ניתוח
החששות שאחרי המלחמה: תקציב הביטחון יקוצץ, גיוס החרדים יידחה
במערכת הביטחון נושמים לרווחה בעקבות סיום המלחמה אחרי שנתיים של לחימה כשכוחות צה"ל מותשים ומערך המילואים שחוק, אבל במקביל חוששים כי כעת התקציבים יתכווצו. איך תיערך ישראל למציאות החדשה במזרח התיכון, כשמעמדן האזורי של קטאר וטורקיה מתחזק?
סיום המלחמה, שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלם את כיבושה המלא של עזה, מהלך שנוי במחלוקת שצה"ל התנגד לו מלכתחילה ונאלץ לצאת אליו בלחץ הקבינט. בשבועות שקדמו למבצע מרכבות גדעון ב' הרמטכ"ל אייל זמיר יצא מגדרו כדי לשכנע את נתניהו ואת שותפיו הפוליטיים מהימין הקיצוני להימנע מהחלטה על כיבוש עזה, שתסכן את לוחמי צה"ל בהיקלעות למלכודת מוות ואת חייהם של החטופים.
אולם, אזהרות הרמטכ"ל והתחינות של משפחות החטופים נפלו על אוזניים ערלות. שרים וחברי קבינט האמינו בכל לבם לשקר שסיפרו לעצמם שאלה "ימים של נס", ראו בחזונם טרנספר המוני לכשני מיליון עזתים, שר הביטחון ישראל כ"ץ גם הקים מנהלת ייעודית שתנהל את ה"הגירה מרצון". אחרים קשקשו על פוטנציאל נדל"ני שיבסס התיישבות יהודית מחודשת על חורבות עזה, הבטיחו שכונה לשוטרי משטרת ישראל.
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הגיב להחלטת הקבינט על כיבוש עזה באמברגו נשק חסר תקדים על ישראל. ממשלת ישראל נאטמה גם אל מול המפולת המדינית המתהווה, מכל האורות האדומים שהזהירו מבידוד מדיני וכלכלי שכמותו לא ידעה. יוזמת טראמפ מצילה את החטופים שהופקרו בידי ממשלת ישראל בשבי בעזה ומצילה את ישראל מעצמה.
משכשלו מאמצי השכנוע שלו להימנע מכיבוש עזה, הרמטכ"ל זמיר נאלץ ליישר קו עם החלטת הקבינט. הצבא יצא אל המבצע אחרי כמעט שנתיים של לחימה רב־זירתית, כשכוחותיו מותשים, עם מערך מילואים שחוק ועם מחסור מחריף בחלפים שכבר נתן את אותותיו על מידת הכשירות של טנקים, נגמ"שים ודחפורים הנחוצים לפעילות המבצעית המורכבת בעומק השטח העזתי.
אלמלא הפסקת המלחמה שטראמפ כפה על נתניהו, מבצע מרכבות גדעון ב' תוכנן להימשך אל תוך שנת 2026, לדרוש גיוסים תכופים ורחבי היקף של אנשי מילואים בעלויות כספיות עצומות וזאת כשאין כל בהירות באשר לתוצאותיו ובעיקר למהלכיה של ישראל אחריו.
ברקע עמד החשש כי בהיעדר תוכניות אמיתיות ל"יום שאחרי" המערכה ישראל תיאלץ להקים ממשל צבאי שיימלא את הוואקום השלטוני שייווצר בשטח. ממשל צבאי כזה היה אמור לדאוג לחלוקת סיוע הומניטרי לתושבי עזה, לשיטור, לתשתיות ביוב ומים, בריאות, רווחה ועוד — תוך חיכוך קבוע של חיילי צה"ל עם האוכלוסייה המקומית וחשיפתם לפעולות גרילה והפיכת ישראל למדינה מצורעת בעיני אומות העולם.
