מחזיקים בקושי
המדינה חזרה לשגרה, אבל העסקים נשארו מאחור
שבעה שבועות לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי", המשק אומנם נפתח מחדש אך אלפי עסקים קטנים ובינוניים עדיין מתמודדים עם פגיעה קשה בפדיונות, מחלוקות מול האוצר על פיצויים ותשלומי חל"ת, תחרות גוברת מחו"ל ושחיקה מתמשכת ברווחיות. נתונים עדכניים מצביעים על עלייה חדה ברמת הסיכון במשק ועל האצה בסגירת עסקים, בעיקר בענפי המסחר והשירותים
בעיצומה של מלחמת "שאגת הארי" מצאו עצמם עסקי המסחר והקמעונאות במלחמה נוספת מעבר למערכה הביטחונית. כמו במלחמות קודמות, גם הפעם עם פרוץ המלחמה נסגרו הקניונים ונאסר על חנויות לא חיוניות לפעול במשך שבוע. על העובדים נאסר לבוא לעבודה בהוראת פיקוד העורף והם הוצאו לחל"ת. שבעה שבועות עברו מאז פרוץ המלחמה, המדינה כבר פתחה את המשק מחדש והכריזה על חזרה לשגרה, אבל שכחה שהיא צריכה לשלם פיצויים לעסקים קטנים ולבעלי עסקים עצמאים, שחלק גדול מהם עדיין לא שב לפעול. שבעה שבועות מתחילת המלחמה, האוצר והמעסיקים הקטנים והגדולים במשק עדיין מתקוטטים מי ישלם לעובדים על החל"ת. איגוד לשכות המסחר וארגון להב, שמייצגים את העסקים, מנהלים מאבק מתמשך מול האוצר, אך עד כה המדינה טרם מצאה לנכון לפרסם מתווה פיצויים לעסקים ולעובדים שהפסידו כסף בימים שהחנויות היו סגורות.
הטלטלה הנוכחית מגיעה אחרי רבעון קשה במיוחד שחוו קמעונאיות האופנה. רבעון שאופיין בחורף חם במיוחד, שהקשה על המכירות ואילץ את החנויות להעיף סחורה מהמדפים במחירים לא רווחיים. הטלטלה הזו נלווית לשש שנים קשות שעוברים העסקים כבר מתחילת משבר הקורונה בתחילת 2020, שלאחריו התמודדו עם משברים כלכליים שהתלוו למצב הביטחוני במבצע "שומר החומות" ומלחמות "חרבות ברזל", "עם כלביא" ו"שאגת הארי". הקמעונאים שפועלים בקניונים נאבקים על תשלומי שכר הדירה עם בעלי הנכסים עבור התקופה שלא היו להם פדיונות בשבוע הראשון למלחמה. העסקים הקטנים הם הנפגעים הראשונים במשברים ביטחוניים שכן הציבור ממהר לאגור מוצרי מזון ונסגר בבתים בסמוך למרחבים המוגנים. כך, עסקי אופנה, קמעונאות שאינה מוגדרת חיונית, מסעדות ובתי קפה, תרבות ובידור מתמודדים עם תנועה דלה וירידה בביקושים. מגבלות התנועה וההתקהלות שמטיל פיקוד העורף מגבירות את המצוקה הכלכלית של עסקי הקמעונאות והמסחר עוד יותר.
עבור העסקים הקטנים זוהי פגיעה תזרימית מיידית, כיוון שרבים מהם פועלים עם שולי רווחיות צרים כמו גם עם קושי להתמודד עם שינויים חדים בתזרים המזומנים.
בתחום המסחר וקמעונאות הרבה מעובדי החנויות הם הורים לילדים שבמערכות ביטחוניות מורכבות נשארים בבית עם הילדים מכיוון שבתי הספר נסגרו. היעדרות העובדים מקשה על הפעלת החנויות והפגיעה בעסקים מתרחבת.
קמעונאים רבים, בראשם מתחום האופנה, מתמודדים מאז משבר הקורונה ובכל המלחמות מאז גם עם שיבושים בשרשרת האספקה. עסקי האופנה מתמודדים גם עם תחרות מול אתרי סחר מחו"ל שהממשלה נותנת הקלות לעומת בעלי העסקים בישראל. בחודש פברואר, במקביל להתעצמות הלחימה מול איראן ולסגירת החנויות בקניונים בארץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על הגדלת הפטור ממע"מ להזמנות מחו"ל מ־75 דולר ל־130 דולר – חוק שפוגע עוד יותר בקמעונאים המקומיים וגם מצמצם את הכנסות המדינה ממסים.
במקביל לשינוי החד בהרגלי הצריכה, מתווספות מגבלות תפעוליות שמכבידות על המשק: סגירת מוסדות חינוך, גיוס מילואים רחב וצמצום נוכחות של עובדים חיוניים – כולם מובילים לפחות שעות עבודה אפקטיביות ולירידה בהיקף השירותים והעסקאות.
