גם באוצר מורידים את תחזית הצמיחה לשנתיים הקרובות - אבל מעלים את תחזית ההכנסות
אחרי בנק ישראל וקרן המטבע שחתכו את תחזית הצמיחה של ישראל - גם הכלכלן הראשי באוצר עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2025 - ל-3.6%, לעומת 4.3% בתחזית ינואר. לצד זאת, באוצר מעלים את תחזית ההכנסות של השנה ב-21 מיליארד שקל, ושל 2026 ב-6 מיליארד שקל
משרד האוצר הניח על שולחן הממשלה את מסמך "תוכנית התקציב התלת-שנתית" העדכנית (מסמך ה"נומרטור"), שאמור לשקף את המצב התקציבי הצפוי לשנים 2028-2026, ולהיות בסיס לדיוני התקציב של שנת 2026.
שני הנתונים החשובים במסמך הם הכנסות המדינה והוצאות הממשלה הצפויות. בגזרת הכנסות המדינה, התחזית ל-2026 עודכנה כלפי מעלה ב-6.6 מיליארד שקל, לכ-557 מיליארד שקל (לעומת 550.3 מיליארד בפרסום הקודם). ואילו בגזרת הוצאות הממשלה, התחזית עודכנה בכמה מאות מיליוני שקלים ל-622 מיליארד שקל, לעומת 621.4 בפרסום הקודם. משמעות הנתונים הבסיסיים הללו, כי אם הממשלה לא תבצע שום התחייבות נוספת, ולא תשנה שום דבר בתקציב המדינה, היא תגיע לגירעון של כ-2.8% תוצר ב-2026, ותחרוג בכ-3 מיליארד בלבד מההוצאה המותרת לפי כלל ההוצאה.
נזכיר, גירעון של 2.8% גבוה בכ-30 מיליארד שקל מהגירעון של 1.5% שקבוע כעת בחוק לשנת 2026, אך ברור לכולם כי גירעון של 1.5% אינו רלוונטי לשנה הקרובה, והחוק יתוקן. מעניין לציין, כי למרות העובדה שהכנסות המדינה צפויות לעלות ב-2026, הרי שתחזית הצמיחה לשנת 2026 דווקא עודכנה כלפי מטה מ-5.4% ל-4.4%. גם התחזית העדכנית אופטימית יותר מזו של בנק ישראל (4%) ומזו של קרן המטבע (3%).
הבעיה הגדולה בכל המספרים הללו היא שהם לא רלוונטיים, הם לא משקפים תמונה כנה של התחייבויות הממשלה בנקודת הזמן הזו. ייתכן שמבחינה פורמלית ה'נומרטור' הנוכחי משקף את כלל ההתחייבויות שנובעות מהחקיקה ומהחלטות ממשלה, איננו יכולים לדעת זאת בוודאות מכיוון שהפירוט המלא של הנומרטור חשאי ונמצא רק בידי אגף תקציבים והם מסרבים לחלוק אותו אפילו עם אגפים אחרים באוצר.
אבל גם אם נקבל את מתודת החישוב של האגף, אנו יודעים כי קיימות מחויבויות מובהקות של הממשלה שלא באו לידי ביטוי בנומרטור. ההתחייבות המובהקת ביותר היא כמובן "התוספת לתקציב הביטחון", מכיוון שהממשלה לא הצליחה להגיע להסכמות פנימיות על גורל 'ועדת נגל', אז כעת המסמך לא כולל את העובדה שבוודאות תהיה תוספת משמעותית למערכת הבטחון. ועדת נגל המליצה על 15 מיליארד שקל לתקציב 2026, כלומר, אם המלצותיה יתקבלו, הגירעון החזוי כעת לשנת 2026 הוא לא 2.8% אלא 3.55%. לכולם ברור, כי גם אם לא יתקבלו המלצות ועדת נגל במלואן, הרי שאין ספק שתהיה תוספת משמעותית לתקציב הביטחון לשנת 2026.
חסרון אחר של הנומרטור הנוכחי, הוא העובדה שאנו מצויים בסביבה שמשתנה כל העת, אף אחד לא העריך שהמלחמה תימשך ב-2025, וגם כעת ההנחה בנומרטור ל-2026, כי ב-2026 הלחימה תהיה מאחורינו, ספק גדול אם הנחה זו תתממש. עמוק מכך, הנומרטור לא מעריך בצורה מפורטת את העלויות שייגזרו על תקציב הביטחון ב'יום שאחרי' המלחמה, לשאלה איך המלחמה תסתיים יש השפעה משמעותית על תקציב הביטחון, אם יוחלט להחזיק בשטחים מסוימים ברצועה, תהיה לכך עלות של ממשל צבאי, אך מאידך ייתכן שיהיה ניתן לפרוס פחות כוחות על הגבול. ואם יוחלט לסיים את המלחמה כעת, ייתכן שיהיו עלויות עודפות מכך שהחמאס נשאר כגורם שלטוני בעזה. כמובן שלשאלה 'מאיפה יבואו עוד חיילים לצה"ל' יש משמעות גדולה, אם זה יבוא מחיילים סדירים (הארכת שירות, גיוס חרדים, וכדומה) זו עלות קטנה בהרבה מאשר חיילי מילואים.
בזמן שהממשלה מציגה תחזית חלקית ואופטימית לתקציב 2026, הממשלה מסתבכת כבר עם תקציב 2025. השבוע התקיים דיון אצל ראש הממשלה בעקבות מה שנראה כחריגה של כ-20 מיליארד שקל מתקציב הביטחון בשנת 2025. בשלב זה הצדדים עדיין מתדיינים ביניהם, אך קיים סיכוי לא מבוטל שבסופו של דבר יהיה צורך להגדיל את תקרת ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2025. אחת הסיבות להניח כי זו תהיה הבחירה של הממשלה היא העובדה כי הנומרטור הנוכחי כולל עדכון תחזית הכנסות ממסים בהיקף של 21.5 מיליארד, כלומר, תחזית ההכנסות הנוכחית ל-2025 היא כ-538.6 מיליארד לעומת כ-517.1 שקל בעת בניית התקציב. הגידול בתחזית ההכנסות מאפשר לממשלה להגדיל את הוצאות הממשלה, מבלי שהגירעון יגדל, ולכן הצעד יזכה לפחות ביקורת ציבורית.
חשוב לציין כי למרות העדכון החיובי בתחזית ההכנסות, הכלכלן הראשי עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2025 ל-3.6%, זאת לעומת 4.3% בתחזית ינואר. תחזית זו אופטימית יותר מזו של בנק ישראל (3.5%) ומזו של קרן המטבע (3.3%). באוצר הסבירו כי הירידה בתחזית נובעת מהתארכות המלחמה (0.3% מהירידה), פגיעה בסחר העולמי (0.3%) עדכוני הלמ"ס לנתונים כלכליים (0.1%).