"למעלה מטריליון שקל, לא בערך ולא אולי", העריך בשיחה עם כלכליסט תא"ל (במיל') ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון, את עלויות המלחמה לכיס הישראלי מאז שפרצה לפני שנתיים. "העלויות הצבאיות הישירות עד כה עומדות על כ־220 מיליארד שקל, בתוספת העלויות העקיפות כמו צורכי השיקום של כלים שנשחקו וניזוקו, תשלומים למשפחות הנפגעים ואמצעים ויכולות שנצטרך לפתח מחדש לאחר שרבים מהם שפותחו בעבר כבר נחשפו במהלך המלחמה בזירות השונות אנחנו מתכנסים לסכומים של 350–400 מיליארד שקל. התוספת של הנזקים האזרחיים בעורף והתגמולים שישולמו לנפגעים מתוקף חוק נפגעי פעולות איבה, מביאים אותנו ליותר מטריליון שקל, בוודאות".
תקציב אגף השיקום יגדל ל־12 מילארד שקל בשנה
ריבוי החללים והפצועים בקרב חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר אילץ בשנתיים האחרונות את הגדלת תקציבי השיקום והתגמולים למשפחות שכולות בכ־3.7 מיליארד שקל והגדלה תקציבית בהיקף דומה תידרש כבר בשנתיים הקרובות.
מעל 20 אלף חיילים ואנשי ביטחון נפצעו מאז פרוץ המלחמה ומטופלים באגף השיקום של משרד הביטחון. ערב המלחמה עמד תקציבו השנתי של האגף על 5.4 מיליארד שקל ובעקבות הפצועים הרבים בזירות הלחימה, בעיקר בדרום ובצפון, הוא הוגדל ל־8.3 מיליארד שקל. במשרד הביטחון מעריכים כי עד 2028 הוא יידרש לטפל בכ־20 אלף נפגעים נוספים, רבים מהם בשל הופעת תסמינים מאוחרים של תגובות קרב ופוסט טראומה בעקבות המלחמה הממושכת לצד מאות תביעות להכרה בנכויות שנגרמו במלחמות ובאירועי עבר, שידרשו את הגדלת תקציב אגף השיקום לסכום אסטרונומי של כ־12 מיליארד שקל בשנה.
מספר הנופלים במערכה, מעל 1,150 חללים לצה"ל וכוחות הביטחון, אילץ בשנתיים האחרונות את הגדלת תקציב אגף המשפחות במשרד הביטחון מכ־1.7 מיליארד שקל ערב המלחמה לכ־2.5 מיליארד שקל. קידום הצעת החוק הממשלתית שמבקשת להרחיב את המענים הניתנים למשפחות שכולות, תוך הכרה ביתומי צה"ל בוגרים שגילם בין 21 ל־40, יגדיל את תקציב האגף בכ־500 מיליון שקל נוספים. כך יעמוד תקציבו על סכום של כ־3 מיליארד שקל בשנה. ועדיין, מדובר בסכומים זעומים ביחס לעלויות חסרות התקדים של המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל.
חזבאללה בלבנון הוכה קשות בידי צה"ל ויכולות צבאיות שבנה במשך כשני עשורים והרתיעו את ישראל מכל עימות איתו ניזוקו קשות; משטר אסד בסוריה קרס בפתאומיות; מתקני הגרעין ומפעלי הטילים הבליסטיים של איראן הופצצו בידי חילות האוויר של ישראל ושל ארה"ב במהלך מלחמת 12 הימים ביוני האחרון. הישגים אלה ידרשו שימור תוך מעקב מודיעיני רציף והדוק, ברקע ניסיונותיה של איראן לשקם במהירות יכולות שאבדו לה בעקבות המהלומה שספגה וההיתכנות שתנסה לכונן לעצמה חוויה מתקנת מול ישראל, בתנאים נוחים יותר מבחינתה. קשב ועיניים רבות, שלא הופנו בעבר, יופנו כעת גם אל החות'ים בתימן שהוכיחו מסוגלות לפגוע בישראל ולהכאיב לה, באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים ומתחילת המלחמה שיתקו לחלוטין את נמל אילת. כל אלה ידרשו משאבים, בניין כוח, פיתוח של יכולות חדשות ורכש של אמצעים מתאימים.
