נחשף בכלכליסט
סמוטריץ' מבטיח הפחתת מס הכנסה ליחידים: "נוריד מסים על הכנסות מעבודה"
בכנס השנתי של לשכת יועצי המס באילת הפציר שר האוצר בנגיד להוריד ריבית: "הציבור זקוק לזה", וקרא לאזרחים לא למהר לקנות דירות ולהתמקח על המחיר עם הקבלנים: "תדרשו הורדת מחירים נוספת". בשבוע שעבר נחשף בכלכליסט כי פקידי האוצר חוששים מתקציב בחירות ואף היו מעדיפים תקציב המשכי שיכלול הפחתת מסים
"נוריד מסים על הכנסות מעבודה כדי לעודד יציאה לעבודה והגדלת הפריון, וכדי להקל על מעמד הביניים שנשא על גבו את מרבית הנטל במלחמה הזו, גם בכלכלה וגם בשירות המילואים, הביא לנו את הניצחון וצריך להיות הראשון שנהנה מפירותיו הכלכליים. בנוסף, נעודד עלייה באמצעות הטבות מס דרמטיות. זה ציוני וזה יביא לכאן הון אנושי והון כלכלי רב שיצמיח גם הוא את המשק", כך אמר אמש (א') בכנס המסים השנתי של לשכת יועצי המס באילת.
- לנאום המלא של שר האוצר לחצו כאן
שר האוצר התייחס בנאומו גם לנושא מחירי הדיור: "תכנית הנדל"ן שאישרנו היום בממשלה תתמוך בהגדלת היצע הדיור בעשרות אלפי יחידות. וכאן אני קורא לאזרחי ישראל: אל תהיו פרייארים! תתמקחו עם הקבלנים. תורידו מחירים. יש להם עוד המון לאן לרדת. אל תמהרו לקנות. לא יחסר היצע בשנים הבאות ואין שום סיבה לתת לקבלנים להעלות מחירים עוד ועוד. שאף אחד לא יחשוב שאחרי המלחמה, מצב הרוח הלאומי משתפר, הריבית תרד ותהיה הסתערות על דירות שתאפשר לקבלנים להעלות שוב מחירים.
"אין שום סיבה שזה יקרה. אני חוזר וקורא לאזרחי ישראל - בואו נישאר בשוק של קונים ולא בשוק של מוכרים. אל תמהרו לקנות, תדרשו הורדת מחירים נוספת ואל תקנו ממי שלא מוריד מחירים. ושוב, תהיו רגועים - הולך להיות היצע גדול מאוד בכל אזורי הארץ בשנים הבאות. אנחנו מתכננים ומשווקים ומעמיקים סבסודי פיתוח והתחדשות עירונית ומביאים עוד עשרות אלפי עובדים זרים".
סמוטריץ' גם פנה לנגיד אמיר ירון ואמר: "אני קורא לנגיד בנק ישראל לבצע את הצעד המתבקש על בסיס כלל נתוני המאקרו והמגמה החיובית של האינפלציה, להוריד את הריבית ולתמוך במאמצים שלנו להקל על המשק ולסייע לו לצמוח במהירות. העסקים משוועים לזה, הציבור זקוק לזה, ונתוני הכלכלה תומכים בזה".
חשיפת כלכליסט
לפני חמישה ימים נחשף בכלכליסט כי פקידי האוצר חוששים מתקציב בחירות ואף היו מעדיפים תקציב המשכי (המכונה 1 חלקי 12) שיכלול הפחתת מסים - במקום הורדת חובות. מה שייתפס בעיני המשקיעים וחברות הדירוג כ"תקציב בחירות", זאת אחרי שלוש שנים של גירעונות ממשלתיים ענקיים של מעל ל-5%.
"פקידי אוצר לא יכולים להגיד בקול רם שיש חלופה עדיפה על תקציב מסודר, אך במקרה הזה - ישנה. יהיה מאוד קשה לעמוד מול חברות הדירוג ולהסביר כי גם השנה החוב לא יירד, הרי את המלחמה כבר אי אפשר להאשים - היא נגמרה. אם לא מתכוונים להשתמש במסים לטובת הפחתת החוב אלא לחלוקת צ'ופרים פוליטיים, באוצר מעדיפים חלופה אחרת: הפחתת מסים. השאלה הגדולה היא אילו מסים. באוצר התשובה ברורה: מסי הכנסה. חייבים להיטיב עם העובדים הישראלים שגם עובדים במשרות מלאות, גם משלמים מסים וגם משרתים בצבא ובמילואים. הבעיה היא שהם יגלו בקרוב שאין היתכנות פוליטית למהלך צודק ונכון שכזה. החרדים יתנגדו נחרצות" - כך נכתב בכלכליסט בשבוע שעבר ב-22 באוקטובר.
הסיבה לכך: היות ברוב המוחלט של החרדים או שלא עובדים בכלל, או שלא עובדים מספיק שעות או שעובדים בעבודות עם פריון נמוך (וכתוצאה השכר נמוך) – הם יעדיפו את הפחתת המע"מ שהוא מס עקיף שכולם משלמים ללא קשר לרמת ההכנסות.