ככל שהמצב נמשך, הפגיעה מתפשטת מענפים מבוססי התקהלות אל כלל המשק. הנפגעים המרכזיים הם עסקים הנשענים על תנועה פיזית ורציפות עבודה באתר – בתי קפה ומסעדות, בידור ופנאי, מלונאות ותעופה, מסחר לא חיוני, אופנה ומוצרים לבית, מוסכים וענפי הבנייה והתשתיות.
מנתוני איגוד לשכות המסחר עולה כי בשנת 2025, התוצר המקומי הגולמי הכולל של ישראל עמד על כ־2.11 טריליון שקל. מתוך סכום זה, התוצר העסקי הסתכם בכ־1.35 טריליון שקל. קבוצת המסחר והשירותים הרחבה – שכוללת מסחר, תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות, אירוח ואוכל, מידע ותקשורת, שירותים פיננסיים ועסקיים וכן שירותים נוספים – ייצרה יחד כ־954 מיליארד שקל. נתונים אלה מלמדים כי זו קבוצה המהווה 70.6% מהתוצר העסקי ו־45.2% מהתוצר הכולל במשק.
ענפי הסיטונאות והקמעונאות לבדם (כולל תיקון כלי רכב) ייצרו כ־211 מיליארד שקל, שהם 15.6% מהתוצר העסקי, וכ־10% מהתוצר הכולל במשק. מדובר בקבוצה שגם מהווה מעסיק גדול במשק.
בשנת 2025 מספר המועסקים הכולל במשק עמד על כ־4.13 מיליון עובדים, מתוכם ענפי המסחר והשירותים הרחבים ריכזו כ־3 מיליון מועסקים, (74.3% מכלל המועסקים במשק), ומתוכם ענפי הסיטונאות והקמעונאות לבדם העסיקו כ־517 אלף עובדים, המהווים כ־12.5% מכלל המועסקים במשק.
נתוני הלמ"ס שפורסמו בתחילת החודש מצביעים על עלייה בהיקף הפגיעה בעסקים בכלל ענפי המשק בעקבות מבצע "שאגת הארי". בענף המסחר, שיעור העסקים שדיווחו כי המצב הביטחוני השפיע על פעילותם במידה רבה עלה מ־14% בפברואר לכ־43% במרץ. ענפי המסחר, בשל תלותם בביקושים שוטפים ובפעילות יומיומית, מושפעים באופן מיידי יחסית מהשינויים בסביבה העסקית.
לפי סקירת הסיכון של CofaceBDi, בשנת 2025 נסגרו כ־61 אלף עסקים, רבים מהם קטנים ובינוניים שנשחקו משילוב של ירידה בפעילות ותזרים מוגבל. לשם השוואה, בשנת 2022 נסגרו כ־42 אלף עסקים ובשנת 2020 (מגפת הקורונה) נסגרו 74 אלף עסקים. ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של כ־6% בקצב סגירת חברות ועסקים לעומת 2025, ובחברת המחקר מעריכים כי ברבעון הראשון של השנה ייסגרו כ־16,200 חברות ועסקים, שמלמדים על ההאצה בלחץ המצטבר על המגזר העסקי ואת הרגישות הגבוהה של עסקים לזעזועים תפעוליים ותזרימיים, שגם ללא אירועים חריגים, מתמודדים עם שילוב מאתגר של סביבת ריבית גבוהה, התייקרות עלויות מימון ותפעול, ומחסור בעובדים.
על רקע פרוץ המלחמה באיראן והגברת אי־הוודאות, סבורים ב־ CofaceBDi כי רמת הסיכון של המשק הישראלי צפויה לעלות ולעמוד בסיכום הרבעון הראשון של 2026 על 6.54 לעומת רמת סיכון של 6.50 שהציגה הטבה קלה בסיכום שנת 2025. לשם השוואה, בשנת 2022 רמת הסיכון היתה 6 ובשנת 2019, שהיתה שנה רגילה בלי השפעות קורונה ומלחמות, מדד סיכון המשק היה 5.84. מדובר במדד רבעוני להערכת מצב המשק שמבוסס על ניתוח סיכון של אלפי חברות ועסקים בישראל ומשקלל הכנסות, ותק, מספר מועסקים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות ועוד. המדד נע בין 1 (סיכון נמוך מאוד) ל־10 (סיכון גבוה מאוד).
המלחמה שפרצה בסוף פברואר הוסיפה שכבת סיכון מיידית כמעט לכל ענפי המשק: הגבלות תנועה, גיוס מילואים רחב, סגירת מוסדות חינוך, ופגיעה ישירה ברציפות התפעולית, בהיקפי הביקוש וביכולת לספק שירותים ומוצרים בזמן. עבור עסקים רבים מדובר לא רק בירידה זמנית במחזור, אלא באתגר תזרימי שמחריף את הסיכון לסגירה.