"אני חושש שבעוד רגע תקציב הביטחון יתכווץ", מזהיר עמינח. "אני מציע להיזכר בהיסטוריה הטרייה מאוד מלפני שלושה חודשים. בעקבות מלחמת 12 הימים באיראן משרד הביטחון בא לאוצר, פירט את צרכיו התקציביים ונענה שאין צורך כי האיומים פחתו, וזאת בזמן שהמלחמה עוד נמשכת. כבר אז במשרד האוצר טענו שישראל לא צריכה לחזור למלאי החימושים שהיה לה ערב צאתה למלחמה באיראן".
עמינח מצביע על הזיקה הישירה של גובה תקציב הביטחון לאיכות הביטחון שמתקבל בשטח. "ב־7 באוקטובר למדנו שמהרגע שקווים נחצים – ההגנה שלנו על בסיסי צה"ל, ובכלל על הציבור הישראלי, חלשה מאוד. למדנו גם שלא מסובך ולא מורכב לפרוץ את הקווים האלה. מהרגע שהם נפרצו, היינו הרבה פחות חזקים", אומר עמינח. "אם היה למערכת הביטחון תקציב בהיקף אחר, מתקפת 7 באוקטובר לא היתה קורית כפי שקרתה. כשאתה מאוד חזק — גם אם יש הפתעה, כשל או מחדל, אתה תחזיק מעמד. כשאתה גבולי ויש לך רק עוצמה מסוימת, באירוע שנובע מרשלנות או ממחדל אתה לחלוטין פגיע הרבה יותר. עלינו להבין שהטעיות תמיד היו ויהיו וכך גם מחדלים".
העלות של מרכבות גדעון ב': יותר מ־20 מיליארד שקל
הסיכום התקציבי שהושג בקיץ האחרון בין משרד האוצר למשרד הביטחון מעמיד את תקציב הביטחון ל־2026 על סכום של כ־100 מיליארד שקל בעוד שהיקפו ל־2025 שהוגדרה מלכתחילה כ"שנת מלחמה" עמד על כ־136 מיליארד שקל. ל"סיכום תקציבי" כמו זה שהושג בין מנכ"ל משרד האוצר אילן רום למנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אמיר ברעם אין תוקף חוקי רשמי ומכאן ההנחה הרווחת במערכת הביטחון כי היקפו האמיתי של תקציב הביטחון לשנה הבאה יהיה גבוה יותר — ובאופן ניכר.
בין ראשי מערכת הביטחון לראשי אגף התקציבים והחשב הכללי מתקיים זה תקופה שיח עמוק על מימון הצרכים הביטחוניים לשנה הבאה, בין השאר על רקע ההנחה שלפחות בתחילתה הפעילות תהיה על בסיס תקציב המשכי. במערכת הביטחון התקשו להעריך את היקפו הסופי של תקציב הביטחון לשנה הבאה, שייגזר מהמציאות בשטח.
עדיין לא ברור עד כמה סיום המלחמה יקל על מערך המילואים, שאנשיו גויסו מתחילתה למספר סבבים למשך מאות ימים. רבבות מהם שגויסו לקראת מרכבות גדעון ב' טרם שוחררו. הם נשלחו ליהודה ושומרון ולגבולות סוריה ולבנון כדי לאפשר את הפניית הכוחות הסדירים לזירה העזתית.