עוד הבטיח סמוטריץ' כי תקציב הביטחון יירד ולא יהיה דומה לזה שנרשם בשנתיים של המלחמה (2024-2025): "מערכת הביטחון תהיה חייבת להתייעל ולהתכנס לתקציב סביר. הוא עדיין יהיה גבוה יותר מאשר לפני המלחמה, וזה כנראה יישאר ככה בשנים הקרובות, אבל זה לא יכול להמשיך כמו בשנתיים האחרונות שבהן המערכת קיבלה צ'ק פתוח כמעט ללא מגבלות ויהיה חייב לחזור למספרים נורמליים".
כפי שנכתב בכלכליסט אז, סמוטריץ' דורש תקציב שיהיה דומה לזה של השנים 2022 וקודם לכן. "המלחמה הסתיימה. הדבר מאפשר הקטנה של תקציב הביטחון וזו תהיה משימתם הראשונה של פקידי האוצר: לצמצם את הוצאות הביטחון למקסימום הניתן. זה לא אומר שתקציב הביטחון יהיה דומה לזה שנקבע ב־2022, ערב טבח 7 באוקטובר, אבל זה לבטח אומר שהוא לא יהיה גדול כמו בשנתיים האחרונות. מצבת המילואים הפעילים בעזה קטנה מזו שפעלה בתקופת המלחמה העצימה, והאיום האיראני כמובן לא נעלם, אך כן פחת משמעותית", הסבירו באוצר לכלכליסט.
כאמור, החשש הגדול כעת הוא ל"תקציב בחירות" שיחלק צ'ופרים ומתנות פוליטיות לשותפות הקואליציוניות לקראת שנת בחירות במקום להכין את המשק לאתגרי הצמיחה (רפורמות מבניות) וגם יקבע באופן מובהק גירעון שיבטיח מתווה חוב יורד, שכן יחס החוב-תוצר של ישראל מאז הקמת ממשלת נתניהו-סמוטריץ' זינק ל-71% מהתמ"ג תוך פחות משלוש שנים. סמוטריץ' ונתניהו מתכוונים לנצל את הגבייה הטובה לטובת מימון חלק מאותן תקציבים סקטוריאליים. בספטמבר האחרון הכנסות המדינה עמדו על יותר מ־46.2 מיליארד שקל - עלייה נומינלית של כ־10% לעומת ספטמבר 2024. מתחילת השנה הן עמדו על כ־414 מיליארד שקל, לעומת 357 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (ינואר־ספטמבר 2024) - זינוק של כ־16%. העלייה במיסוי בולטת במיוחד ומובלת על ידי המסים הישירים, שם נרשמה עלייה חדה שמתקרבת ל־20%, לעומת כ־10% במיסוי העקיף. יהיה מאוד קשה לשכנע את המשקיעים ואת חברות הדירוג שבזמן שאין מלחמה - ממשלת ישראל לא משקיעה משאבים לייצב את המאזן הפיסקאלי המאוד רעוע של הממשלה.
בשבוע שעבר החליט ראש הממשלה, באופן מפתיע, לחוקק חוק תקציב עם שלושה חודשים איחור (הממשלה הייתה צריכה לגשת תקציב מדינה לכנסת בעוד שבוע בדיוק - כאשר אין תקציב כלל. ראש הממשלה נפגש עם שר האוצר ביום חמישי האחרון – ללא דרג מקצועי וללא נגיד בנק ישראל - כדי להתחיל לגבש תקציב. אך נכון להיום הפקידות המקצועית טרם קיבלה דירקטיבות ברורות לגבי תקציב 2026. יתרה מזו, סמוטריץ' הסתבך באופן חסר תקדים עם מינוי של ממונה על התקציבים, כך שנוצר מצב חסר תקדים שבו האוצר מבקש תקציב בלי שמונה ממונה. מנכ"ל האוצר, אילן רום - שאינו כלכלן אלא ארכיאולוג - התבטא לפני כמה חודשים והסביר כי אין צורך שהממונה על התקציבים יהיה כלכלן.
סמוטריץ' ניצל את הבמה כדי להתנגד להרחבת הסכמי אברהם בהתאם להצעות שמשמיע הנשיא טראמפ: "אנחנו חייבים להתעקש שאלו יהיו הסכמים של שלום תמורת שלום. שלום אמת שמבוסס על אמת ולא על שקר של הקמת מדינת טרור שתסכן את עתידנו ואת קיומנו. הסכמים שמבוססים על כבוד הדדי ולא על התרפסות". לדבריו, "אף אחד, אני חוזר - אף אחד, לא עושה לנו טובה כשהוא מנרמל איתנו יחסים ומצטרף להסכמי אברהם. תמיד הושטנו יד לשלום, אבל שאף אחד לא יעלה בדעתו להציב לנו תנאים של חלוקת ארץ המולדת שלנו והתכחשות למורשת, למסורת, לשורשים ולזכויות התנ"כיות וההיסטוריות שלנו בחבלי המולדת ביהודה ושומרון, וסיכם: "מי שיציב לנו תנאים מופרכים ומסוכנים כאלה נסתדר מצוין בלעדיו עוד 77 שנים, בדיוק כמו שהסתדרנו מצוין בלעדיו ב-77 השנים האחרונות".
