת מטעם סמוטריץ' נלקח מנאומו בכנס יועצי המס הציטוט הבא: "נוריד מסים על הכנסות מעבודה כדי לעודד יציאה לעבודה והגדלת פריון, ובכדי להקל על מעמד הביניים שנשא על גבו את מרבית הנטל במלחמה הזו - גם בכלכלה וגם בשירות המילואים - הביא לנו את הניצחון, וצריך להיות הראשון שנהנה מפירותיו הכלכליים".
קריאה מדוקדקת בציטוט זה מראה כי בניגוד למסרים שהוא מעביר לתקשורת על "הורדת מסים כללית", הרי שבנאומיו הוא רומז כי אולי הוא לא מתכנן באמת "להוריד מסים" ולהקטין את הכנסות המדינה אלא רק "לשנות את מבנה המס". סמוטריץ' בעצם רוצה לתקן את העוול שהוא עשה בתקציב 2025. באותו תקציב חלק משמעותי מהעלאת המסים הוטל על מעמד הביניים המשרת - בעיקר העלאת מס הכנסה באופן קבוע בשלוש פעימות, והפחתת שכר למגזר הציבורי לשנתיים. זאת תוך הימנעות מצעדים אחרים שהיה ניתן להטיל על קבוצות לחץ ממוקדות: קיצוץ בכספים קואליציוניים נוגדי צמיחה, סגירת משרדים, וביטול פטורים ממע"מ ושווי שימוש.
במילים אחרות, סמוטריץ' אומר - ואכן במשרד האוצר דנים על כך כעת - שהוא מעוניין לבטל את הקפאת מדרגת המס שמתוכננת לתחילת 2026, והמס יתעדכן בגובה האינפלציה כפי שנהוג. השאלה שמטרידה את סמוטריץ' מבחינה פוליטית היא האם יוכל "למכור" ביטול של עליית מס מתוכננת כהורדת מס. ייתכן שכן, מכיוון שהציבור יראה בפועל ירידה במס ההכנסה שהוא משלם, אך לא יבין שמדובר בתהליך שגרתי וקבוע, שלפיו בכל שנה מעדכנים את מס ההכנסה בהתאם לאינפלציה.
אבל בסוף הציטוט הזה של סמוטריץ' יש גם אי־דיוק שהוא מודע לו היטב. סמוטריץ' אומר "שניתן ליהנות מהפירות הכלכליים של הניצחון", אך הוא יודע היטב שאנחנו עדיין לא יכולים ליהנות משום פרי כלכלי של המלחמה. הוא עצמו אמר זאת כמה דקות קודם לכן: "גם בשנת 2026 נידרש עדיין לשאת בנטל המלחמה ולממן בעשרות מיליארדים את ההוצאות שלה". סמוטריץ' גם חידד שהוא לא מדבר רק על מימון המלחמה שהיתה, אלא גם על בניין הכוח קדימה, ואמר: "אנו נדרשים להיערך אל מול מפת האיומים שלנו ולכן השנה הזו מאתגרת מאוד פיסקאלית. אני נחוש לנהוג באחריות ולשמור על מסגרות פיסקאליות".
כלומר, סמוטריץ' מודע היטב לכך ששנת 2026 לא תחזיר את נטל המס לרמות של ערב המלחמה. אנו לא יכולים לאכול את פירות ההצלחה הצבאית, אלא לכל היותר לסבול פחות. למעשה, אף שסמוטריץ' מדבר לציבור על "הורדת מסים", הוא כבר פנה לחבריו השרים באותו נאום ואמר כי "חבריי השרים שנכנסו תחת האלונקה גם בצעדים לא קלים, יידרשו להמשיך בכך גם בשנה הבאה כדי לייצב את הכלכלה". כלומר, הוא מכין את המשרדים גם לקיצוצים, בשל ההבנה שהשמיכה של תקציב 2026 קצרה. סמוטריץ' גם הוסיף יעד כלכלי שכל חברת דירוג ומשקיע בינלאומי ישמחו לשמוע: "אנו חייבים לייצב את יחס חוב־תוצר ולהתכנס למגמת ירידה כדי לצבור גמישות פיסקאלית ולהיערך למשבר הבא".
לסיכום, המסרים של שר האוצר סמוטריץ' סותרים, וכנראה שזה לא בטעות. לציבור הוא שם דגש על "הורדת מסים" ועל מלחמות מול תקציב הביטחון, אך במקביל הוא קורא לשרים להתכונן לקיצוצים, מודע לכך שיש להגדיל את תקציב הביטחון, ושם יעד של "הורדת יחס חוב־תוצר" כבר בשנה הבאה. סמוטריץ' מקווה שהוא יצליח למכור לכל אחד את מה שהוא רוצה לשמוע, והוא כנראה נאחז גם בתחזיות אופטימיות לגבי הצמיחה וההכנסות בשנת 2026.
מה הנתונים עצמם מציגים?