גורמים צבאיים העריכו כי יידרשו לפחות כמה שבועות כדי להעריך את יציבות הפסקת האש ואת ההתפתחויות בשטח בימים שלאחר יישום שלב א' בתוכנית טראמפ, שבמסגרתו ישוחררו כלל החטופים המוחזקים בעזה, 20 בחיים ו־28 חללים. התפתחויות אלה גם יקבעו את העלויות הסופיות של מבצע מרכבות גדעון ב' שהוערכו בעבר בכ־20 מיליארד שקל בתרחיש שיימשך בין ספטמבר לדצמבר. משתנה נוסף שאין בהירות לגביו אך עשוי לשאת משמעות תקציבית ניכרת הוא היקף ה"בט"ש המוגבר" במהלך השנה הבאה, שעדיין ידרוש הישענות על מערך המילואים. על פי הערכות, עלויות אלה עשויות להסתכם בכ־20 מיליארד שקל.
תחשיבים שנעשו במערכת הביטחון מעלים כי עלות גיוס מערך המילואים בצווי 8 תכופים ולמשכי זמן ארוכים הסתכמה בשנתיים האחרונות בכ־70 מיליארד שקל, כרבע מהעלויות הישירות של המלחמה. הצורך של צה"ל בגיוסי מילואים תכופים נובע ממחסור של כ־12 אלף חיילים בכל שנתון, רובם לתפקידי לחימה ותומכי לחימה ובשל סירובם של החרדים להתגייס — חרף צרכיה הביטחוניים הבהולים של ישראל. אפשר שסיום המלחמה ירגיע את הבהילות שהסעירה בשנתיים האחרונות את המערכת הפוליטית ואת הציבור הישראלי לגיוסם של חרדים, תוך יצירת סדר חברתי חדש שלא כולל השתמטות המונית בחסות המדינה.
"אני חושש שבעוד רגע תקציב הביטחון יתכווץ", אומר ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל. "אחרי המלחמה מול איראן באוצר טענו שישראל לא צריכה לחזור למלאי החימושים שהיה לה כי האיומים פחתו"
"החששות האלה מוצדקים", אומר עמינח שרואה בגיוס תלמידי הישיבות מפתח לריפוי החברה והכלכלה הישראלית בשנים שאחרי המלחמה. "בשלב מסוים החרדים הציעו לסיים את המלחמה ולהשיב את החטופים כי הבינו שזה מה שמייצר את הלחץ לגיוסם. אם בתקופה הקרובה נביא לגיוס חרדים ויו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בועז ביסמוט לא יטרפד את זה באמצעות חוק השתמטות חדש, ישראל תלך למקום מצוין וזה יהיה האירוע הכי מרכזי והכי גדול שלנו. בלי זה, כל מה שתעשה כדי לשקם ולרפא את ישראל לא יספיק. לרבות הסכמי שלום".
אלא שעם סיום המלחמה עשויה להסתמן מציאות מדינית חדשה במזרח התיכון, המשדרגת באופן ניכר את מעמדן האזורי של קטאר וטורקיה. קטאר, התומכת והמממנת המרכזית של חמאס שישראל ניסתה להתנקש בחודש שעבר במנהיגיו באמצעות תקיפה אווירית חריגה שכוונה לווילה שבה היו אמורים לשהות בבירתה דוחא, קיבלה מארה"ב התחייבות שלפיה ישראל לא תתקוף אותה בעתיד. יחד עם טורקיה, שביטלה את קשרי המסחר עם ישראל בחודשיה הראשונים של המלחמה, הן אמורות לקחת חלק פעיל ומרכזי ב"מרכז תיאום צבאי־אזרחי" שיקים צבא ארה"ב לניהול הסיוע ההומניטרי לרצועה ויפקח על יישום ההסכם בין שני הצדדים. החלטתו של טראמפ לרתום את שתי המדינות למאמצי השלום שלו במזרח התיכון נועדה ללחוץ על חמאס ולאלץ אותו להסכים לתנאים שקבע לסיום המלחמה. עבור טורקיה מדובר בהישג כביר, בדמות דריסת רגל בעזה לצד התקרבות לארה"ב, תוך התנעתה המחודשת של תוכנית הצטיידות ישנה במטוסי F35 אמריקאים.