שחיקה ברווחיות בענף האופנה
לדברי דניאלה רז־ויינרב, סמנכ"לית דאטה ומוצר ב־CofaceBDi, ענף הקמעונאות חווה בשנים האחרונות טלטלה חריגה: "שלוש השנים האחרונות היו מהסוערות שידע ענף הקמעונאות, עם שילוב של חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית, עלייה ביוקר המחיה ושחיקה מתמשכת בכוח הקנייה. הצרכנים הפכו זהירים ורגישים יותר למחיר, מה שתרם להתחזקות חנויות הסטוק והדיסקאונט, לצד פער ברור בין ענפי קמעונאות חיוניים, כמו מזון ופארם שהפגינו יציבות יחסית, לבין תחומים כמו אופנה וריהוט שספגו פגיעה חדה בביקושים ותנודתיות גבוהה. במקביל, הקמעונאות המקומית מתמודדת עם החרפה בתחרות מצד אתרי מסחר בינלאומיים, שמציעים מחירים אטרקטיביים ומפעילים לחץ מתמשך על השוק. לצד פגיעה במכירות עונתיות ומכירות של חגים, גם רשתות ששמרו על מחזורי פעילות נאלצו להתמודד עם שחיקה ברווחיות, על רקע גידול בעלויות תפעול, שכר ולוגיסטיקה. המציאות הזו האיצה מעבר למודלים שמרניים יותר של מלאי ומבצעים, ולמיקוד ביעילות וברווחיות על חשבון צמיחה".
דו"חות חברות האופנה הציבוריות העידו על קושי ברבעון האחרון של 2025, שהיה רבעון חם ופגע להן במכירות, וכולן הציגו ירידה בפדיונות בחנויות הזהות. בקסטרו החנויות הזהות נחלשו ב־8.9%, בגולף ב־8.5%, בדלתא מותגים ב־6.5% ובפוקס ב־3.2%. בקבוצת קסטרו שמחזיקה גם ברשתות קטנות יותר דיווחו ברבעון הרביעי כי מותג המשקפיים קרולינה למקה עבר להפסד תפעולי וכך גם מותג הקוסמטיקה קיקו מילאנו. מותגי האופנה הגדולים קסטרו, הודיס ואורבניקה הציגו ירידה ברווחיות.
ואחרי הרבעון הקשה התחילה מלחמת "שאגת הארי", ואת חודש מרץ כולו סיימו חברות האופנה עם ירידה בפדיונות בקניונים, על רקע סגירת החנויות בימים הראשונים של המלחמה. כל יום של היעדר מכירות משקף אובדן של 3% בפדיונות. על פי נתוני חברת ריס, הדוגמת 2,850 חנויות זהות, סך המכירות (בשקלול הימים של הסגר) בחנויות האופנה בחודש מרץ ירד בפאוור סנטרים ב־17% ובקניונים האזוריים ב־16%. בקניונים פועלות הרשתות עם המותגים היותר חזקים שיכולות לשלם שכר דירה גבוה, והנתונים על הקניונים מעידים על הקושי הגדול עוד יותר של חנויות אופנה קטנות שחלקן פועלות ברחובות הערים וחלקן במרכזי מסחר פתוחים.
למרות הקשיים בחלק מהחברות, בענף האופנה מעידים על התאוששות מאז הוסר הסגר ונפתחו החנויות וביתר שאת מאז החלה הפסקת האש. עם זאת, לא מדובר בבום שהיה אחרי מבצע "עם כלביא" שבו הציבור היה סגור בבתים במשך שבועיים והשמיים היו סגורים לחלוטין וגם לא בהיסטריית הקניות שהיתה אחרי הקורונה שבה הטיסות הושבתו בכל העולם ולא רק בישראל. בכיר בענף האופנה מתאר את המצב בקניונים לאחר המלחמה: "יש תנועה חזרה יפה לקניונים. הרבה ישראלים כרגע נמצאים בארץ ויש פחות טיסות לחו"ל. אנשים רוצים לראות סופית מה המצב הבטחוני. כיום המכירות שלנו בין 80%-70% בהשוואה לפעילות הרגילה. עוד לא חזרנו לתנועה הרגילה בענף האופנה. בימים הראשונים של אפריל היתה עדיין מלחמה, אבל במקביל התחילה עונת הקיץ ואנשים מתחדשים, אילת בתפוסה מלאה וזה מעיד על משהו חיובי. הגדלת הפטור ממע"מ לא ממש משפיעה כרגע וצרכנים שהזמינו באונליין במלחמה או לפניה סובלים מעיכובים כי אין טיסות לארץ וחבילות נתקעו".
בכיר נוסף בענף האופנה אומר: "הפעילות בענף היא 6.5 מתוך 10. אין בום כמו שהיה אחרי הקורונה או אחרי המלחמות הקודמות. במלחמה האחרונה אנשים כן יצאו מהבית חוץ מבאזור הצפון. חנויות הרחוב היו פתוחות וניתן היה להשיג את הכל. הרבה צרכנים גם הזמינו באונליין. זו לא אותה דרמה שהיתה בקורונה. חוץ מזה, אנשים התרגלו להתנהל במלחמה ותחת טילים. העם הזה כבר מתחיל להסתגל להכל, ולכן הציבור לא יתרגש גם אם יסגרו אותו בבית עוד פעם מפני התקפת טילים".