זה הזמן לעבור למספרים עצמם, ולתת להם לספר את הסיפור. תחזית ההכנסות לשנת 2025 היתה כ־517 מיליארד שקל, מתוכם כ־20 מיליארד שקל בגלל צעדי המיסוי החדשים במסגרת תקציב 2025. ביוני האחרון עדכנה הממשלה את תחזית ההכנסות לכ־538 מיליארד שקל, כלומר תוספת של כ־20 מיליארד שקל. העדכון הזה הביא רבים לטעון ש"העלאות המסים בשנת 2025 היו בטעות, כי הנה בסופו של דבר המדינה גבתה 20 מיליארד שקל יותר ממה שחשבה".
מבחינה מעשית, הטיעון התברר כלא רלבנטי, שכן גם הוצאות הממשלה טיפסו בשל מבצעי "עם כלביא" ו"מרכבות גדעון", והגירעון צפוי להיות מעל התקרה שנקבעה בחוק בעת התקציב - במקום 4.5%, יעמוד על כ־5.2%. ומבחינה מהותית, באגף הכלכלן הראשי ובבנק ישראל יצטרכו להבין מה היתה הסיבה לטעות ולבנות תחזית חדשה. אבל לעת עתה גם תחזיות ההכנסה המעודכנות ל־2026 עומדות על כ־557 מיליארד שקל ולא משנות את התמונה הפיסקאלית הבסיסית ל־2026.
במשרד האוצר לא יודעים לתת מספר מדויק לשאלה: מה התחזית לגירעון 2026 אם לא עושים דבר - לא מוסיפים ולא מורידים לשום משרד, ולא מעלים או מורידים שום מס, לא משנים אף חוק והחלטת ממשלה. בפעם האחרונה שנתנו תשובה לשאלה הזו - במסגרת המסמך שמכונה "נומרטור" שפורסם ביוני ונועד להשיב על שאלה זו - התשובה היתה גירעון של 2.8%. אך ברור שהמספר הזה לא עדכני, הן בגלל שיש התחייבויות ממשלתיות נוספות מאז יוני, והן בגלל שיש תוספות תקציביות שלא נמצאות במחלוקת.
להיכנס למשבר הבא עם חוב נמוך
בבנק ישראל מעריכים שנקודת המוצא הנוכחית של תקציב 2026 היא גירעון של 4.3%. אבל גירעון של 4.3% לא לוקח בחשבון הורדת מסים, וגם לא מביא לירידה ביחס חוב־תוצר. כך שאם סמוטריץ' רוצה גם להוריד יחס חוב־תוצר ב־2026 וגם להוריד מסים באותה שנה, הוא יצטרך לקצץ משמעותית באיזושהי הוצאה ציבורית אחרת. ההוצאה הציבורית הגדולה ביותר היא תקציב הביטחון, ושם גם צפויה להיות התוספת הגדולה ביותר. אף שרשמית משרד האוצר ומשרד הביטחון סגרו ביניהם את תקציב 2026, הרי שהם לא סגרו את שאלת "הביטחון השוטף" - כלומר, כמה חיילי מילואים יהיו בשנה הבאה. השאלה הזו לבדה יכולה להגיע לעלות של אחוז תוצר, כ־20 מיליארד שקל. האם בתנאים כאלה ניתן להוריד מסים?
הורדת מסים מוחלטת - כלומר, להוריד מס אחד בלי להעלות מס אחר - תביא להגדלת הגירעון מעבר ל־4.3% תוצר. המשמעות היא הגדלה של החוב הציבורי. החוב הציבורי עלה בשנות המלחמה מכ־61% תוצר לכ־71% תוצר. אם ישראל תמשיך במגמה של העלאת החוב, זה ייראה רע מאוד כלפי המשקיעים. אחרי המלחמה המשקיעים רוצים לראות שיקום פיננסי וצמצום החוב הציבורי (או יותר נכון את היקפו ביחס לתוצר).
וזה לא רק כלפי המשקיעים - זה גם כלפינו. אנו רוצים להיות מוכנים לעוד משבר. אף אחד לא מבטיח שמשבר הקורונה ומשבר המלחמה הם האחרונים, ולכל משבר כדאי להיכנס עם חוב כמה שיותר נמוך. יתרה מזו, הגדלת החוב הציבורי בשנים האחרונות לא היתה חסרת מחיר - היא הביאה לכך שפרמיית הסיכון של ישראל עלתה, דירוג החוב הישראלי ירד, ואנו משלמים יותר ריבית. המשמעות של תשלום ריבית גבוהה יותר מדי שנה היא שיש פחות כסף לתשתיות ולצרכים אזרחיים וחברתיים. ככל שנצמצם מהר יותר את יחס חוב־תוצר, נוכל להגדיל את ההוצאה האזרחית.
סמוטריץ' נמצא בשנת בחירות, וייתכן שהוא גם מרגיש אשמה כנה על מבנה המסים בשנת 2025. יש לו יכולת לתקן מעט את מבנה המס בשנת 2026, אבל הוא חייב לעשות זאת במסגרת "תוכנית סכום אפס" - כלומר, לא להפחית את הכנסות המדינה אלא לשנות את מבנה המס. אפשר לוותר על הקפאת מדרגות המס לשנת 2026, ואפשר גם להוסיף נקודת זיכוי למילואימניקים, אבל צריך לממן זאת באמצעות ביטול פטור כלשהו ממס. אי אפשר לוותר על היעד של צמצום יחס חוב־תוצר ב־2026.
