"פעם הפלסטיק היה ההייטק בקיבוצים"
במוזיאון משמר העמק תוכלו למצוא שרידים מהרפתקת עיצוב ישראלית מתקופת הצנע: כלי הפלסטיק שעיצבו וייצרו במפעל תמה בקיבוץ, שאולי זכורים לרובנו כיום מחדר האוכל הצבאי בטירונות, אבל עד לשנות ה־80 היו להיט בכל הארץ ולא רק בתעשייה
הרבה לפני איקאה, טולמנ'ס, הביטאט או אפילו כתר, אכלנו, שתינו וריהטנו את הבית בכלי פלסטיק צבעוניים, פשוטים ומשמחים, שנוצרו במפעל תמה (תוצרת משמר העמק), חלוצת העיצוב התעשייתי מעמק יזרעאל. הכלים הם שרידים להרפתקת עיצוב ואמנות ישראלית שכמעט ולא נותר ממנה עדות. גם אם לא אכלתם ביצה רכה על ביצייה, בטח שטפתם כלים בחדרי אוכל בטירונות ונתקלתם בכוסות הפלסטיק הכחולות (חלבי) והצהובות או הכתומות (בשרי) של חדרי האוכל בצבא. ואכן, עד שנות ה־80, בקיבוצים, בחדרי אוכל, בפיקניקים ובמטוסים, כלי הפלסטיק השכיחים ביותר היו מתוצרת תמה, בעיצוב מודרני וכחול־לבן.
"פעם זה היה ההייטק של התקופה. התעשייה בקיבוצים היתה מבוססת תמיד על קדמה טכנולוגית, והפלסטיק היה בחזית. התעשיות בקיבוצים ניסו לייצר תחליפים לחומרים אצילים שלא קיימים במדינה. הגבס החליף את השיש, הפורניר את העץ והפלסטיק את הקרמיקה אצלנו", אומרת דפנה דורון, בת קיבוץ משמר העמק, אוצרת אמנות שעובדת גם במשרד הנהלת משק הקיבוץ. בסיור משותף צללנו להיסטוריה ולארכיון של חפצי הפלסטיק הללו, השמור במוזיאון הקיבוץ ובארכיון המפעל. "לצערי, רק בשנים האחרונות התעוררה ההבנה שצריך לשמור על הפריטים, לתעד ולהציג אותם. בינתיים הם הספיקו להופיע בתערוכה במוזיאון ישראל בירושלים ("1965 היום", ב־2015 — י"ש), מה שגרם לנו להתחיל לאסוף אותם למוזיאון הקיבוץ, רבים מהם כבר נזרקו ואינם".
1 צפייה בגלריה
צלחת עם גרפיקה פרסומית לארקיע בעיצוב פאול קור. אמני קיבוץ משמר העמק עיצבו רבים מהפריטים במפעל
זה לא רק מראה הרטרו שלהם, בסגנון אמצע המאה ה־20 (מיד סנצ'ורי מודרן) עם זיקה לעיצוב "עידן החלל" של שנות ה־50 וה־60 והגרפיקה עם הפרסומות מפעם, אלא גם העובדה שהם נוצרו במדינת ישראל, וקשורים להתפתחות, ההיסטוריה והתרבות שלה. למרות העיצוב הפשוט שהתאים לתקופת הצנע, קשה שלא להתפעל מהשאפתנות שעמדה מאחורי הקמת מפעל במדינת ישראל הצעירה על ידי אנשי משמר העמק, מקיבוצי השומר הצעיר. תמה הוקם ב־1950 מתוך כוונה להוות מקור פרנסה לקיבוץ, ולכך נוסף גם אספקט קהילתי — לספק תעסוקה לוותיקי הקיבוץ. בין מקימי תמה היה גם הצייר יצחק בן מנחם (1969-1903), גרפיקאי ומעצב כרזות של השומר הצעיר, שעיצב את סמליל תמה הראשון.
בתמה ייצרו כלים קלים, מבריקים, עמידים ונוחים מאוד לניקוי בכמויות גדולות ממלמין, חומר פלסטי קשיח שנוצק בתבניות. עיקר השינוי העיצובי קרה ב־1956, אז רכשה תמה את פטנט ה"אורנמין" מחברה שוויצרית — טכנולוגיה שאיפשרה לצקת את המלמין ולהדפיס עליו, וכך ליצור חפצים פרסומיים יפים, צבעוניים ועמידים. מצבו הכלכלי של המפעל החל להשתפר ואמני משמר העמק, יצחק בן מנחם והלל פסח פסל, נטלו חלק בעיצוב החפצים. ב־1958 נוצר אחד הפריטים המרהיבים בתמה — צלחת עשור למדינת ישראל בעיצובה של האמנית אורה רון בנטוב, בוגרת בצלאל ובת לאצולת התנועה הקיבוצית (אביה היה מרדכי בנטוב, ממקימי תנועת השומר הצעיר ומפ"ם ועורך "על המשמר").
למרות מראם הישראלי מאוד של הכלים והעיצובים שהודפסו עליהם, רובם המכריע היו תבניות ועיצובים מוכנים מראש שנקנו כמדבקות באירופה. כיוון שפטנט האורנמין שווק גם למפעלים בחו"ל בשנות ה־60, ניתן למצוא עד היום את אותה הגרפיקה גם על מוצרים מתוצרת אנגליה, צרפת, קנדה, הולנד ושוויץ. כיום קבוצת תמה היא חברה לייצור מוצרים המתמחה במוצרי אריזה והגנה לחקלאות. היא שייכת לקיבוצים משמר העמק וגלעד, והיא אחת מחברות התעשייה הקיבוצית הגדולות בישראל. לחברה מפעלי ייצור בפולין, הונגריה, ברזיל ואיטליה. היא רשמה פטנטים רבים על ייצור רשתות, סיבים וחבלים סינתטיים בתחום מיכון החקלאות.
רוב ימיו דשדש מפעל הכלים כלכלית, רק בסוף שנות ה־90 התרחשה במפעל מהפכה שהביאה את משמר העמק לאיתנות כלכלית. היא לא קרתה בתחום עיצוב המוצר, אלא בתחום הטכנולוגי־חקלאי. "הפריצה האמיתית היתה כשעלו על ביצת הזהב הכלכלית של תמה — ייצור עטיפות חקלאיות", מסבירה דורון. "בשיתוף פעולה עם חברת ג'ון דיר המצאנו את האריזות הפלסטיות הנושמות העגולות, שעוטפות את החציר תוך כדי איסופו בטרקטורים. עיצוב הכלים הפך למשני מאוד. בתמה עדיין מייצרים כלי בית מעוצבים ובטוחים לשימוש מפלסטיק תחת המותג Tama Home, אבל היום מה שמוביל הוא ההייטק החקלאי, ה־TamaNet. כמו שבעבר הקיבוצים הנהיגו, כבר מראשית דרכם, חקלאות ממוכנת, תפיסת הקדמה הטכנולוגית של הקיבוץ ממשיכה".
