מחזיקים בקושי
“זרקתי לפח מזון ב-140 אלף שקל. לוויתי מאות אלפי שקלים מאמא שלי״
בעלי מסעדת "מועדון ארוחת בוקר" והמתחם הקולינרי "ז'אק מתחם מדויק" על קרן הפיצויים: "קודם תיתנו את הכסף ואחר כך תתווכחו איתי, ולא ההפך"
גלעד מטרני מתגורר בשבי ציון, שם פועלת מסעדת "מועדון ארוחת בוקר" כבר 15 שנה. ב־6 באוקטובר 2023 הוא והשותפים שלו מוריס זריהן ועידו פיינר הודיעו על פתיחה של מתחם הבילוי והקולינריה "ז'אק מתחם מדויק" שמתפרש על 3 דונם בגשר הזיו ויש בו מעדנייה, בית קפה, מזון מהיר ומבנה לאירועים. הודענו שהמתחם ייפתח להרצה ב־10 באוקטובר. למחרת פרצה המלחמה וזרקתי לפח מזון שקנינו ב־140 אלף שקל", הוא מספר.
זו התחלה קשה.
"זה הולך ונהיה יותר קשה. עמדנו ריקים יותר משנה וחצי במהלך המלחמה. לא היה שום היגיון לפתוח. הקיבוץ שאנחנו שוכרים ממנו את השטח עמד לצידנו לאורך כל התקופה והסכים לחכות לשכר הדירה בסבלנות. פרסנו תשלומים. המועצה האזורית היתה גמישה איתי עם פריסת תשלומים. אבל אף אחד לא ויתר על שכר דירה וארנונה.
גלעד מטרני ומוריס זריהן
סוג העסק:
מסעדת "מועדון ארוחת בוקר" והמתחם הקולינרי "ז'אק מתחם מדויק"
מיקום:
שבי ציון וגשר הזיו
"הושקעו מעל 8 מיליון שקל בפרויקט. גם הבנקים באו לקראתנו אבל הכל מצטבר להלוואות על הלוואות. ביוני 2025 החלטנו לפתוח ואחרי יומיים התחיל מבצע 'עם כלביא' וסגרנו לחודש. לקראת פסח גייסנו 22 עובדים ואז התחיל 'שאגת הארי'. מה ששובר אותי זה תוכניות הפיצויים. אני צריך לשלם משכורות בכל חודש אבל את הפיצויים אקבל בעוד 8 חודשים".
מה עשית בינתיים?
"לוויתי מאמא שלי מאות אלפי שקלים. גם השותפים הביאו כסף אישי ולקחנו הלוואה בנקאית. ספקים נותנים לנו אשראי ארוך כי מכירים אותנו, והבנק דחה את ההלוואה בכמה חודשים. אבל זה הכל פלסטרים. אנחנו רוצים לעבוד ולהרוויח ולא לבקש טובות. יש לנו ירידה של 20%-15% בהכנסות ביחס למה שהיה לפני המלחמה. אבל אני אופטימי. ביום שתהיה פה שלווה, עם ישראל יגיע לכאן. אבל אני בנקודת חנק תזרימית".
מטרני אומר כי הגיש תביעת פיצויים עבור המתחם על תקופת מלחמת "חרבות ברזל" ועדיין לא קיבל פיצוי. "שלא יישמע לרגע אחד שאני מלין על קרן הפיצויים. הם עושים עבודה טובה. אבל הקושי הגדול הוא המתווה. מסעדנות ברוב המקרים זה עסק תזרימי ודברים יכולים להשתנות בשנייה. קודם תיתנו את הכסף ואחר כך תתווכחו איתי, ולא ההפך".
גם במסעדה בשבי ציון המצוקה גדולה. "האורחים והחיילים שמגיעים מביאים אושר גדול, אבל העבודה חלשה. אני מקווה שהקושי הכלכלי לא ישבור אותנו. אני מקווה ומאמין שאנחנו בשלים לתהליכים מדיניים שיביאו שקט לשנים ארוכות, אחרת אני אשתמש בדרכון הגרמני שלי".
