יש הסכמה: תקציב הביטחון לשנת 2026 יעמוד על 112 מיליארד שקל
כך סוכם בין משרדי האוצר והביטחון, שדרש תחילה 144 מיליארד שקל, אך גם באוצר וגם בבנק ישראל התנגדו. התקציב מבוסס על הנחת הפעלה של 40 אלף אנשי מילואים; תקציב המדינה צפוי להיות מאושר בצהריים, לאחר שבלילה הושגו הסכמות עם המשרדים השונים
משרדי הביטחון והאוצר סיכמו הלילה כי תקציב הביטחון לשנת 2026 יעמוד על 112 מיליארד שקל. בכך מסתיים העימות החריף ביותר שהיה סביב בניית תקציב המדינה, ונסללה הדרך לאישורו של התקציב בממשלה, שמכונסת הבוקר ומעוניינת לאשרו לפני כניסת השבת. ההערכה היא שתקרת הגירעון תועלה שוב אל מעבר ל-3.6%, אך מתחת ל-4% גירעון.
מערכת הביטחון דרשה בתחילה כי התקציב יעמוד על 144 מיליארד שקל כדי לענות על הצרכים מול האיומים הנשקפים על המערכת, ומנגד במשרד האוצר נקבו בתקציב נמוך שנמוך מ-100 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעד גירעון התחלתי של 3.2% כדי לאפשר לממשלה להיכנס לתוואי יורד של יחס החוב-תוצר אחרי שזינק כתוצאה מהמלחמה.
בתחילת השבוע עוד נראה היה כי בקשותיה של מערכת הביטחון יתקבלו במלואן כשראש הממשלה נתניהו דרש להגדיל את תקציב הביטחון בעשור הקרוב ב-350 מיליארד שקל. מנגד איימו באוצר כי לנוכח דרישות אלו לא יהיה תקציב מדינה לשנה הקרובה ואיימו בעשור אבוד.
גם בבנק ישראל תמכו בעמדת האוצר ונגיד הבנק, אמיר ירון ציין, כי אחרי סיום המלחמה ישראל מחויבת לעבור לתוואי גירעון יורד, מה שמצריך אחריות תקציבית, כאשר תקציב של 144 מיליארד שקל היה מקפיץ את הגירעון בשנה הקרובה ב-1.5%-2%.
ירידה מ-2024 ו-2023
תקציב הביטחון זינק בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה כאשר הוא עמד על 204 מיליארד שקל ב-2024 ועל 163 מיליארד שקל אשתקד. תקציב הביטחון ב-2023, בה פרצה המלחמה עמד על 104 מיליארד שקל ובשנה לפניה על 85 מיליארד שקל.
תקציב הביטחון המקורי לשנת 2026 עמד על 93 מיליארד שקל, אך הוא לא כלל את התקציב הנדרש ל"ביטחון שוטף". בצה"ל דרשו תוספות רבות שהגיעו בשלב מסוים לתקציב בהיקף של 144 מיליארד שקל, אך בסוף סוכם על תוספת של כ-21 מיליארד שקל בגין "ביטחון שוטף". מדובר בתוספת נמוכה מזו שצה"ל דרש, אך גבוהה יותר ממה שבאוצר העריכו בתחילה, שכן באוצר העריכו שעלות הבחטחון השוטף צריכה להיות סביב 15-10 מיליארד שקל בלבד. מבחינת האוצר, תקציב הבטחון גדל ב-12 מיליארד שקל יותר מהתכנון המקורי, ולכן הגירעון צפוי לעמוד על 3.6% ולא על 3.2% כפי שתוכנן. ככל הנראה יהיה גם קיצוץ רוחבי למימון הגידול בהוצאות הבטחון.
40 אלף מילואימניקים
על פי הסיכום, התקציב יתבסס על הנחת הפעלה של כ-40 אלף אנשי מילואים בממוצע לשנת 2026 - בהתאם לדירקטיבה של שר הביטחון להקל על נטל חיילי המילואים, ולמציאות הלחימה הרב-זירתית.
בנוסף, סוכמה חבילה תקציבית על סך כ-725 מיליון שקל שתתפרס על פני שלוש שנים, שתיתן מענה לחיזוק מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון - לרבות מיגון הניוד, סלילת כבישים ונתיבים, הקמת בסיסי צה"ל ביו"ש וכן פרויקטים בגבול המזרחי.
באוצר אומרים כי המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במסים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הביטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים". שר הביטחון ישראל כ"ץ: "נמשיך לפעול בנחישות לביצור צה"ל ולמתן מענה מלא לצורכי הלוחמים ולהפחתת הנטל על אנשי המילואים - כדי להבטיח את ביטחון מדינת ישראל בכל חזית".
במקביל, הממשלה מתקדמת כאמור לאישור התקציב, והוא צפוי להיות מאושר היום בצהריים, כבר בשעות הלילה נסגרו סיכומים תקציביים עם משרדי ממשלה רבים (חינוך. שיכון, רווחה, תיירות, כלכלה, נגב גליל, שירותי דת, שיוויון חברתי, שיתוף פעולה אזורי), במהלך הדיונים הוחלט שלא לבטל את פטור המע"מ לתיירים, מהלך שהיה אמור להכניס כ-2.5 מיליארד שקל לקופת המדינה. ההערכות באוצר הן אופטימיות, ולא רואים כעת מחסום לאישור התקציב בממשלה כיום.
יחד עם זאת, אחת החזיתות שנותרו עדיין פתוחות היא תקציב משרד הביטחון הלאומי. השר איתמר בן גביר כהרגלו דורש דרישות תקציביות בלתי שגרתיות - כעת הוא דורש תוספת של 14 מיליארד שקל על תקציב של 28 מיליארד שקל. בן גביר הוא למעשה גורם בעל כח משמעותי במיוחד בממשלה, שכן הוא ראש המפלגה היחידי שעשוי כעת להפיל את אישור התקציב בממשלה (שכן סמוטריץ' ונתניהו תומכים בתקציב).
תוספת של 4.5 מיליארד שקל למשרד לביטחון לאומי
בתוך כך, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע הבוקר שתקציבי המשטרה, שב"ס וכבאות יוגדלו. לפי בן גביר, הוסכם על תוספת תקציבית בהיקף של 4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 שתאפשר את המשך העמקת הרפורמות, חיזוק המערכים המבצעיים והשקעה בתשתיות, בציוד ובמאבק בפשיעה בסוהרים ובכבאים. לפי השר, המשרד לביטחון לאומי יקבל 3,000 תקנים חדשים למשטרה, שב"ס וגופי ביטחון הפנים - מהלך שצפוי לחזק משמעותית את יכולות השטח, המשילות והאכיפה.
כמו כן הוחלט לא להטיל מס על ההטבות לעובדי הביטחון. מדובר בהסכם בן עשרות שנים, לפיו הטבות למשרתי הקבע, המשטרה, שב"ס וכבאות כמו נופש לא יחויבו במס. בשנה האחרונה דרשה רשות המסים לחייב במס את כל ההטבות לעובדים אלה. בסופו של דבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט שלא יוטל מס על המשרתים והמדינה תישא בהוצאות אלה שמוערכות במיליארדי שקלים בשנה.
